משום דבר לשם דבר: קווים לדמותו של "הקוסם" הפיננסי

מעצרו של משה חוגג והחשדות המיוחסים לו, משרטטים פרופיל שהפך לאחרונה למוכר, על התפר שבין מדורי העסקים והפלילים: הכוכבים שהופכים בן לילה משום דבר לשם דבר ובסוף מותירים אחריהם שובל של חובות. הכירו את אומן האשליות העסקי

עורכת כלכלית בכירה נזכרה בשבוע שעבר איך שמעה לראשונה על איש העסקים משה חוגג, יו"ר קרן סינגולריטים, הבעלים של אליינמנט, הפועלת בתחום הבלוקצ'יין ומועדון הכדורגל בית"ר ירושלים, העצור בחשד להונאה במטבעות קריפטו בהיקף מיליוני שקלים ועבירות מין.

"בוקר אחד לפני עשר שנים בערך", סיפרה, "קיבלתי טלפון ממשרד יחסי ציבור גדול ומוביל. היח"צנית הנרגשת בצד השני של הקו הזמינה אותי למפגש ראשון ונדיר עם איש עסקים צעיר, שלא מוכר עדיין בישראל, אדם עשיר מאוד, שעושה עסקים במאות מיליוני דולרים ברחבי העולם, והוסיפה, שרק כמה עיתונאים בכירים, ואני ביניהם, נבחרו כדי לפגוש אותו במלון יוקרה בת"א. קוראים לו משה חוגג.

"מעולם לא שמעתי את השם הזה ובגלל שלא הבנתי מאיפה הוא צץ והיו לי תכניות אחרות במועד הנקוב, פספסתי את המפגש ההיסטורי. בדיעבד, זאת הייתה נקודת הזינוק של חוגג למיינסטרים הכלכלי של מדינת ישראל".

זה המקום להזכיר ולהדגיש כי לחוגג נשמרת כמובן חזקת החפות, שכן הוא לא הואשם בפרשיות בהן נחשד וממילא גם לא הורשע, אבל גם בלי קשר אליו, כולנו מכירים את החיבור שמתהדק לאחרונה בין מדורי העסקים, הרכילות והפלילים, המגוללים את סיפוריהם של אומני אשליות כלכליים.

לכן הסיפור הבא אינו בהכרח על משה חוגג, אלא על רבים שהתחילו את דרכם במדורי העסקים, עברו למדורי הרכילות וסיימו במדור הפלילים.

טוב לדעת (מקודם)

נובמבר סייל: ההזדמנות שלכם לנצח את הכאב - במבצע

לכתבה המלאה
המבזק הכלכלי שיציל אתכם מהפסדים כבדים: דלעת שהופכת לכרכרה יש רק באגדות (צילום: ShutterStock)

מאמינים בבלון שניפחו בעצמם

מדובר באנשי עסקים (וגם בנשות עסקים) שמופיעים לפתע יש מאין, תופסים כותרות מחמיאות, הופכים ללגיטימיים, מאחזים את עיני הציבור במשך כמה שנים טובות, עד שמתגלה שהם מעורבים בעסקה מפוקפקת או תרמית כלשהי, שמשאירה אחריה קורבנות שנפלו בקסמיהם והפסידו הרבה כסף, ולעיתים גם את משפחתם.

המדריך לזיהוי אומן האשליות הכלכלי מתחיל באומן עצמו. הוא נראה נורמטיבי לחלוטין, בד"כ חכם, מהיר מחשבה, אדם שהייתם שמחים לאכול אתו צהריים ואפילו להיות חברים שלו. זה המקום להדגיש, שלא כולם נוכלים, או נכון יותר, רובם לא נולדו רמאים, אלא רעבים להצלחה. ועם ההצלחה הם מתחילים להאמין בסיפורים שהמציאו ודואגים להקיף את עצמם בפמליה שמהדהדת אותם וטורחת להזכיר להם כל הזמן כמה שהם גדולים.

לכן כאשר משהו משתבש - והוא תמיד משתבש - הם לא יכולים להודות בכישלון ולהיפרד מהתדמית שאותה טיפחו עד שהתחילו להאמין בה בעצמם. לכן הם משתמשים, לא פעם, בכסף של הקורבנות כדי להמשיך ולנפח את הבלון - כשחלקם עדיין מאמינים שהם במרחק עסקה אחת טובה מכיסוי כל חובותיהם.

כשהמערכת לא מאפשרת להם לפרוץ קדימה, הם מוצאים דרכים יצירתיות כדי לעקוף אותה ולהשיג את המטרות שסימנו. עורך הדין הבריטי הוותיק, גארי מילר, שייצג קורבנות הונאה רבים, ביניהם אלה של ברני מיידוף, נותן בהם סימנים, וקובע שהם מונעים מתאוות בצע טהורה ומוכרחים להרוויח הרבה מאוד כסף, כדי להצדיק את ההערכה העצמית המנופחת שלהם עד קיצוניות, הרבה מעבר לזו של האדם הסביר.

הם לוקים בתאוות סיכון והליכה על הקצה, ובאופן כמעט אבסורדי לתוצאות המעשים שלהם, ינסו לספק את רצון האנשים סביבם ולתת להם להרגיש נוח, מה שמסווה עוד יותר את התרמית וגורם לעוד ועוד קורבנות ליפול בפח.

ברני מיידוף. גם הטובים ביותר עלולים לתת אמון בנוכל מקושר (צילום: רויטרס)

הדרך למעלה מתחילה ביח"צ

הצעד הראשון של אומן האשליות הכלכלי בדרכו לפסגת העושר, היא שכירת שירותיו של משרד יח"צ יקר, סביר להניח שגם היח"צן הבכיר, למרות ניסיונו, לא יזהה את הסכנה, כיוון שללקוח החדש ושובה הלב יש קשרים עם לקוחות או ספקים של היחצ"ן - והם כבר יזרקו עליו מילה טובה אם צריך.

משרד היח"צ יתחיל לדחוף עליו ידיעות קטנות - פעם במדור הכלכלה ופעם במדור הרכילות הכלכלית. עיתונאי הכלכלה, גם אם היו ספקנים בתחילה, יראו שהקולגות שלהם כותבים על הבחור החדש בעיר, ולא ירשו לעצמם להישאר מחוץ למשחק. כלומר, בסופו של דבר גם הם יכתבו עליו.

מפה ועד מסיבת עיתונאים גדולה, ראיון שער בעיתון נחשב או כתבת עומק בפרק המגזין בסופ"ש - הדרך קצרה. אומן האשליות יספר בהרחבה על ילדותו הקשה, על טרגדיה משפחתית, הצורך הבוער בו להצליח, הרצון לעשות טוב לחברה, על דרכו העסקים הפנטסטית - ולא ישכח לתבל פה ושם בסיפורי מופת כלכליים של רווח מדהים במקום לא צפוי שידליק את השומעים.

בשלב הזה השם שלו כבר מוכר, אבל לא מספיק. כדי לקיים את המסגרת שתומכת באורח חייו הראוותני, אומן האשליות עובד על מסות של קורבנות - ובשביל לייצר אותן צריך לגייס גם ידוענים.
הם יתייצבו באירוע של עצמם, יתחככו בפליטת ריאליטי, בכוכב הרשת או בזמר שהיה בשיאו לפני כמה שנים ויצא עם ההיא שהיא האקסית של ההוא - ואלה, חסרי ניסיון בעסקים, יסתנוורו מסיפורי הגבורה של הגאון הכלכלי החדש.

לעומתם, אומני האשליות הבכירים יצטלמו עם טייקונים או יכניסו סלבס דרג א' בארץ: כוכבי פריים טיים בטלוויזיה, או אפילו כוכבי קולנוע בינלאומיים, לאחד המיזמים שלהם בהנחה עמוקה או בחינם, בשביל הפרסום, היוקרה והעמקת אמון הציבור. במילים אחרות: אם די קפריו, קלוני או ריהאנה השקיעו בבנאדם, בטח אפשר לבטוח בו.

מאורחים במסיבות הנחשבות למארחים של אירועי השקה נוצצים (צילום: ShutterStock, ShutterStock)

עשה זאת בעצמך

מלהתארח באירועים של אחרים, יעבור אמן האשליות לארח אירועים בעצמו, אם זו מסיבת יומולדת גרנדיוזית עם רקדניות בבגדי גוף לבנים עם כנפי מלאך שמשתלשלות מהתקרה וקייטרינג של השם הכי חם בעולם המסעדנות, או יערכו אירוע מכירות של פרויקט נדל"ן חדש וזוהר, שעלותו - בשווי של מיליוני שקלים, רצוי מיליארדים - מדווחת כמובן לתקשורת.

המניפולציה הפסיכולוגית על הקורבנות פשוטה. אומן האשליות הכלכלי יגרום להם להתרכז בהצעה העסקית שלו ולהתעלם מתמרורי האזהרה. הוא יציין שהחברה שלו נבחרה לאחת מ - 25 החברות המובילות של מגזין פורצ'ן בתחום עיסוקו (אז מה אם לא קיימת בכלל רשימה כזו?!) ייתן להם חלקי מידע שיוכלו לאמת, כדי לעורר את הביטחון שהם אלה ששולטים בתהליך מולו. הם יאמינו בו לחלוטין, ישקיעו בפרויקטים שלו את מיטב כספם ויחלמו על היאכטה שהבטיח שיוכלו לקנות בקרוב.

ואז מגיעה הנפילה. זה מתחיל בטפטופים. פה כתבה פחות מחמיאה על סכסוך עם שותף, שם עולות שאלות על מקור ההון העצמי ומי עומד מאחורי המיזמים הגרנדיוזיים, פתאום המחאה של כמה מאות שקלים של הסופרסטאר חוזרת מהבנק וכולם תוהים למה, ותביעות נגדו מתגלגלות לבית המשפט ומשם לעמודים הראשונים של עיתוני ומדורי הכלכלה.

הבלון הגדול והנוצץ מתפוצץ ברעש גדול ועם לא מעט שמחה לאיד, חקירה פלילית ולרוב גם עם קורבנות מרומים בשולי הדרך.

מה עושים על כל זה? קודם כל, מודעים לסימנים המוקדמים שצוינו כאן ובודקים לעומק כל מי שעומד מולכם. המחמירים, שלא נופלים אף פעם בפח, יוצאים מנקודת הנחה כוללת שכולם שקרנים עד שלא יוכח אחרת, אולי כי הם יודעים שאומני אשליות יש בכל מקום, לא רק בקשת שבין נמרוד הראל וליאור סושרד.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully