העומס על מערכת הבריאות והמחסור התמידי בתקנים, מיטות וציוד רפואי, מהווים כבר שנים בסיס איתן לדאגה, לא רק בישראל אלא בעולם כולו. עידן הקורונה רק חידד והעצים בעיה זו. למעשה, כל צעדי המניעה שננקטו כאן ובעולם בשנתיים האחרונות, נועדו למטרה אחת בלבד - לא להעמיס על מערכת הבריאות ולנסות ולמנוע ממנה מצב של קריסה. קריסות שכאלו ראינו בכל העולם, מאיטליה, דרך חלקים נרחבים מארצות-הברית ועד למדינות פחות מתקדמות כמו רומניה, גואטמלה ורבות אחרות.
בנישה הזו בדיוק עוסק Diagnostics Robotics, הסטארט-אפ הישראלי שבאמצעות בינה מלאכותית (AI) וניתוח ביג-דאטה, מנסה לייעל את מערכות הבריאות בעולם ולחזות מראש הידרדרות של חולים.
מי שעומדת מאחורי הסטארט-אפ המבטיח הזה היא קירה רדינסקי, רק בת 35, אבל כבר דמות מוכרת בעולם עם מיזמים קודמים שפיתחה, ביניהם מנגנון לניבוי אירועים שמתבסס על איסוף וניתוח מידע מאתרי חדשות ומהרשתות החברתיות השונות. מיזם זה כבר רשם הצלחות כשב-2012 חזה במדויק את התפרצות מגפת הכולרה בקובה וגם את התפרצות נגיף האבולה בזאיר.
למיזם הנוכחי רדינסקי צירפה את יונתן עמיר (33) ואת פרופ' משה שהם, מייסד מזור רובוטיקה, חברה למכשור רפואי ויצרנית מערכת הנחיה רובוטית לניתוחי עמוד השדרה, שבספטמבר 2018 נרכשה על-ידי מדטרוניק לפי שווי חברה של 1.6 מיליארד דולר.
עולם הבינה המלאכותית והביג דאטה לא זר לרדינסקי, שבגיל 15, הפכה לסטודנטית בטכניון והחלה לחקור ולפתח מוצרים בתחום, שרשמו הצלחה עולמית. בין השאר מכרה רדינסקי ל-e-bay בסכום של 40 מיליון דולר את הסטראט-אפ הראשון שלה, SalesPredict, שחוזה התנהגות צרכנים ברשת.
"כבר היום אנשים מחכים במיון 4 שעות בממוצע"
ד"ר קירה רדינסקי, נראה שהקורונה הגיעה בדיוק בזמן עבור הסטארט-אפ שלך.
(צוחקת) "אני מקווה מאוד שהרעיון היה מצליח עם או בלי הקורונה, אבל אין ספק שהפנדמיה סייעה לנו לעוף לשמיים עם הכלים שפיתחנו. ובאמת שאני לא מאחלת מחלות לעולם, אבל כן, ללא ספק הפנדמיה הקפיצה אותנו בגדול".
איך סייעה Diagnostics Robotics לעולם בזמן הקורונה?
"החברה מספקת טריאג' (מיון ראשוני) אוטומטי, על בסיס עשרות מיליארדים של פגישות רפואיות שנמצאות במערכת שלנו. בגל הקורונה הראשון, למשל, היינו צריכים לצפות את התפשטות המחלה, הרבה לפני שהיו כאן בדיקות קורונה. לא שכרו אותנו כדי שנגיד שירושלים ובני ברק יהיו עם הרבה מקרים כי את זה כבר ראו בעיניים. אנחנו ייצרנו רשימה של ערים בהן צפויה להתפשט המחלה על פי מידע שהיו גלוי לציבור ועל-פי שאלונים שונים שיצרנו. רמת הדיוק שלנו התקרבה ל-80%, וזה נתן לממשלה אפשרות לטפל מבעוד מועד בערים האלו. המערכת שלנו גם היתה הראשונה לזהות שאיבוד טעם וריח הוא סימפטום מרכזי בקורונה".
אנחנו רואים עומסים גוברים והולכים על מערכות הבריאות בעולם - לאן זה יגיע?
"בוא נגיד כך, העומסים הגדולים שראינו בבתי החולים בכל העולם בזמן הקורונה יהיו המציאות שלנו רק בעוד 10 שנים. כבר היום אנשים מחכים במיון ממוצע של כ-4 שעות, כאשר בסין הממוצע עומד על כ-8 שעות. כלומר, כבר עכשיו צריך לראות איך אנחנו גורמים למערכת להיות יעילה יותר. בישראל, למשל, רופא המשפחה מטפל בכ-2,000 איש ובארצות-הברית רופא משפחה מטפל בכ-5,000 איש. לחץ קטן על מערכת בריאות שכזו, ולא ניתן לקיים כלכלה. זה אומר שכבר אי אפשר להמשיך לעבוד באותו פורמט שעבדנו עד עתה. צריך להחליף דיסקט, ויש לנו הזדמנות פז לעשות שינוי".
ומה יש ב"דיסקט" החדש שאתם מביאים?
"יש אוטומציה של כל התהליכים, ובעיקר המיון הראשוני ומתן המענה הראשוני. לא תמיד המטופל שרוצה לפגוש את רופא המשפחה חייב לעשות את זה, לפעמים הוא יכול לחסוך לעצמו ובעיקר לרופא זמן ולקבל מענה מעולה על בסיס מיליוני מקרים דומים שנמצאים אצלנו במערכת. כך יווצר מצב שרופא המשפחה יוכל להקדיש יותר זמן לכל מטופל שבאמת צריך אותו. ואת כל זה אנחנו משיגים מבלי להרחיב את שירותי הבריאות ביחס לגידול האוכלוסייה".
מה יש בך כאשת מקצוע, כאדם, כאישיות, שגרם לך כל-כך להצליח בארץ ובעולם?
(צוחקת במבוכה) "כשהייתי סטודנטית לדוקטורט, אמרו לי שאני צעירה מדי בשביל להיות צנועה. אבל זו אני ואני מרגישה שאני רק בהתחלה, ושאני צריכה להוכיח את עצמי לעולם מדי יום. להיות יזם זה לא ממש רציונלי, אבל אם עושים את זה נכון, זו הרגשה שאין שנייה לה. זה כמו לקפוץ מהצוק ורק באוויר לחשוב איך אני מתכוונת לנחות. זה פחות או יותר - הכל או כלום. מה שמאפיין אותי זה היכולת לדמיין הצלחה, הרבה אנשים באים עם פסימיות, ואני אומרת שזה בסדר לדמיין הצלחה, כי הכל בסוף יסתדר בעצמו".
על אילו דברים אתם עובדים ב- Diagnostics Robotics מבחינת העתיד?
"בעיקר על רפואה פרואקטיבית, לזהות בעיות לפני שהן תופחות לכדי משבר. המטרה היא להחזיר את אותם חולים שממתינים שעות במיון - בחזרה לקהילה, כי שם יודעים לטפל בהם בצורה מיטבית. למשל עכשיו אנחנו עוסקים בפרויקט שמזהה אנשים עם בעיות נפשיות קלות, דיכאונות קלים שאינם מאובחנים. אנשים מסתובבים עם קצת דיכאון ולא יודעים את זה. כשזה מגיע לחולים כרוניים, זה משפיע למשל בהיענות שלהם לטיפול. רבים מהם מפסיקים לקחת תרופות. זו בעיה אמיתית לגרום לאנשים לרצות לטפל בעצמם".
המיזם של ד"ר קירה רדינסקי ושותפיה, לצד עשרות פיתוחים חדשים בתחום הלב יוצגו ב-ICI, הכנס השנתי לחדשנות בקרדיולוגיה פולשנית שייערך בין התאריכים 5-7 בדצמבר 2021 בתל אביב בהשתתפות למעלה מ-1,500 רופאים, יזמים, חוקרים, נציגי חברות ענק, גופי מימון וקרנות הון הסיכון מרחבי העולם. זוהי השנה ה-27 שכנס זה מתקיים בישראל ביוזמתם ובניהולם של פרופסור רפי ביאר ופרופסור חיים לוטן ובאמצעותו נחשפו מאות פיתוחים בתחום הלב, שזכו למימון והצלחה רבה ברחבי העולם. השנה יוענק בכנס פרס דה-האן בגובה 200,000 דולר, שיוענק לחברה המובילה בחדשנות.