"בזנזיבר האקוסיסטם נעשה יותר נוח"

הפי האוור לסופ"ש והפעם עם סימילרווב, יוניקורן שנסחר בנסדא"ק, פיתחה פלטפורמה למדידת התנהגות מקוונת, שמשמשת כבסיס להבנת העולם הדיגיטלי. חן, איתמר וסטפני מספרים איך זה לרכב על גבו של חד הקרן ולעבוד, אם צריך, אפילו מזנזיבר

מה עושים: סימילרווב, יוניקורן שנסחר בנסדא"ק, פיתחה פלטפורמה למדידת התנהגות מקוונת, שמשמשת כבסיס להבנת העולם הדיגיטלי ומסייעת ללקוחותיה לקבל החלטות מושכלות על ידי הבנת המרחב הדיגיטלי שבו הם פועלים.

הטכנולוגיה של החברה אוספת מידע ממאות מקורות, ויחד עם אלגוריתמים מתקדמים של למידת מכונה, מסוגלת לתת תמונה מלאה של הפעילות הדיגיטלית בזמן אמת.

משתתפים:

סטפני הלברשטם, בת 31, רווקה, גרה בת"א. תפקיד: account manager, שנה וחצי בחברה.

איתמר ברקת, בן 25, נשוי, גר ברמת גן. תפקיד: Product engineer, שנה וחצי בחברה.

חן רייס, בת 28, בזוגיות, גרה בת"א. תפקיד: Big data & data science team leader, שנה ו-9 חודשים בחברה.

עוד בוואלה!

הכירו את ה-Wonder החדש שלכם בבנק הפועלים

לכתבה המלאה
סימילרווב, מימין: חן רייס, איתמר ברקת וסטפני הלברשטם (צילום: ראובן קסטרו)

לוקיישן: המגדלים שמקיפים את שרונה הם מיקום שחביב על ההי טק הישראלי וגם המשרדים של סימילרווב נמצאים שם, בבניין עזריאלי שרונה שעדיין בבנייה, בקומות 41-42.

במשרדים המעוצבים למשעי יש כ-600 עובדים וברחבי הגלובוס עוד 300 והגיוסים ממשיכים במרץ. ממש בכניסה מוצבים מדפי ברזל שעליהם מונחים משלוחי ה"תן ביס", ובחלל הפנימי, המעוצב באפור עם עמודים גדולים ועגולים ליד החלונות הענקיים, יש מתחמי עבודה פתוחים, חדרים סגורים בדלת זכוכית, חדרי ישיבות ושרכים מפלסטיק שיתנו קצת ירוק בעיניים. על הקירות איורים גראפיים בשחור - לבן, צהוב-כתום, חלקם צורות הנדסיות בכל מיני מצבי צבירה.

גרם מדרגות פנימי שחור מברזל מוביל לקומה השנייה. יש חדר מוסיקה אקוסטי עם ספוגים על הקיר, מערכת תופים, גיטרות חשמליות, קלידים ומערכת הגברה מרשימה. בהמשכו יש פינת משחקים, עם סוני פלייסטיישן ומציאות מדומה. יש גם חדר כושר קומפקטי ומקלחות מאוד מאוד מפנקות. יש שמועות שאחד ממנהלי היוניקורנים הגדולים בישראל שנמצא לידם, בא להתקלח שם אחרי האימון שלו. מכיוון שבקרוב יעברו למשרדים חדשים בת"א לא רחוק משם, סביר להניח שהפסיליטיס ישודרגו בחדות.

הפסקת קפה: המוטיב האפור חוזר גם פה, במטבחון, באי, ובשולחנות הארוכים שמעליהם תלויות מנורות שחורות. בארגזי עץ מונחים תפוחים, לימודים, בננות ואבוקדו ובמקרר פתוח לידם יש מעין שוק אורגני עם כרוב, עגבניות, עגבניות שרי, ג'ינג'ר, בצל, מלפפונים וכל מי שרוצה עושה לו סלט. יש גם פרכיות, חטיפי אנרגיה, לחמים מכל מיני סוגים, לחמניות, קרוטונים ואפילו מרק נמס בכוס.

מכונת קפה, טוסטר, 29 סוגי תה, עם כל מיני סוגים של קפה מגורען, מיכלים עם אגוזי מלך, מיקס בריאות, צימוקים, תירס קלוי, וסויה. מגירת מתוקים עם שוקולד רפאלו, חפיסות של לינדט, קיטקט, רבע לשבע, טוויקס, מילקה, אוראו וחטיפי בריאות.

במטבחון שלושה מקררים. באחד - קוטג', ביצים, חמאה טבעונית, רטבים לסלט, סריצ'ה חריף, יוגורט, מעדני יולו, מילקי, טחינה, פסטו, ממרח ארטישוק, בשני - בירות, קולה, יין רוזה ולבן ובשלישי מאחסנים אוכל שמביאים מהבית. כשהגענו היתה "האפי אוור" טבעוני ובדיוק הוגש תבשיל ירקות עם טופו בסירות במבוק קטנות ואורז.

(צילום: ראובן קסטרו)

CV: איתמר התעסק במחשבים תמיד ובחר במגמת מחשבים בתיכון ובאופן טבעי התגייס ליחידת מצפן, היה מדריך בקורס תכנות והיה שלוש שנים בקבע. "סיימתי את השירות אחרי שהקורונה התפרצה", הוא אומר, "חיפשתי חברה שבה אוכל להתפתח והתחלתי לשלוח קורות חיים.

"סימילרווב פרסמו שהם עוסקים ב'אופן סורס', מוצרים שפיתחו ושחררו לעולם וזה מגניב לתרום בחזרה ואהבתי את זה. התראיינתי בזום והייתי פעם אחת במשרד לפני שהתחלתי, אבל לא חששתי, כי הכרתי מישהו שעבד פה ואני תופס ממנו, שאמר רק דברים טובים על החברה".

"חננה קולית", ככה מגדירה את עצמה חן, שהרחיבה בתיכון מחשבים, פיסיקה ומתימטיקה, שירתה ב-8200 כקצינה ואחרי שלושה חודשי טיול שחרור במזרח, התחילה ללמוד בטכניון מדעי המחשב. "עבדתי באינטל ואז לקחתי את הכסף שחסכתי וטסתי לעשרה חודשים לדרום - מרכז אמריקה. זה האיזון שלי, גם לטרוף את החיים וגם לחיות חיים הכי בורגניים.

"כשחזרתי לת"א התחלתי להתראיין. היו לי ארבע הצעות, אבל רמת החריפות של מי שראיין אותי בסימילרווב היתה בשמיים. תמיד עבדתי קשה. גם בצבא הייתי יוצאת מהבור בשתיים לפנות בוקר והייתי מוכנה להיכנס לעבודה בכל הכוח".

הסיפור של סטפאני יוצא דופן. היא נולדה בצרפת ולישראל הגיעה לשנת שבתון אחרי הבגרויות, במסגרת פרויקט "מסע", במסלול לבנות בנתיבות. "בחיים לא הייתי בבית ספר יהודי ורציתי להבין מה זה להיות יהודייה.

למדתי עברית באולפן, שיעורי מתימטיקה, שיעורי דת והכנה לפסיכומטרי. התחברתי בקלות לאמונה ולאנשים והיתה לי תחושה מוזרה של שייכות מהר מאוד. אחרי שביקרתי עןד פעמיים בארץ, אחת מהן היתה כמתנדבת בצבא, הודעתי לאמא שלי שאני רוצה להתגייס לצה"ל ולהיות "קרקליסטית".

אמא לא הסכימה שאתגייס בשום אופן, ושכניסיתי למצוא שירות לאומי ולא הצלחתי, התחלתי ללמוד מנהל עסקים במכללה בנתניה. זה היה סיוט. לא שלטתי בעברית וישבתי בכוונה ליד ישראלים ולא ליד צרפתים כדי להכריח את עצמי להבין אותה, היתה לי מטרה והצלחתי. אחרי התואר עבדתי במסע ועסקתי בחינוך ואז הגעתי למסקנה שאני רוצה משהו בעסקים".

היא עבדה בסטארט אפ קטן בתחום התיירות, הגישה מועמדות ללימודי תואר שני במנהל עסקים בינלאומי בסן פרנסיסקו, התקבלה, טסה לשם, והחליפה שוב מדינה. אחרי שנתיים עזבה, היתה כמה חודשים אצל אמא בצרפת כדי לבדוק אם היא רוצה לחיות שם, אבל לא היתה מסוגלת להסתגל לקיבעון ולתלונות הבלתי פוסקות של הצרפתים, והחליטה לחזור לישראל, כי כאן, היא מסבירה, האנשים אמיתיים, לא פלסטיק.

"אני לא מהנדסת תוכנה ובגלל זה השוק יותר תחרותי בשבילי. חזרתי עם קצת כסף ומצאתי עבודה בבוקינג קום, כמנהלת תיק לקוחות, אחראית על השכרות לטווח קצר. כדי להתקדם הייתי צריכה לעשות רילוקיישן והספיק לי לעבוד ממדינה למדינה. ערב אחד במסיבה אצל חברה, דיברתי עם מישהו שעובד בסימילרווב במרפסת. הוא אמר שהם מחפשים מנהלת תיק לקוחות וזה מה שאני עושה היום".

(צילום: ראובן קסטרו)

מרקט אינטליג'נס: סטפני אומרת שבזה החברה עוסקת. חן מסבירה שסימילרווב מודדת את העולם הדיגיטלי והאפליקציות, אוספת נתונים ומעבדת אותם לשימושם של הלקוחות. "כל אחד יכול לקבל את הנתונים של עצמו", אומר איתמר, "אבל הוא לא יודע איך הוא ממוצב מול המתחרים. באמצעות נתונים שנמצאים ברשת, ניתוח שלהם והתבססות על קירובים, אנחנו יכולים להפוך לכלי עזר חשוב לחברה בכל מיני צורות".

קורונה: כשהתחילו לעבוד מהבית כל אחד לקח מהמשרד מה שהיה צריך ובנוסף קיבלו תקציב, שיכלו להשתמש בו לכל צורך, "למשל", אומרת סטפני, לקנות חופשה שלא תוכלי להשתמש בה. שלחו לנו המון פינוקים הביתה. בפורים קיבלנו מארז של קוקטיילים, ברש השנה יין מבעבע, כוס ממותגת ועוגה, ועשינו הרמת כוסית בזום. כשהגענו לבנצ'מרק חגגנו יחד, מהבית, עם אביזרי מסיבות, וודקות קטנות, חטיפים והופעה של נטע ברזילי. היו ארוחות צהריים משותפות בזום, היה צ'אנל פתוח שבו יכולנו לשאול שאלות".

חן סיכמה עם המנהלים שלה שעדיף להם ולה שתעבוד מזנזיבר, שם האקוסיסטם הרבה יותר נוח. אחרי שלושה שבועות של עבודה בנופים המדהימים, לקחה חל"ת, טיילה כמו שצריך וחזרה לארץ.

(צילום: ראובן קסטרו)

ערך מוסף: כולם עוד מדברים על מסיבת ההנפקה בנמל, הראשונה הפרונטלית מתחילת המגיפה. היא התחילה במסיבה ברחוב למטה. כל אחד קיבל תיק עם ז'קט ג'ינס ממותג, כובע ונשנושים, מוסיקה מעולה ופוד טראקס עם אוכל טוב. הם חזרו לעבוד קצת ואז להכו הביתה להתלבש והלכו לתת בראש.
לפני הקורונה הגישו ארוחות בוקר במטבח הגדול, היום היא מוגשת בפורמט של אריזות אישיות.

מישהו ספר 17 סוגי חלב ואיתמר מבסוט שיש תמיד אבוקדו. בשני ורביעי יש הפי אוור, כל פעם בסגנון אחר, אוקטובר פסט, פרצלים, גלידות, חטיפים ופוקורן. מפזרים גם משחקי שולחן ויושבים חצי שעה של כיף. יש גם שיעורי יוגה, אימון פונקציונלי, מאמן כושר שבא פעם בשבוע, ערבי פוקר, וקבוצת כדורגל פעילה.

מנטורינג: בסימילרווב העובדים יכולים להיכנס לתכנית "סימילרקואוץ'" ולקבל מנטור חיצוני שיעזור להם להגשים את עצמם מקצועית ואישית. איתמר לוקח בה חלק ומאוד מרוצה. יש גם את "סימילרמנטור", מנטור פנימי שמוצמד אליך ועוזר לפיתוח הקריירה. סטפני: "אני מקבלת מנטורינג מדירקטור בחברה ואתו אני מציבה יעדים לאיפה אני רואה את עצמי בעוד כמה שנים, ויחד אנחנו מגבשים את האסטרטגיה".

למנהלים כמו חן, יש את האופציה לקחת קורסים שיעזרו להתפתחות המקצועית ושלוש שעות בשבוע הם לומדים על חשבון שעות העבודה.

(צילום: ראובן קסטרו)

שולחן לחמישה: פעמיים שבוע בוחרים רנדומלית חמישה אנשים ושתי הקומות והם יוצאים יחד לארוחת צהריים במסעדת "קלארו" בשרונה. חן: "כשאני שומעת שמישהו ביטל, אני מיד מציעה את עצמי". יש גם את ה"פיצה וויק", פגישה שבועית, לא פורמלית, בזום של עשרה משתתפים שנבחרים באקראי, עם אחד הסמנכ"לים, על פיצה שנשלחת אליהם הביתה.

מה לובשים: כשהמנכ"ל בא הכי זרוק שיש, כולם מרגישים בנוח לבוא איך שנוח להם. כשסטפני נפגשת עם לקוחות היא לא תגיע עם כפכפים ומכנסיים קצרים.

שכר: חן מרוצה לגמרי. "יש לי הרבה חברות בכל מיני חברות ואנחנו אחלה יחסית אליהן. הנפקנו לא מזמן ויש לנו אופציות שיהיה להן ערך וחוץ מזה פתחו תכניות לתגמול עובדים, חלקן תלויות ותק וחלקן תלויות יעדים". במכירות זה עובד אחרת וסטפני מספרת שהם מקבלים שכר בסיס פלוס עמלות ומי שעובד טוב, מרוויח טוב.

(צילום: ראובן קסטרו)

מה הלאה: חן לא מוותרת כל כך מהר על העונג לשבת עם המנהלים הסופר טכניים שלה, לגמוע את הפינג פונג האינטליגנטי המטורף שלהם ולהרגיש הכי מטומטמת בחדר (והיא ממש לא כזו). איתמר לא מחפש שום דבר בחוץ וסטפני מודה שהיא מקבלת בממוצע שתי הצעות בשבוע, אבל דוחה אותן על הסף.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully