הפינטק הישראלי לוהט והאוויר החם ממשיך למלא את בלון שווי החדשנות הפיננסית המקומית, עם כ-10 יוניקורנים (חברה פרטית המוערכת בשווי של כ-1 מיליארד דולר ומעלה) חדשים שנוצרו במהלך המחצית הראשונה של השנה.
הגאווה הלאומית בחוות חדי הקרן המקומית, עם זאת, לא מוציאה עדיין את חברות הפינטק משולי החדשנות הפיננסית העולמית בה היא נמצאת, אלא מול ענקיות התחום כדוגמת 'ויזה', 'פייפאל', ו-'SQUARE'.
זאת מאחר ובעולם הפיננסי הבינלאומי המושג 'פינטק' עדיין מתקשר לפעילות הבנקים, כרטיסי האשראי וחברות התשלומים הדיגיטליות - בעיקר האמריקאיות, המובילות אותו גם בבורסות.
חמש החברות הציבוריות הגדולות בעולם בהגדרה העמומה של מערכת הפיננסים העולמית ל'פינטק' הן 'ויזה', 'מאסטרקארד', 'פייפאל', 'אמריקן אקספרס', ו-'SQUARE', הנסחרות בוול סטריט ארה"ב בשוויים הנעים בין 97.4 מיליארד דולר לאחרונה, ועד 426.4 מיליארד דולר לראשונה (ראו טבלה).
"'פינטק' הוא מושג שמבטא שוק גדול שבעיניים בינלאומיות מכיל בתוכו את כלל המערכת הפיננסית" מסביר סרגיי וסצ'ונוק, אנליסט בכיר בבית השקעות 'אופנהיימר', "ולישראל לא הייתה, ואין עדיין, דריסת רגל מובילה בו, גם לא בארה"ב.
החברות הישראליות עדיין קטנות מאוד בתחום, וההתייחסות ל'קטנות' נוגעת גם לאותם יוניקורנים מדוברים, כולל אלו שהגיעו לשווי של כ-10 מיליארד דולר. בסופו של יום 'ויזה', לדוגמא, מובילה את חדשנות המערכת הפיננסית האמריקאית כיום.
יש מקום במערכת הזו גם לשחקנים קטנים, אבל צריך להבין שזה בשולי השוק. החברות המובילות את התחום בעולם נשארו החברות האמריקאיות, ובראשן: 'ויזה', 'מאסטרקארד', ו'פייפאל', כל אחת מכיוונה.
אחריהן, בהיבטי שווי שוק, מזדנבות גם 'אמריקן אקספרס', שבראייה האמריקאית מהווה מוסד פיננסי משל עצמו ומתפקדת בפועל כבנק, וענקית תשלומי המובייל 'SQUARE'. כל החמישה נסחרות בוול סטריט".
המערכת הפיננסית משוועת לפתרונות המקלים ומנגישים את חלקיה לצרכני וספקי הגופים הפועלים בשוק, אך בניגוד למדינת ישראל הקטנה, בה קל יחסית לבצע פיילוטים בתחום, חברות הענק הבינלאומיות מקשות יותר על כניסת שינויים לתחום, ולא בטוח ששוויי חברות הפינטק הישראליות כיום מצדיקים עצמם לעתיד הקרוב.
"מצד אחד קיים פוטנציאל רב בחדשנות במערכות הפיננסיות", ממשיך וסצ'ונוק, "ובעיקר בארה"ב, שכן שוק התשלומים הפיננסים בה מפגר הרבה מאחורי ישראל או סינגפור לדוגמא, והרבה מהעסקאות בה עדיין נעשות במזומן.
אפילו בעבודה הפנימית של הבנקים עצמם מדובר עדיין בהעברות רבות של ניירת. לכן גם כמה מהחברות הגדולות בארה"ב, באופן יחסי, הן כאלה שדואגות למערכות סריקת צ'קים והפקדתם, לדוגמא.
אך מצד שני, קשה להטמיע מערכות חדשות בבנקים האמריקאים, שכן מדובר בגופי ענק, שחלקם פרוסים עם מאות ואלפי סניפים בארה"ב ובחו"ל. אם בוחנים גוף כמו בנק אוף אמריקה לדוגמא, גודלו בארה"ב לבדה יקשה על יישום והטמעה של כל מערכת באשר היא, וזאת עוד לפני שנכנסנו לתרבות עסקאות המזומן שעדיין שולטת בארה"ב.
דבר נוסף שצריך לזכור הוא, שאותה תעשיית פינטק אמנם מנגישה את השירותים הפיננסים לצרכן, אך בסופו של דבר היא עדיין סוג של ממשק בלבד לבנקים.
אם לתת לכך המחשה, אז בשוק גדול מחוץ לארה"ב דוגמת סין, רוב התשלומים כיום עוברים באמצעות הטלפונים הניידים. שם השחקנים החזקים הם 'עליבאבא', באמצעות עליפיי (Alipay), ו'טנסנט', באמצעות 'וויצ'ט' (WeChat).
שתיהן מחזיקות כל אחת בכמחצית מהשוק הסיני פחות או יותר (50%-50%), אך הן עדיין רק ממשק לבנקים. אלו האחרונים הם המבצעים את כל הסליקה וההעברה בפועל של התשלומים, ובהם עדיין נמצאים החשבונות".
"פייפאל נחלשה מאוד"
אך בזמן שהחברות הישראליות מקבלות עירוי מזומנים תמידי לאחר שעוררו את חלום התשואה בקרב המשקיעים, ארבע מבין חמש חברות הענק הבינלאומיות הציבוריות בתחום חוו ירידה ממוצעת של כ-10.6% מתחילת השנה.
עיקר הירידות נחוו על ידי החברות במהלך אוקטובר האחרון, על רקע פרסום הדוחות הכספיים של הרבעון השלישי של השנה. זאת כאשר מדד S&P500 לדוגמא, עלה ב-24.7% לאותה תקופה.
הירידה הגבוהה ביותר מיוחסת למניית ענקית התשלומים הדיגיטלית -PayPal , שירדה כ-19.1% מתחילת השנה ועד יום המסחר האחרון שנבחן (ראו טבלה). לצידה ענקיות האשראי 'ויזה' ו'מסאטרקארד' ירדו גם הן בכ-10.6% ו-10% לאותה תקופה, בהתאמה.
"'פייפאל' נחלשה מאוד, בעיקר בחודשים האחרונים" מפרט ורסצ'ונוק "וזאת לאחר סדרה של אכזבות בתוצאות פעילותה, בעיקר בהקשר הקורונה. שהרי בקורונה פעילות 'פייפאל' צמחה בעקבות עלייה בצריכה באינטרנט, שהובילה לעלייה בצורך בפלטפורמת תשלום.
בשל כך היא חוותה עלייה בהיקף העסקאות שמהם גבתה עמלה, לצד עלייה בהיקף הלקוחות. אך עם החזרה לשיגרה היקף העסקאות, כמו גם היקף הצטרפות הלקוחות החדשים, ירדו.
בקרב 'ויזה' ו'מאסטרקארד' הקורונה עבדה הפוך. בזמן המגיפה פעילותן ירדה בשל מיעוט עסקאות פיזיות בחנויות ובשווקים, ורכישות שסכומן היה זול באופן יחסי לרכישות שבוצעו טרום הקורונה באופן פיזי.
בנוסף, היו פחות נסיעות לחו"ל, שהובילו לפחות עמלות המרת מטבע - שהיא פעילות מאוד רווחית בקרב חברות כרטיסי האשראי האמריקאיות, ושלושת אלה השפיעו על הכנסות ענקיות האשראי הללו.
"אמריקן אקספרס פועלת כבנק לכל דבר"
עם החזרה לשיגרה, עם זאת, היקף העסקאות, כמו גם סכומן, עולה בהתמדה בקרב שתי ענקיות האשראי המובילות את פעילות הפינטק בארה"ב, ואם ניקח את חברת 'ויזה' כדוגמא, אזי זו האחרונה מציגה שיעורי רווחיות העומדים על כ-50%, לצד מודל עסקי שהוא כמעט נטול סיכון.
יש לזכור, כי מדובר על חברה המקבלת תגמולים מהבנקים על שימוש בכרטיס האשראי שלה, לצד הכנסות על כל גיהוץ מבתי העסק וקבלת אותן עמלות המרת מטבע, שהובילו את מנייתה למתן את הירידות שחוותה בזמן הקורונה".
לעומתה, מניית חברת אשראי אחרת - 'אמריקן אקספרס', מובילה את טבלת חמש ענקיות הפינטק הציבוריות האמריקאיות, לאחר זינוק של כ-41.3% במחיר מנייתה מאז תחילת השנה.
"חברת 'אמריקן אקספרס' פועלת כמוסד פיננסי לכל דבר ועניין ומפוקחת על ידי הבנק המרכזי ככזאת" מסביר ורסצ'ונוק, "ולכן המודל העסקי שלה מסוכן יותר וכולל בתוכו סיכוני אשראי.
עם זאת, כיוון שהיא פועלת כבנק מצד אחד, לצד פעילות כחברת אשראי מצד שני, היא צומחת מהר יותר מבנק עם החזרה לשיגרה, וזה כנראה הוביל לשיגור מנייתה כלפי מעלה.
ובהקשר זה חשוב להעלות את נושא הסיכון בקרב כלל תעשיית הפינטק, ובהם גם אותם יוניקורנים ישראליים.
שורש הבעיה שעלולה לצוץ בתחופ הפינטק אינו מתחיל בשווי החברות המתקבל, שכן השנה הנוכחית אינה מייצגת כלל, במה שנתפס כזלזול ברמת הסיכון שבפעילות אותן חברות.
ניקח לדוגמא חברת פינטק שפועלת באמצעות בינה מלאכותית לטיפול בהלוואות מסוכנות. הרי רוב המידע נמצא רק בידי הבנקים, ואילו אותה חברה רק מתחילה ללמוד את השוק והסיכונים בו באמצעות לקוחותיה הראשונים, וללא שיש בידה דאטה של היסטוריית אשראי לדוגמא.
בועת הלוואת?
הבנקים לא ייתנו הלוואה ללא היסטוריית אשראי, אך חברות הפינטק כן, ואם לקחת את לקח 2008, אז יש סיכון גבוה במתן הלוואות ללקוחות נטולי היסטוריית, וזה הרבה יותר מסוכן ממכפיל גבוה, שכן מדובר באפשרות לקריסת העסק כולו.
בהיבט הזה בהחלט רואים סימנים הדומים לתחילת המפולת ב-2008, שגרמה לקריסה של כל העולם הפיננסי. אז כל עוד הכלכלה צומחת והריביות נמוכות, זה עובד. אבל מה יקרה כשהכלכלה תאט והריביות יעלו?
אז נכון, הבנקים מאבדים נתח שוק לטובת חברות אחרות, אבל זה בעיקר לאלו עם היסטוריית אשראי בעייתית יותר, וחברות הנותנות הלוואות המתמקדות בפלחי שוק כדוגמת רכישת רכבים או הלוואות סטודנטים".
אז מה צופן העתיד לתעשיית הפינטק הישראלית והאם קצב הגיוסים שנבנה על חלומות התשואה אכן יתממש בקרוב? גורמים בשוק ההון מאמינים כי המערכת פיננסית העולמית תהיה חייבת להתנהל, בעיקר אל מול כניסת מתחרים חזקים כדוגמת ענקיות קמעונאות על חלקים שהיו שמורים בעבר רק להם.
בנוסף, כדי לשמור על מקומם גם בעתיד, הבנקים, כמו שאר הגופים במערכת הפיננסית, יהיו חייבים להתאים עצמם לאופי ההתנהלות של צרכנים כדוגמת בני דור ה-Y, הדורשים לקבל שירותים שקופים, נגישים, מהירים, פשוטים, ובאמצעים הדיגיטליים.
המדור "הטבלה לא משקרת" מתפרסם גם במוסף עסקים של מעריב, 26.11