פחות משליש (31%) מהציבור מאמין כי ההתנהלות הכלכלית התקציבית של צה"ל היא טובה או מצוינת, כך עולה מהסקר המיוחד שערכו המרכז לביטחון לאומי ודמוקרטיה ומרכז ויטרבי לחקר דעת קהל ומדיניות, במכון הישראלי לדמוקרטיה - בענין דימוי צה"ל בקרב יותר מ-1,000 מרואיינים.
יתכן שעמדה זו של הציבור קשורה לסוגיית "תוספות הרמטכ"ל" שהולבנה על ידי הממשלה בחודש אוגוסט האחרון ומגדילה את ההוצאה לפנסיות בכ-1.1 מיליארד שקל בשנה, זאת על רקע הביקורת הקשה שספגה מערכת הביטחון על שיטת הפנסיות שמונהגת בה.
עם זאת, בנוגע לפנסיות למשרתי הקבע, מעל מחצית מהיהודים (56%) מסכימים עם הטענה כי אם תהיה הפחתה בתנאי השכר והפנסיה של משרתי הקבע, "אנשים טובים" לא יישארו בצבא הקבע, והביטחון ייפגע. זאת לעומת כשליש שאינם סבורים כך.
במילים אחרות, בדומה לעמדת צה"ל, רוב הציבור סבור כי הפנסיה הנדיבה לאנשי הקבע עוזרת לצה"ל לטפח מצויינות בשורותיו. זאת למרות ההערכה שהמוכשרים באמת, בוודאי על רקע השוק הגואה, לא יסתפקו בביטחון הכלכלי שמציעה הפנסיה הצה"לית ויעדיפו למקסם את שוויים בשוק האזרחי.
חשוב לציין כי תיקון החקיקה שמוביל שר הביטחון, בני גנץ, להגדלת הפנסיות התקציביות למשרתי הקבע, שכאמור אושר על ידי שרי הממשלה כבר לפני שלושה חודשים, תקוע ועדיין לא הגיע לאישור הכנסת. לפי הערכות במערכת הפוליטית, הסיבה לכך נעוצה בהיעדר הרוב הפרלמנטרי הדרוש לאישורו.
בהצבעת הממשלה רק 13 שרים תמכו בתיקון החקיקה לעומת 7 שהתנגדו: מיכאלי, זנדברג, שאשא ביטון, אלקין, סער, עיסאווי פריג' והורוביץ.
47% מהציבור היהודי חושב שחובת הגיוס מיותרת
בחזרה לסקר, לראשונה מאז תחילת המדידות בשנת 2017, שיעור התומכים בביטול צבא החובה ומעבר לצבא מקצועי עולה על שיעור המתנגדים. 47% מהציבור היהודי סבורים שיש לבטל את צבא החובה ולבססו כצבא מקצועי, בעוד ש-42% מתנגדים לכך.
באופן לא מפתיע, החרדים הם התומכים המובהקים ביותר בביטול צבא החובה ומעבר לצבא מקצועי (80%), ואילו בקצה השני של הקשת נמצאים לא החילוניים, אלא דווקא הדתיים הלאומיים, עם 32% תמיכה בלבד במהלך שכזה. בקרב החילוניים, מיוצג הפעם שיעור התמיכה של כלל הציבור: 47% סבורים שיש לעבור ממודל של שירות חובה לצבא מקצועי.
טובים במבצעים, פחות טובים בהתנהלות
עוד עולה מהסקר כי כ-80% מהיהודים נותנים לצה"ל ציון טוב על הכושר המבצעי וההתנהלות המוסרית בעת לחימה. ואולם, בעוד שהציבור סבור כי צה"ל ערוך ומוכן להתמודד עם האיומים הבטחוניים, וכי ההתנהלות של צה"ל בעת לחימה היא מוסרית, הרי שהציבור מביע אמון נמוך יותר בנוגע להיבטים "אזרחיים" בהתנהלות הצבא. כאמור, רק 31% מהנשאלים הביעו אמון בהתנהלותו הכלכלית של צה"ל.
הפער עמדות החיוביות של הציבור לגבי הכושר המבצעי של צה"ל, לבין היחס לצה"ל בקטגוריות אחרות, בולט גם בסעיפים נוספים. כך למשל רק 43% נותנים לצה"ל ציון טוב על מימוש השוויון בין גברים לנשים; ורבע בלבד (25%) נותנים לצה"ל ציון טוב או מצוין בנושא היחס לחיילים והטיפול בבעיותיהם.
פלסנר: "האופציה של צבא מקצועי חייבת לרדת מסדר היום"
יוחנן פלסנר, נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה: "נתוני הסקר חושפים עד כמה המודל ההיסטורי של "צבא העם" הפך למונח שברירי במציאות הישראלית, שבה פחות ממחצית בני השמונה עשרה בישראל (כולל המגזר הערבי) אינם מתגייסים לצה"ל.
העובדה ש- 47% מהציבור היהודי סבור שיש לבטל את צבא החובה ולבססו כצבא מקצועי היא בעייתית ועלולה ליצור משבר ביטחוני ומקצועי אמיתי. גיוס של טובי בנינו לצבא מקצועי יצריך מתן תנאים מרחיקי לכת, וגם הם לא ימשכו בהכרח את כלל הפוטנציאל האיכותי הנדרש לצה"ל.
אנו עלולים להגיע למצב שבו משרתים מיעוט של אידיאליסטים, ולצדם מי שבחרו בגיוס כאופציה תעסוקתית שהיא בגדר ברירת מחדל. ברמה הכמותית, צבא מקצועי עדיין ידרוש אחוזי גיוס גבוהים, וזאת מבלי להתייחס לפער שיווצר במערך המילואים, שהוא העתודה האמיתית למצב של מלחמה כוללת".
למרות שהמוסד שבראשו הוא עומד נקרא "המכון הישראלי לדמוקרטיה", מגלה פלסנר התנגדות מפתיעה להכרעה הברורה שעלתה מתוצאות הסקר: "האופציה של צבא מקצועי חייבת לרדת מסדר היום. מולה יש ליישם באופן מיידי את הורדת גיל הפטור לחרדים - מהלך שכבר התקבל בממשלה הנוכחית. חשוב להבין- בלי מודל צבא העם, לא ניתן לערוב לביטחון ישראל".