הממוצע להוצאות משק הבית חודשיות בישראל עומד על סך של כ 16,500 שקל למשפחה והם כוללים בתוכם את כל ההוצאות השוטפות, החל מהוצאות על חינוך ועד לבקבוק השתייה שנרכש בפיצוציה. על פי חלק מהתחזיות, נוציא השנה 5,000 שקל יותר, בגלל עליות מחירים, מסי קניה ועוד.
אמנם על פי הממשלה אמורים חלק מצעדיה להביא לירידה ביוקר המחייה, אבל גם אם זה יקרה, בסופו של דבר, ההערכה היא כי בדרך לשם תיאלץ כל משפחה להוסיף 420 שקל לחודש לחשבון ההוצאות של משק הבית. אני אישית מאמין שהסכום יהיה גבוה אף יותר.
לימוד של הצרכן הישראלי מראה שהוא מתרגש מהעלאות מחירים ומסים, רק כאשר אלה נוגעים ישירות לכיס שלו. לא במקרה מחאת הקוטג', לפני למעלה מעשר שנים, סחפה המונים - בעוד מס הקנייה העצום על כלים חד פעמיים, נתפס בעיקר כבעיה של הציבור החרדי.
האמת היא כמובן מורכבת הרבה יותר: ברגע שהעלאת מחירים נתפסת כסקטוריאלית, היא תעבור בשקל יחסי, אבל בסופו של דבר תפגע בכולם, דרך ייקור גם של מוצרים ושירותים שהם רלוונטיים לכלל האוכלוסייה.
זה לא רק הכסף
בשבועות האחרונים אנו חשופים לסערה סביב רשתות המזון הקמעונאיות והספקים בשוק המקומי, החל מהמלחמה בשופרסל ש"העזה" למכור במחירים נוחים יותר לציבור החרדי (דרך אתר אונליין שהגישה אליו הייתה חופשית לכולם!) ועד לחשד בנוגע לתיאום מחירים.
כולם מתלוננים על עליות מחירים ועל יוקר המחייה - ולכאורה מדובר בנתון החשוב ביותר לכלכלת משק הבית שלנו. נכון?
אז זהו, שלא ממש: שיקולים שונים, מנוחות ועד לחוויית הקנייה, הם חשובים לא פחות - ולעיתים קרובות אף הרבה יותר, משיקולי המחיר. אז כן, אנחנו מזדעזעים בקלות בכל פעם שמישהו מעז לדבר על התייקרות, אבל בפועל אנחנו מוכנים לשלם יותר תמורת אלמנטים שמשלימים את החוויה.
אחד כזה, שעומד לכאורה בניגוד למושג "חוויית קניה", אך מעניק תועלות פונקציונליות אחרות, הוא ערוץ הקנייה הגדל ביותר בעולם ובישראל: האונליין.
לא נתיימר לנתח כאן את תופעת האונליין על פרטיה, אלא נסתפק בציון מספר נקודות למחשבה, בטרם נעבור אל סל הקניות שהרכבנו.
הקניות באונליין נולדו מתוך מרכזי ההזמנות הטלפוניים, שנועדו לספק פתרון שהוא יקר מעט יותר, אבל נוח להפליא, לאנשים שאורח חייהם האינטנסיבי לא מאפשר להם קניות בסופרמרקט, או שזמנם כה יקר עד כי שהזמן שיקדישו למשימה יעלה להם יותר מהתוספת שייגבה מהם ערוץ האונליין, בתוספת הטיפ לשליח.
מה שהיה נחלתן של אוכלוסיות אורבניות ומתקדמות, בעלות אוריינות טכנולוגית ולרוב גם אמצעים, חלחל בהדרגה אל שכבות נוספות באוכלוסייה - וטס מעלה בזכות הקורונה, שהקפיצה באופן דרמטי את הערוץ המקוון.
כל הסופר על הצג
מה ההשפעות של תמורות אלה על שוק הקמעונאות? קשה לדעת. האם הסופרמרקטים יילכו בדרך שבה הלך השוק ויתרוקנו מקהלם המקורי? ראו מה קרה לשוק: פעם קנו בו כולם, "יום שוק" היה מושג שהכירו בכל בית בישראל. אט אט עברו רבים לסופרמרקטים, עד שהיום הפכו חלק ניכר מהשווקים בישראל למעין מתחמים של מזון מהיר עם דימוי עממי או למקום עבור "פודיז", חובבי מזון וקולינריה. הקהל המקורי כבר כמעט שנעלם - ועמו נעלמו המחירים הנוחים.
אם אכן זה מה שמצפה גם למרכולים, מדובר בשינוי דרמטי: הזמן הדוחק, הפקקים על הכביש והתפשטות הדיגיטציה ידחפו עוד ועוד צרכנים למעגל ההזמנות באונליין והתלות במשלוחים, כך שחלק גדול מפעילות הרשתות הקמעונאיות תעבור מסניפי דיסקאונט במתחמי קניות למרלו"גים ושילוח.
כמובן שבד בבד ישתנה גם השיווק: כיום מכוון רובו כדי להגדיל את נפח עגלת הקניות שאוסף הצרכן במעברים שבסופרמרקט, עת הוא נחשף לפיתויים שלא תכנן לקנות, רואה, טועם, מתרשם ורוכש. זה לא שאי אפשר לפתות צרכנים באונליין, בעיקר בעזרת קופונים, אבל מדובר בטכניקה שונה לגמרי של שיווק - ומן הראוי שהקמעונאים יקדישו לה מחשבה, לקראת העתיד.
הקנייה השבועית באונליין, ממש כמו הקנייה בסניף דיסקאונט גדול, תעניק בעיקר פתרון למוצרים בעלי חיי מדף ארוכים יותר: חומרי ניקוי, טיפוח, שימורים ומוצרים יבשים. את חידוש המלאי במקרר למשל, בעיקר של מוצרי חלב או פירות וירקות, בעלי אורך חיים קצר יחסית, נמשיך לרכוש, או לפחות "לשלים" במכולת או הסופרמרקט השכונתי, שהוא לרוב יקר יותר, אך קרוב.
ועכשיו לשופינג:
השבוע בחרנו סל קנייה המכיל מגוון מוצרי מכולת שכיחים, ללא ירקות ובשרים טריים אך מציג מותגים ומוצרים זהים בכל הרשתות השונות, החל ממוצרי יסוד, קולינריה, רטבים, שימורים, ירקות קפואים חומרי ניקוי וטיפוח, מוצרי נייר, שתייה וחטיפים מהמותגים המובילים.
כן הצצנו למספר זירות: מה קורה בחנויות הגדולות של רשתות השיווק שנמצאות בפרברי העיר כמה נשלם על הסל ומי יציג את הסל הזול ביותר, כמה נשלם על הקרבה לבית אותו הסל בחנויות השכונתיות גם שמדובר באותה הרשת וכמובן האם נחסוך על הקניות שלנו באתרי המסחר המקוונים ומי יציע לנו את הסל המשתלם ביותר.
מצאנו פערים של כ 25% בין הסל הזול ליקר והשאלה היא, מה אנחנו מוכנים לעשות בשביל לחסוך עד רבע מהוצאות משק הבית על מוצרי מזון וטיפוח?
הסקר מבוסס על נתוני דיווח הרשתות למשרד הכלכלה ומעובדים באמצעות אתר פרייסז וCHP לתאריך 22/11/2021 הופק על ידי המכון לחקר הקמעונאות.
הכותב הוא מנכ"ל המכון לחקר הקמעונאות.