גבר פגע בך? יש לך אפשרות לגרום לו לשלם

היום מציינים ברחבי העולם את יום המאבק הבינלאומי למניעת אלימות נגד נשים. המצב בישראל מדאיג, שכן על פי נתוני הלמ"ס, לא פחות מ-60 אלף נשים בישראל נפגעו מאלימות או מאיום באלימות בשנת 2020. מדובר בכשני אחוזים מכלל הנשים בנות 20 ומעלה. לרשות אותן נשים עומדת האפשרות לקבל פיצוי כספי על העוול שהגבר גרם להן, אולם רבות מהן אינון ממצות את זכויותיהן. הסיבות לכך רבות, אולם בשורה התחתונה , המחוקק העניק להם זכות , בה מרביתן לא עושות שימוש. על מנת להקל על אותן נשים, החלטנו להסיר את העמימות סביב הליך התביעה.

קיימות שתי דרכים לתבוע פיצויים בגין אלימות בן משפחה. האפשרות הראשונה היא תביעת נזיקין אזרחית ה"נגררת" להרשעה פלילית (כלומר, לאחר ההרשעה מוגשת תביעה כספית לפיצוי). היתרון העיקרי בהגשת תביעה במסלול זה הוא שאין צורך בהוכחת עצם ביצוע מעשה העבירה ואחריות הפוגע לביצועה, כיוון שהדבר נקבע כבר בהליך הפלילי. התביעה הנגררת נדונה בפני אותו בית משפט שדן בתיק בהליך הפלילי ומכיר את העובדות. כמו כן, יתרון נוסף ומשמעותי מאוד טמון בכך שלתובעת נותר להוכיח רק את הנזק שנגרם ואת אחריות הפוגע לנזק זה. בהתאם לכך, יפסוק בית המשפט את גובה הפיצוי. את התביעה הנגררת יש להגיש תוך 90 יום מרגע שפסק הדין בהליך הפלילי הפך חלוט - כלומר שלא ניתן עוד לערער עליו. כמו כן, בית המשפט העליון קבע כי ניתן להגיש תביעה אזרחית נגררת גם אם הוטלו על הנאשם עבודות שירות ללא הרשעה.

קיימת אפשרות נוספת - להגיש תביעת פיצויים אזרחית נפרדת בהליך של תביעת נזיקין. לצורך כך, נדרשת האישה לעבור דרך שתי תחנות: הראשונה היא חובת ההוכחה כי אכן היא נפלה קורבן לאלימות מצד בן הזוג. כמו כן, עליה להוכיח גם כי נגרם לה נזק. הכתובת להגשת תביעה כזו היא בית המשפט לענייני משפחה שדן בסכסוכם בין בני משפחה.

גובה הפיצוי נע בין עשרות אלפי שקלים למאות אלפים ואף מיליונים, כתלות באופי והיקף הנזק שנגרם, מספר האירועים וכו'. כך, למשל, לבית המשפט הוגשה תביעה של אישה שהותקפה ע"י הבעל בברוטאליות, ובשל חבלה קשה שספגה בעמוד השדרה העריך אורטופד שנותרה עם 10% נכות. השופט חישב כל אחד מרכיבי התביעה בנפרד והגיע לסכום פיצוי של כ-265 אלף שקל. הבעל האלים חויב גם בהוצאות ושכר טרחת עו"ד של 45 אלף שקל. במקרה נוסף, בית המשפט פסק פיצוי בגובה 150,000 שקל בגין כאב וסבל שנגרמו לאשה בשל אלימות שנקט כלפיה בעלה במהלך חייהם המשותפים בגינה נותרה בה נכות נפשית בשיעור 50%. בגין רכיבים נוספים חויב בעוד 200,000 שקל. במקרה אחר, נפסק פיצוי בגובה 100,000 שקל בגין כאב וסבל שנגרמו בשל אלימות והשפלה של בעל כלפי אשתו, ועוד 20,000 שקל בגין כל אחד מששת מעשי האלימות הנוספים שנקט כלפיה, סה"כ - 220,000 שקל.

חישוב פיצוי נזקי גוף, מסתמך על ראשי נזק, כגון הפסדי שכר שנגרמו לנפגע בעבר ואלה הצפויים להיגרם לו בעתיד, הוצאות עזרת צד ג' וסיעוד, הוצאות רפואיות ששילם לרבות הוצאות עבור נסיעה. בנוסף, בעת חישוב פיצוי נזק גופני רשאי בית המשפט לענייני משפחה לפסוק סכום כספי לפי שיקול דעתו בגין כאב וסבל ומביא בחשבון, בין היתר, את שיעור הנכות, גיל הנפגע, מספר ימי האשפוז ועוגמת נפש.

לא. סעיף 8 (2) לחוק יחסי ממון קובע כי במקרים מיוחדים, בית המשפט לענייני משפחה ובית הדין הרבני, יכולים לפסוק כי חלוקת הרכוש המשותף במסגרת הסכם גירושין לא תהיה שוויונית, אלא תיצור איזון אחר, בלתי שוויוני, בחלוקת הרכוש המשותף בין בני הזוג. כב' השופט דרורי, פסק כי כשמוכחת אלימות פיזית ונפשית מתמשכת ולא חד פעמית "ניתן לעשות שימוש מושכל בסעיף 8(2) לחוק יחסי ממון, באופן שייתן ביטוי לכך שמדובר באשה מוכה, והצדק מחייב כי במסגרת החלוקה של כלל הנכסים, החלק שיינתן לה - יהיה גבוה יותר". הסוגיה אף התגלגלה לבית המשפט העליון וכב' השופט מלצר קבע כי ישנם מקרים שבהם - גם אם האלימות הקשה לא גרמה לנזק כלכלי מוכח לבן הזוג הנפגע - הרי שעדיין ניתן להכריע בדבר חלוקה לא שוויונית של הרכוש. זאת, כדי למנוע מצב של "רשע וטוב לו", כמו במצב של בן זוג שהורשע בניסיון רצח של אשתו, ועדיין יהיה זכאי למחצית הרכוש המשותף שלהם.

בנוסף, אם מוכח לבית הדין הרבני שמדובר בגבר מכה ואלים בית הדין הרבני עשוי לחייב במקרה זה גירושין והאישה אף תהיה זכאית לקבל את כתובתה פרט לייתר הזכיות הכספיות והממניות שהיא זכאית להם על פי הדין.

בפסק דין תקדימי שניתן בבית העליון בשנת 2014, נקבע כי התעללות נפשית וכלכלית מוגדרות על ידי השופטים כאלימות לכל דבר ועניין. במקרה האמור, האישה הגישה תביעה נגד הבעל ובה גוללה מסכת אכזרית של התעללות נפשית שנמשכה לאורך שנים. האישה הגישה לבית משפט לענייני משפחה תביעות שונות ובכללן תביעה נזיקית, שבמסגרתה טענה כי על הבעל לפצותה בגין הסבל שעברה בשל ההתעללות רבת השנים. תביעתה התקבלה אבל נפסק לה פיצוי של 50 אלף שקל בלבד. האישה ערערה לבית המשפט המחוזי בירושלים, שהגדיל את סכום הפיצוי לחצי מיליון שקל. הפעם היה זה תורו של הבעל לערער לעליון. פסק הדין החדש קובע לראשונה שגם התעללות נפשית שגורמת "רק" לנזקים של עוגמת נפש וסבל לבת הזוג, היא אלימות לכל דבר ועניין, והדרך למגר אותה היא באמצעות פיצויים בסכומי עתק נגד בן הזוג המתעלל. זאת, ללא כל קשר לעונש שיקבל בן הזוג המתעלל - או לא יקבל - במישור הפלילי.

הכותב הוא עו"ד במשרד "דליהו רונן ושות'", המתמחה בדיני משפחה.