זן קורונה חדש? העסקים הקטנים והבינוניים בכוננות

זן חדש של קורונה הגיע לישראל, ההגבלות שכבר ניסינו להדחיק חוזרות בגדול, ובראשן חזרת מלוניות הבידוד ואיסור כניסת תיירים זרים לישראל למשך שבועיים. ניסיון העבר מלמד שאותם שבועיים יכולים להגיע גם לחודש. אז מה עושים? מה אנחנו יכולים ללמוד מהשנתיים האחרונות בכל הקשור לקורונה ופעילות מול עסקים קטנים ובינוניים?

"ראשית, צריך לברך את הממשלה על תגובה מיידית למצב. יחד עם זאת, מניסיון העבר וכדי שהמשק ימשיך לפעול כרגיל ולא ייפגע בו צריך לגבש מייד צעדי חירום שיופעלו במידת הצורך ולא בעוד חצי שנה. צריך להבין שבשלב זה יש כמה מגזרים שייפגעו ובראשם ענף התיירות שעדיין לא התאושש מהשנתיים האחרונות. לכן, על המדינה להיות רגישה למגזרים אלה ולראות כיצד מסייעים להם. למגזר התיירות יש לסייע בצורה מדוייקת, בפינצטה. לראות מי בענפים אלה עומדים להיפגע בתקופה הקרובה וכבר להגיש את הסיוע, לפני הקריסה, לא אחריה כשהעסק שקוע בחובות.

"יש לציין שמגזר העסקים הקטנים והבינוניים לא נהנים מהעושר שקיים במשק ומהמיליארדים שמדברים עליהם, הם עסוקים בהישרדות. לכן, המצב כעת יפגע בהם. אם הם הקטר של המשק - יש לסייע להם. אם יתמוטטו כעת יהיה קשה לשקם אותם בהמשך. לכן, על המדינה לסייע להם באופן רוחבי ולבדוק אפשרויות למענקים, מתן הלוואות מדינה, פחת מואץ, סיבסוד וכל כלי שניתן להציע להם באופן מיידי על מנת לסייע להם לעבור את התקופה הקרובה. שם המשחק כאן הוא מהירות. באותה המהירות שסגרו את השמיים כדי להילחם בנגיף החדש כך באותה המהירות יש לראות מה הצרכים של אותם עסקים בענפים השונים שעומדים להיפגע וכיצד ניתן לסייע להם".

ארגון להב מייצג 64 ארגונים וכרבע מיליון עצמאים. "בגל הראשון של משבר וירוס הקורונה מדינת ישראל נתפסה עם המכנסיים למטה, ללא היערכות למשבר, וללא תכנית מגירה שכוללת דמי אבטלה ו/או פיצויים לעסקים במקרה של אבדן הכנסה. בגלל הטעויות הללו 80 אלף עסקים בישראל פשטו רגל. כעת, כשעננת אי הוודאות בגלל הזן החדש של הקורונה שוב מרחפת מעל ראשינו, מקבלי ההחלטות כבר למודי ניסיון ואמורים היו להפיק את הלקחים הדרושים מהתקופה הראשונה של המשבר. אני מצפה מהכנסת לגלות אחריות ולכנס את ועדת הקורונה כדי להתכונן לכל תרחיש שלא יהיה. על ראש הממשלה לקבוע עיקרון שעל כל הגבלה שתוטל על המגזר העסקי תתקבל במקביל באותה עת החלטה על מנגנון פיצוי, לא עוד מדיניות שבעלי העסקים יהפכו לשפני ניסיונות וסוחבים על גבם את נזקי ההגבלות לבדם. אנחנו בלהב המייצגים את ציבור העצמאים והעסקים בישראל נגיע לדיוני הוועדה ונעלה את נקודות התורפה שפגשנו בסבבי הקורונה הקודמים כדי שהטעויות לא יחזרו על עצמן ובעלי עסקים שוב לא יופקרו מאחור".

"חשוב להסתכל על הנושא ברמה גלובלית ולא מקומית בלבד. הרי כל העולם מתמודד כרגע עם הווריאנט החדש. מה יעזור אם אנחנו נסגור את השמיים לשבועיים, נטפל בבעיה ואחרים לא? אז עוד שבועיים אנחנו נפתח, הם יסגרו ונעביר בינינו את החולים?

"עדיף היה לקבל החלטה כלל עולמית, שהאו"ם אפילו יוביל את זה שבמשך שבועיים עוצר טיסות בכל העולם וכל המדינות יחויבו לטפל בזה. בעיה נוספת היא שמצב כזה גורם לאי סדר עסקי עולמי. נכון שתיירות היא הראשונה שנפגעת אך לא רק. קח, לדוגמא, מדינה שמבוססת רק על תיירות כמו אנדורה. היא חייבת למצוא כעת אפיקי הכנסה חדשים ולכן החלה להציע הטבות מס לחברות בתחום הגיימינג על מנת למשוך אליה חברות וסטארטאפים. זה פוגע במדינות אחרות שלא יכולות להתמודד עם זה כרגע. לכן, חייב להיות שיתוף פעולה עולמי כדי שמדינות לא יפגעו אחת בשנייה עסקית או בריאותית".

"סגירת השמים היא בעיה מפני שהתיירות הנכנסת מגיעה כשתיירות הפנים נחלשת ולהפך. מה שיקרה זה ששוב יעלו מחירי התיירות בארץ אך מנגד כל מי שעוסק בתיירות הנכנסת לא תהיה לו עבודה. חלק מהעוסקים בתחום הם בני 40-50 בעלי ידע רב מאוד. ברגע שאתה עוצר את הענף אתה עלול לאבד את הידע הזה ואז ייקח שנים לצבור אותו שוב.

"בנוסף, סגירת השמים בפני תיירים זרים היא צעד נמהר שמשדר פניקה. יש, למשל, תיירות קבוצות. אותן קבוצות הם כמו קפסולה. הם עוברים את אותם הבדיקות, המסלול ידוע מראש ובכל רגע נתון ניתן לאתר מי מחברי הקבוצה. זה לא כמו תייר רגיל. צריך לקחת בחשבון שבעוד שאנחנו מאפשרים לישראלים לצאת אך מונעים מאחרים להיכנס אנחנו פוגעים בשם שלנו בעולם, אנחנו יוצרים אפליה. ספקי נסיעות יעדיפו לשלוח תיירים למקומות אחרים, פחות בעייתיים מישראל כרגע".

"אמרנו בעבר ואומרים גם היום - סגרתם? תפצו! לא יכול להיות ששוב, מטה לחמם של אלפי עצמאים בתחום התיירות ותחומים משיקים ייאבד למשך שבועיים והמדינה לא תבחן, מיד, כיצד ניתן לסייע להם. מאז יולי אין להם סיוע וכעת, כשהם ציפו לתיירים אז גם זה נעצר. על קברניטי המדינה להבין שאותם אנשים שלא יתפרנסו שבועיים עדיין צריכים לשלם חשבונות חשמל, ארנונה, משכורות ועוד. כך בדיוק אנשים קורסים ומתדרדרים. אסור לחכות ואסור להתחיל לחשוב על זה. צריך לפצות מייד".

"החלטת הממשלה למתווה תיירות הנכנסת לא רק שלא מסייעת לענף אלא מרחיקה את התייר הרגיל מלהגיע לארץ הקודש. גם כך ישראל נחשבת יעד יקר מאוד, נוקשה מבחינת כניסה (ויזות וביקורת גבולות) וברמת שירות בינונית ומטה, המדינה הוסיפה חסמים נוספים בדמות בדיקות סרולוגיות. האם יעלה על דעתכם שתייר ישראלי יסכים לתת דגימת דם כשהוא נוחת באיי יוון? אם כך, למה שהתייר יסכים? במה שונה ישראלי שחוסן ובעל תו ירוק (שמקובל באירופה) מתייר צרפתי/גרמני/איטלקי שחוסן גם הוא? אם היו עושים זאת לתייר ישראלי כולם היו נזעקים אנטישמיות וגזענות, מדברים על שנאת יהודים.

"הפגיעה היא בסוכני התיירות שרק החזירו את העובדים למשרדים, השקיעו כספים בשיווק והכל יורד לטמיון. אצלי כבר בוטלו 5 קבוצות שזה המון לתקופה זו. הפגיעה רחבה יותר: בנהגי האוטובוס, מדריכים, מסעדות, אטרקציות. המלונות לעומת זאת נפגעו פחות. מלונות בירושלים ותל אביב שעיקר פרנסתם מתיירים נפגעו. הפתרון הוא קל - מי שמחוסן לתת לו לטוס חופשי. זה גם יעודד אנשים להתחסן. בדיקת pcr בנתב"ג כמו כולם. תיירים שמגיעים בקבוצה אחת (קפסולה) קל לנטר אותם. בקיצור, שאר העולם ימשיך להרוויח מהישראלים, והישראלים ימשיכו לסבול ולשלם".

"נרשמו ביטולים של הגעת לקוחות לארץ, ונאלצנו לדחות פגישות שזמן רב חיכינו להן. הסיבה המפורשת לעיכוב בהגעת הקונים, תושבי אירופה בעיקר, היא הקשיים הלוגיסטים הכרוכים בבידוד - וחוסר הנעימות הכרוך בכך. רוכשים מחו"ל מגיעים בדרך כלל במסגרת חופשה לכשבוע-שבועיים, או במסגרת ביקור ממוקד וקצר במטרה לראות כמה שיותר נכסים, לבחור ולחזור. הבידוד מעקר מיסודו את קונספט הביקור הממוקד, ומי שאינו חייב להגיע כרגע - דוחה את הגעתו. יחד עם זאת, אנו צופים ומקווים כי האפקט של הווריאנט החדש ידעך במהירות, אחרי שאנשים יבינו שהשמים לא באמת נופלים ויתעייפו מהעיסוק התקשורתי הרב בנושא".