אלימות נגד נשים? לארגונים יש את הכוח לשנות

אלימות כלכלית אינה קשורה, לכאורה, לארגונים, הרי היא קורית בחדרי חדרים והטיפול בה צריך להיות על ידי משטרה או רווחה. אז מדוע למקומות העבודה כן יש את הכוח למגר אותה?

  • אלימות
עינת וייסבורט

לאחרונה הודיעה יו"ר הקבינט לשוויון מגדרי, השרה מרב מיכאלי, על כוונתה להוציא לפועל את התוכנית למאבק באלימות כלפי נשים ולתקצב אותה בסכום של 155 מיליון שקלים. עוד הודיעה כי בכוונתה לפעול למען העברת חקיקה שתכיר באלימות כלכלית על מנת להביא לצמצום גודל התופעה, הדבר כמובן מבורך ומראה כי פיה וליבה שווים.

אלימות כלכלית היא מצב שבו אחד מבני הזוג שולט בכלים הפיננסיים של הבית ומונע מבן או בת הזוג להשתמש במשאבים כלכליים השייכים לו על פי חוק. זוהי התנהגות שאינה סבירה ומלווה בשליטה בהטעיה ובכפיה של אחד מבני הזוג על האחר.

עוד בוואלה!

חג בריא כל כך? 8 טיפים שיבטיחו לילדים שלכם חופשת חנוכה מאוזנת יותר

לכתבה המלאה
זה אולי עניין שבתוך הבית, אבל הוא בהחלט בר טיפול גם בחוץ (צילום: ShutterStock)

לפי ההגדרה הזו, לכאורה, אלימות כלכלית אינה קשורה לארגונים, היא משהו שקורה בחדרי חדרים במסגרת זוגיות והטיפול בה צריך להיות על ידי גורמים רלוונטיים כמו משטרה או רווחה. מה גם שבמקרים רבים, האנשים מסביב אינם יודעים כלל מה מתרחש (כמו במקרים של אלימות פיזית).

בסקר משותף שנעשה בין עמותת רוח נשית והמרכז האקדמי רופין בשנת 2018 התברר שכשליש מהאוכלוסייה מכירים נפגע מאלימות כלכלית בפועל, אבל המושג "אלימות כלכלית" לא מוכר ( 39% מהנשים ו-33% מהגברים הכירו את המושג).

הקורונה שליוותה אותנו בשנה האחרונה עוד הקצינה את הדברים מכיוון שמשפחות רבות נקלעו למצוקה כלכלית ונפשית מה שהגדיל את הסיכוי לחשיפה לאלימות מסוגים שונים ובתוכה אלימות כלכלית.

וכאן נכנסים הארגונים לתמונה.

העלאת מודעות - אחד הכלים החזקים

ארגונים מעניקים לעובדים הכשרות מקצועיות, נופשים משותפים, ערבי גיבוש וימי עיון והעשרה, ועובדים שמעבירים את רוב שעות היום בעבודה, בין 8 ל-12 שעות ביום, מרגישים לעיתים שהארגון משמש כבית שני להם. הם מתפתחים בו, יוצרים קשרים חברתיים, מפתחים קשרים עסקיים, נעזרים בו פיננסית ויש להם עולם שלם שקשור לעבודה. ככל שהעובדים מרוצים יותר, כך התפוקה שלהם בעבודה גדלה וכך גם הסיכוי שיעזבו קטן. לכן, לארגון יש אינטרס לעטוף את העובד או העובדת ובמקרה הצורך גם להעניק להם רשת ביטחון, מה שנקרא win win.

דבר נוסף הוא שהארגון לעיתים מבקש מהעובדים והעובדות שלו להתגייס ולהירתם לפרויקטים נקודתיים, "לתת כתף", "להשקיע עוד שעות", "לחשוב שהעבודה היא משפחה" וזה בדיוק המקום שבו הארגון יכול להחזיר לאותם העובדים ולסייע להם ברמה האישית.

העלאת מודעות היא אחד הכלים החזקים לדאוג לעובדים. לא בכדי יש ימים ספציפיים בשנה שמיועדים להעלאת מודעות, כמו יום מודעות לסרטן, יום המודעות לפיברומיאלגיה, יום המודעות לאוטיזם, לזכויות האדם ועוד ועוד. כי מודעות היא השלב הראשון בדרך לפתרון ובמקרים רבים, נשים שמצויות בסיטואציות של אלימות, אינן מודעות עד הסוף למצב שלהן וכך גם גברים. לעיתים גברים משמרים דפוסי התנהגות שראו בבית והם בכלל לא מודעים לכך שההתנהגות שלהם גובלת באלימות כלכלית וזה תוכן שהם יכולים להיחשף אליו רק כשהארגון מביא אותו כחלק מפעולות העשרה בעבודה.

יש לארגון אפשרות לעזור (צילום: ShutterStock)

אם הארגון יחשוף את העובדים והעובדות גם לתכנים שאינם קשורים ישירות לעבודה, או להנאה, אלא לכאלה שעוסקים ביחסים בתוך המשפחה כמו אלימות על כל גווניה, ישנה אפשרות שהם יצילו נפשות רבות.

אלימות, כלכלת המשפחה, יחסים עם מתבגרים, זוגיות ועוד כהנה וכהנה תכנים הקשורים לתא המשפחתי או ליחסים בינאישיים, הם תכנים מצוינים לגעת בהם כחלק מהאחריות החברתית - תאגידית של הארגון. חברות רבות וארגונים מניפים את דגל הקיימות והשמירה על הסביבה, או את העזרה לעמותות המטפלות באוכלוסיות מיוחדות, בבעלי חיים, בשיקום בתי קשישים ובתרומה לקהילה כולל טיפול באלימות וזה פן מבורך בפעילות של החברה. בסופו של דבר לארגונים יש כוח וכסף והם נוגעים באנשים ולכן יכולים לחולל שינויים חברתיים אם רק ירצו. ולפעמים, דווקא עם האנשים הארגון יכול לחולל את השינוי הגדול ביותר.

לארגונים יש כוח. הכוח הזה במקרים רבים מנותב למטרות חברתיות, אם מתוך אג'נדה של הנהלת הארגון ואם מתוך צורך להגיש בדוחות את הפעילות החברתית - כך או כך זה קורה וזה מבורך. ניתן לקחת את זה צעד קדימה ולהתחיל לדבר על אלימות - כלכלית, פיזית ונפשית ולהוציא את אותם העובדים והעובדות הזקוקים לכך מהחושך אל האור.

עינת וייסבורט מנכ"לית דרך אישה ויועצת ארגונית המתמחה בשיווין מגדרי

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully