האם מחיר החמאה יעצור את הרפורמה בחקלאות?

הנחת הייסוד לפיה פתיחת השוק לייבוא תתבטא בירידות מחירים, ספגה מהלומה דווקא מהמוצר שעומד לצאת מפיקוח, החמאה. בעת המחסור בחמאה נפתח השוק ליבוא - והמחיר דווקא עלה. האם ניתן ללמוד מכך גם לגבי הצפוי בפירות והירקות, או שמא מדובר בשוק עם מאפיינים ייחודיים?

ד"ר חזי גור מזרחי
הדרך הפשוטה למרוח חמאה קרה על פרוסת לחם (מערכת וואלה! News)

בלב סערת יוקר המחייה ובין רפורמה חדשה לגזירה, נודע כי שר האוצר ושר החקלאות יוציאו את החמאה, בשבוע הבא, ממוצרי הפיקוח מה באמת מסתתר אחרי ההחלטה?

קודם כל, קצת מספרים, ברשותכם: שוק החמאה בישראל מגלגל כ- 280 מיליון שקל בשנה. למרות הצמיחה בקטגוריה בישראל, שזינקה בקרוב ל-35% ב-3 השנים האחרונות, הרי שהצרכן הישראלי אינו משתווה בהיקפי הצריכה לעמיתו באירופה ובצפון אמריקה.

הישראלי הממוצע צורך בסה"כ 850 גרם חמאה בשנה לנפש, לעומת זאת, בקנדה למשל צורכים 3.7 ק"ג חמאה לנפש בשנה, לפניה נמצאת דווקא הודו הענייה, שם הצריכה עומדת על 4 ק"ג חמאה לנפש בשנה (ככל הנראה בגלל השימוש בחמאה בצ'אי, התה המקומי), אבל כששבים לקרב על ראשות הטבלה, מגלים שם מדינות עשירות כדנמרק עם 6.4 ק"ג לנפש בשנה ובמקום הראשון, כמה לא מפתיע, הצרפתים שצורכים יותר מ 8 ק"ג לנפש בשנה.

הסיבה המרכזית לפערים בין ישראל לעולם היא ככל הנראה הכשרות: החמאה משמשת כמרכיב מרכזי ברוב המטבחים כחומר לצליית בשרים, כתוספת למרקים ורטבים - וכמובן בעולמות הקונדיטוריה והאפייה. בישראל, מטבע הדברים, היא כמעט שאינה משתלבת במטבח אלא בארוחות חלביות ובקינוחים, לפחות בקרב אחוזים גדולים מהציבור שמקפיד על הפרדה בין בשר לחלב.

גורם נוסף הוא מזג האוויר. אמנם הודו קצת "מקלקלת" את התזה הזאת, אבל ניתן לומר שקיים מתאם בין הטמפרטורה לצריכת החמאה: ארצות קרות צורכות יותר. זה בא לידי ביטוי גם בקרב הקהל הישראלי: עד לפני שני עשורים צרכנים שהגיעו ממדינות מזרחיות נהגו לצרוך מרגרינה ולא חמאה, ואנו רואים זאת גם היום, במדינות כמו עיראק, איראן וסין שכמעט ואינן צורכות חמאה כחלק מתרבות האכילה והבישול שלהם.

עוד חשוב לדעת שעל מנת לקרוא לחמאה בשמה, היא חייבת להכיל 80% שומן. שאר המוצרים שמכילים כ 60% שומן אלו ממרחי חמאה או ממרחי חמאה בטעמים. חלקם הפכו לפופולריים בישראל, אך לא מדובר בחמאה "אמיתית".

בשנתיים האחרונות החמאה זוכה לכותרות, המחסור בחמאה זכה לסיקור תקשורתי שהתמקד במדפים הריקים, אך בבדיקה שערכנו מתברר שספק אם היה חוסר אמיתי בחומרי גלם שהתקשה לספק את הביקוש הגואה (על כך בהמשך) אפשר שמדובר בפוליטיקה פנימית שניסתה להשיג תוצאה מסוימת, כמו לאותת לממשל שמחיר הפיקוח הוא נמוך מדי - ולא מצדיק ייצור.

טוב לדעת (מקודם)

הרופאים ממליצים: שש דקות, פעמיים ביום ואין כאבים

לכתבה המלאה
בעקבות המחסור בחמאה נפתח השוק הישראלי לייבוא, אבל המחיר זינק בעשרות אחוזים במקום לרדת. למה בעצם? (צילום: ShutterStock)

מה שברור הוא שבעקבות המחסור, שוק החמאה נפתח וניתנו מכסות ליבואנים להציף את השוק בחמאה. מה המטרה בפתיחת השוק? לפחות על פי האוצר, אפרופו הדיון בפתיחת השוק לייבוא של פירות וירקות, הציגו לנו גם את הבעיה וגם את הפתרון: יש בעיית מחיר ופתיחת השוק תוביל להוזלה כללית, בעקבותיה הצרכנים יחסכו אלפי שקלים בשנה בהוצאות משק הבית.

אלא שאם החמאה היא המדד שמנבא תוצאה במחיר רק על סמך פתיחת השוק לייבוא, הרי שהתזה הזאת נתקלת בבעיה קשה: מחיר הפיקוח לחמאה עומד על 3.94 שקל ל-100 גרם. מחיר חבילת חמאה שתנובה, הספק הישראלי היחיד שנותן פתרון לצרכן הקמעונאי, עומד על 7.98 שקל לאריזה בת 200 גרם. השוק נפתח, אוניות של חמאה עגנו בישראל.

על פי ההיגיון של האוצר, המחיר היה אמור לרדת מטה, אם כך - איך זה שחבילת חמאה של ויליפוד במשקל 200 גרם עולה לצרכן כ 15 שקל וחמאה של לורפק (בסיסית) עולה כ-13 שקלים לצרכן?

כלומר, על פי מדד החמאה, הביאה פתיחת השוק לעליות מחירים של עשרות אחוזים! הרי אם ליצרנים או לחקלאים (של משק החלב, חומר הגלם לחמאה) יש בעיה עם המחיר-בפיקוח, האם לא מוטב היה להעלות אותו, נניח, ב-10%, במקום לפתוח את השוק לייבוא ולתת למחיר לטפס בעשרות אחוזים?

חמאה: השוק העולמי צפוי לגדול מ-55 מילארד דולר ל-67 מיליארד, מתוכם 44 לצריכה פרטית (סופרמרקטים) (צילום: ShutterStock)

שוק בצמיחה, לא רק בישראל

לכאורה יש פה ניצחון ברור לטענות המתנגדים לרפורמה, אבל צריך לזכור שהשוק לא מושפע רק מצד ההיצע, אלא גם מהביקוש - וכאן ראוי לבדוק מה קרה לביקוש בתקופת הקורונה. ובכן מתברר כי למרות טרנד הבריאות העולמי שהחמאה לא ממש משתלבת בו, שלא לדבר על הטבעונות, כנראה שהשהייה הארוכה בבתים וההתמקצעות בתחומי הבישול והאפייה, לא דילגו על מדפי החמאה.

הביקוש גדל - ותרם לתחושת המחסור. זאת ועוד, גם הסיקור של המחסור גרם לרכישה מוגברת: יותר צרכנים אגרו חמאה ממש כשם שאגרו לפני כן ביצים או ניירות טואלט, בכל פעם שדווח בתקשורת על מחסור.

למרות טרנד הבריאות העולמי, המגמה המסתמנת היא שהחמאה תמשיך להציג צמיחה גם בשנים הקרובות. התחזית היא שהיקף המכירות העולמי לשנה, שעומד כיום על 55 מיליארד דולר, יגיע בתוך 5 שנים ל- 67 מיליארד דולר, 44 מיליארד מתוכם - בשוק הפרטי (כלומר, בסופרמרקטים ולא במפעלי המזון או בשוק המוסדי).

באוצר אגב, משוכנעים שהוצאת החמאה מהפיקוח תשתלם בטווח הרחוק והמחירים ירדו. כך נכתב בפרסומים רשמיים מטעם כלכלני האוצר, אבל כשביקשנו את התייחסותם לנושא, הועברנו למשרד החקלאות. ככל הנראה אף אחד לא רוצה לצאת לשמש הסתווית של הציבור הזועם על ההתייקרויות, כשחמאה על ראשו.

אבל אגב מדיניות האוצר, אולי היה כדאי בכלל לחשוב על מיסוי דומה לזה של המשקאות הממותקים -ולהטיל מס על החמאה, בשם הדאגה לבריאות האזרחים...?

הכותב הוא מנכ"ל המכון לחקר הקמעונאות

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully