"יזמות" היא מילת הקסם של תעשיית ההייטק הישראלית בכלל ושל האוטו-טק בפרט, עבור רובנו מדובר במושג ערטילאי לחלוטין שלא תמיד ברור מה המשמעות המעשית שלו, אבל למי שהיה ביומיים של כנס smart mobility שנערך תחת חסות של משרדי הממשלה הרלוונטיים, אפשר היה ממש לחוש אותה באוויר, עם נוכחות חיה, סמיכה ומוחשית שריחפה בין עשרות המציגים בחלל הכנסים של דיוויד אינטרקונטיננטל בתל אביב.
בהתחשב בעובדה שבתיק העבודות של תעשיית הרכב הישראלית נמצאות בעיקר שכיות חמדה כמו סוסיתא ורום כרמל, בכל הקשור לאוטו-טק, אנחנו מעצמה עולמית שמרכזת אליה תשומת לב עצומה של יצרניות רכב. חלקן,
כמו מרצדס, GM, רנו-ניסאן-מיצובישי, יונדאי ואחרות מחזיקות פה מרכזי פיתוח ומעבדות חדשנות ורבות אחרות מפעילות מיזמי איתור וליווי של חברות בתחום, מפולקסווגן ועד ג'ילי הסינית, חברת האם של וולוו, לוטוס, LYNK&CO, זיקר ועוד באמצעות זרוע החדשנות שלה CEVT.
הכנס, שנערך מזה מספר שנים ובוטל בשנה שעברה הוצף השנה בכמות מסחררת של סטארטאפים, חלקם בשלבי בשלות ומציגים מוצרים קיימים ופעילים, חלקם עדיין בשלבים שונים של פיתוח וחלקם בגדר קונספט וחזון. אבל כולם ללא יוצא מן הכלל מחפשים את תשומת הלב של יצרניות או גופים בסדרי גודל עולמיים של תעשיית הרכב, המיקרו-מוביליטי ועולמות תשתיות התחבורה החכמות.
אז בין נאומי שרת התחבורה מרב מיכאלי שעודדה את רוח היזמות והיזמים, המצגת של פרופ' אמנון שעשוע מנכ"ל ומייסד מובילאיי - על התחנות הבאות בדרך למכונית האוטונומית (מחיר, מיפוי), ודניאלה גרא מרגליות העומדת בראש המנהלת במשרד ראש הממשלה. יצאנו לסיבוב בין המציגים ומתוך עשרות החברות המדהימות שצומחות כאן.
למשל WATERGEN שממש מייצרת מים מהאוויר במתקן שניתן להרכבה בכלי רכב, viisights שמנטרת התנהגות נהג באמצעות מצלמות וידאו ומתריעה על כאלו שעשויות להוביל לתאונה ועד מכוניות המירוץ שבנו הסטודנטים מאוניברסיטת באר שבע, חזרנו עם חמש חברות שכדאי מאוד לשים אליהן לב. חברות שהמוצר שלהם בשל וזמין ויכול לחולל שינוי של ממש בתחומן.
שתיים מהן בתחום המדמם של נפגעי הדו גלגלי, שלמרבה הצער נמצא בעלייה, ועוד שלוש חברות מעולמות התשתיות החכמות, הדור הבא של הרדארים למכוניות אוטונומיות ותחום הבינה המלאכותית שפוגש את עולם השכרת הרכב.
Arbe: לא רואה בעיניים
חזון התפוצה הרחבה של מכוניות האוטונומית המלאה עדיין רחוק מאיתנו שנים רבות, אבל כבר עכשיו ברור שאחת מאבני היסוד הבסיסיות עליהן היא תישען, היא יכולת הדמיה ברמה הגבוהה ביותר של מה שמתרחש סביבה. זה בדיוק העולם בו חברת Arbe הישראלי פועלת מאז 2015.
בסיס הטכנולוגיה שלה הוא ערכות שבבים מתקדמות, שבאמצעות שידור רציף של אותות בתדרים משתנים מייצרות "מיפוי" ומסוגלות לייצר תמונה מפורטת של העצמים בנתיב המכונית כולל יכולת מעקב אחרי מאות עצמים בו זמנית.
החברה רשמה שתי נקודות ציון חשובות השנה כאשר באפריל הוכרזה כספקית מערכות הרדאר ל-autoX הסינית בהיקף של כ-400 אלף מערכות. autoX בה מושקעות יצרניות רכב סיניות כמו סאיק (החברה האם של MG) ודונגפנג מפתחת כלי רכב אוטונומיים, בהם מוניות שכבר פעילות בסין וכן מפעילה מכוניות ניסוי בקליפורניה. נקודת הציון השנייה הייתה בחודש שעבר, כאשר הושלמה עסקת המיזוג עם ITAC האמריקנית בעסקת SPAC שבמסגרתה גייסה החברה 118 מיליון דולר ונכנסה למסחר בנסד"ק.
Click ins: להתראות שמאי הרכב
הסטארט אפ הישראלי Click ins עומד לשנות לגמרי את אחד הטקסים המקודשים של תהליך ההחזרה של מכוניות לחברות ההשכרה - הבחינה המדוקדקת של המכונית בחיפוש אחר נזקים שנוספו בזמן השימוש ברכב.
עד היום, ולמעשה ברוב המוחלט של החברות התהליך מבוצע כפי שכנראה נעשה בעשרות השנים האחרונות, נציג חברת ההשכרה והלקוחות חגים סביב המכונית ומתעדים בדף עם תרשים המכונית את הנזקים, החשבון באם יש כאלו יוגש בנפרד, קר.
טוב, אז זה עשוי להשתנות ובהקדם ככל שיותר ויותר חברות השכרה מתחילות לעשות שימוש בפתרון של Click ins למצב. החברה שהוקמה ב-2014 על ידי יוג'ין גרינברג (המשמש כמנכ"ל) ודמיטרי גייזרסקי (סמנכ"ל הטכנולוגיה), עושה שימוש במודל תלת מימדי מפורט ומדויק להפליא של המכונית והשוואה שלו לתמונות שמצולמות על ידי כל סמארטפון עליו ניתן להתקין את האפליקציה.
על פי השוואת התמונות והבינה המלאכותית של המוצר יכולה Click ins לספק לא רק תיעוד מדויק, אלא גם להעריך האם אלו נזקים קיימים או שנוספו לאחרונה ואפילו מתי על סמך מידע קודם שהיא צוברת. מכאן הדרך לסגירת המעגל עם הערכת תיקון לנזקים קצרה.
תחום עתידי שלו יאמץ את הטכנולוגיה הזו יחולל מהפכה עצומה, הוא שוק הביטוח לרכב המתבסס כרגע על שמאות אנושית בתהליך שהוא הרבה פעמים איטי, דורש ניסיון רב על מנת להגיע לרמת דיוק גבוהה בביצוע וכתוצאה מכך גם יקר יותר מהפתרון של Click ins.
חברת ההשכרה שלמה סיקסט היא הראשונה לאמץ את המוצר של Click ins וזו תטמיע את הטכנולוגיה במערך ההשכרה שלה.
Anachoic: קורקינטים תחילה
הקורקינטים החשמליים בכלל והשיתופיים בפרט פרצו לחיינו לפני פחות מעשור וכבר קשה לראות בהם נטע זר בנוף העירוני של גוש דן. אולם יחד עם העלייה בשימוש בהם מגיע גם הפן הפחות סימפטי - ריבוי הנפגעים בשל רכיבה לא זהירה, מסוכנות הכלי עצמו ופגיעות הרוכבים עצמם שנטולי הגנה ממשית למעט קסדה פתוחה במקרה הטוב.
מי שרוצה לנסות לקחת את הנושא הבטיחותי הזה למקום טוב יותר היא ANACHOIC הישראלית. לחברה יש כבר מערכת פעילה בשם HAALO העושה שימוש במיקרו-רדאר לסריקה של 360 מעלות של סביבת הרוכב שמספקת התרעות באמצעות שמע על איומים וסכנות סביבו ומותקנת בקסדות אופנועים. מערכות ההתראה של החברה הותאמו לשימוש גם בקורקינטים חשמליים באופן בו הן סורקות את המרחב לזיהוי הפרעות וסכנות ויספקו התראה לרוכבים.
החברה הראשונה שתטמיע את המערכות האלו היא LIME, מפעילת שירות הקורקינטים השיתופיים, כאשר המאסה העיקרית של הכלים המצוידים במערכות האלו תתחיל לפעול בשנה הבאה. למערכת של ANACHOIC יהיה יישום נוסף בשימוש בציי קורקינטים בשל היכולת שלה לצבור ולשדר מידע אודות הרכיבה, כך שניתן לבנות "פרופיל" רוכב, למפות אזורים בהם נרשמות יותר התראות כמקומות בעייתיים ובמידת הצורך להגביל בהם מהירות או להמליץ למשתמשים על נתיבים אחרים.
Ride vision : המובילאיי של האופנועים
השנתיים האחרונות היו מהקטלניות יותר לרוכבי הדו גלגלי. השילוב של העומס בכבישים, מצוקת החנייה וחיפוש החלופה לתחבורה הציבורית הלא יציבה, מביא יותר ויותר אנשים לבחור בדו גלגלי כפתרון, אולם בכל הקשור להכשרת הרוכבים, ידע על רכיבה במצבי חירום ושליטה באופנוע - תחום לימודי הנהיגה לוקה בחסר.
והשילוב הזה של רוכבים רבים, ללא נסיון, באקלים תחבורתי מאתגר הוא תמהיל נפיץ שעולה בחייהם של עשרות רוכבים בשנה, הרבה מעבר לחלקם היחסי במצבת כלי הרכב.
וכמו במערכות ההתראה של הקורקינטים, היכן שהמדינה לא נוקטת פעולה, השוק הפרטי הוא זה שמייצר פתרונות. חברת Ride vision שהוקמה בסוף 2018 על ידי שני רוכבי אופנועים שמה לעצמה למטרה לייצר "מעטפת בטיחות" מבוססת מצלמות לרוכבי הדו גלגלי ולפני כשנה החלה לשווק את המערכת באופן מסחרי ללקוחות פרטיים לצד יצירת קשרים עם יצרניות אופנועים וספקיות מערכות לאופנועים דוגמת קונטיננטל AG ואחרות.
המערכת עושה שימוש בשתי מצלמות, קדמית ואחורית בעלות זווית רחבה במיוחד, המכסות יחד כמעט 360 מעלות סביב האופנוע. באמצעות מערכת עיבוד תמונה מתוחכמת (הכוללת גם יכולת לנתח את המתרחש כאשר האופנוע בהטיה) ובינה מלאכותית, מייצרת ה- Ride vision שורת התראות בטיחות לרוכב דוגמת אי שמירת מרחק, התראת התנגשות חזיתית, התראה על רכב עוקף וכלי רכב ב"שטח המת" של הרוכב.
ההתראות מוצגות על גבי שורת נורות הממוקמות על גבי המראות ובנוסף מתועדות הרכיבות כולל נתוני מיקום ומהירות באפליקציה ייעודית.
NoTraffic - שינוי גדול בזול
בעוד עולם המכוניות הלך, התקדם והשתנה ללא היכר, מאז הרמזור החשמלי הראשון ב-1914 ועד היום, קשה לומר שהמתקן הזה עבר שינויים מרחיקי לכת. הוא מופעל עדיין במספר שיטות ולרוב תחת מנגנון תזמון אוטומטי, לעיתים גם תוך שימוש באמצעי חישה על הקרקע שמסמנים נוכחות של מכוניות הממתינה לאור ירוק.
הפער הזה הוא רק צד אחד של הסיפור, האתגרים הגוברים של ניהול תנועה בכמויות של כלי הרכב כיום לא רק בערים, אלא אפילו במקומות כמו שדות תעופה גדולים, מצריכים שינוי בתשתית שמנהלת אותה.
המערכת של חברת NoTraffic לוקחת את המנגנונים האלו כמה צעדים קדימה. באמצעות תקשורת בין כלי רכב לתשתית הרמזורים (מה שמכונה X2V), מצלמות, חיישנים ובינה מלאכותית יודעת לנטר את תנאי הכביש והתנועה, מספר כלי הרכב והסוגים שלהם, הולכי רגל ולהפוך את כל זה למערכת של תזמון רמזורים אופטימלית, גמישה ועצמאית לחלוטין ללא צורך בהתערבות אנושית.
יכולת נוספת של המערכת היא למשל לאפשר "מסדרון" לתנועה מהירה של רכבי חירום והצלה באמצעות השליטה על הרמזורים בנתיב הנסיעה שלהם.
אחד היתרונות של המוצר של NoTraffic שמותקן כבר בערים פיניקס, טוסון וצ'נדלר באריזונה וכן בציר התנועה המרכזי של עמק הסיליקון בקליפורניה הוא שהוא ניתן להתקנה מהירה, בתוך שעות ספורות והעלות שלו נמוכה מפתרונות רשת חיישנים יקרה ומורכבת. מלבד הפעילות שלה בארצות הברית, עוסקת החברה כרגע בפיתוח השווקים שלה באירופה ואסיה. מה עם ישראל? שאלה טובה, כרגע, כאשר הם מתרכזים בפוטנציאל העסקי, אנחנו עדיין לא במקום גבוה ברשימה.