מה עושים: גונג אייאו, ובקיצור "גונג", מתעדת את כל שיחות המכירה, השירות והתמיכה הטכנית, שמתבצעות בטלפון, במייל ובאמצעי תקשורת אחרים. המערכת מנתחת את הנאמר ומזהה את הדפוסים, המגמות והתובנות החשובות על מנת להעלות את המכירות, לצמצם את נטישת הלקוחות ולהגדיל את נתח השוק של החברה, מציגה לאנשי המכירות את סיכויי הסגירה של כל עסקה, ומספקת התראות על עסקאות שדורשות התערבות.
משתתפים:
טלי הירש, בת 40 פלוס, נשואה פלוס שניים, גרה ברמת השרון. תפקיד: Group product manager , שנה ועשרה חודשים בחברה.
אורון כהן, בן 35, נשוי, גר בפ"ת. תפקיד: Software engineer, חצי שנה בחברה
שי מארק, בת 31, רווקה, גרה בתל אביב. תפקיד: Software engineer, עשרה חודשים בחברה.
לוקיישן: משרדי גונג נמצאים במתחם הבורסה בר"ג, במגדל חדש וגבוה, ו- 200 עובדי החברה בישראל, מפוזרים בשתי קומות גבוהות. כראוי לשם, ממש מול דלת הכניסה תלוי גונג סיני גדול ממתכת. המשרדים מעוצבים באיפוק ופשטות. אין פה שואו אוף וניקור עיניים.
יש חדר צנוע עם מזרנים ליוגה, שולחן פינג פונג ומכשיר כושר וגם חדר הנקה עם כורסה נוחה, טישיו, מקרר עם מים ובעיקר פרטיות.
הפסקת קפה: המטבחון מעוצב בעץ טבעי, עם פס בורדו. ממול חלונות גדולים שמשקיפים לים ועליהם ציורים לכבוד ההאקתון שהתקיים בבוקר. על אי גדול מחופה שיש טבעי מונחים ארגזי עץ קטנים עם תפוחים, אננס ואבוקדו.
על השיש מכלי זכוכית עם מיקס בריאות, גרנולה, תמרים, ג'וגי ברי, מכונת קפה, שני מיקרוגלים, ויטמינצ'יק, קופסה פתוחה על עשרה סוגי תה, וקפה מגורען, סוכרזית וסוכר. על מדף הבורדו בקבוקי משקה, בין היתר ג'ק דניאלס וודקה טובה ומרטיני משובח.
יש גם מגירת חטיפים על חלבה בכל מיני טעמים, קרמבו, חטיפי בריאות ושוקולד לינדט. במקרר גבינה בולגרית, פטה, קוטג', גבינת שמנת עם זיתים, יוגורטים רגילים, יוגורט פרו, מעדני סויה, פסטרמות וגם עגבניות, פלפלים פטריות וחסה למי שמתחשק לחתוך סלט, ויש גם רטבים, חלב מכל מיני סוגים.
CV: טלי סיימה בגרות בביולוגיה ובאוניברסיטה למדה ביו אינפורמטיקה מחלקת במדעי המחשב שמתמקדת בפתרון בעיות ביולוגיות באמצעות המחשב ותחזיות באמצעות מודלים סטטיסטיים ובינה מלאכותית. במהלך התואר עבדה בחמש עבודות כדי לממן אותו ואת עצמה וסיימה ללמוד בתזמון הגרוע של התפוצצות בועת ההיי טק.
היא הצליחה למצוא עבודה בחברת סייבר כאחראית על מיפוי חולשות בתכנה, עבר ל- QA, והתקדמה לניהול מוצר. אחרי החתונה החליטה להקים מיזם בעצמה. "לבעלי היה סטארט אפ של שיווק ברשתות החברתיות מבוסס תכנה, שבא לסייע לעסקים לייצר קהל מעריצים בטוויטר, לינקדאין ורדאיט ואני הייתי המעבדה שלו. במקביל השתמשתי בכלים שלו כדי לעורר מודעות למשבר האקלים בקהל האירופאי והאמריקאי שהתחיל להיפתח לנושא בעקבות הסרט של אל גור.
"לא עשיתי את זה למטרות רווח, אבל למדתי איך זה להתחיל עסק מאפס, הקמתי סטארט אפ שנסגר אחרי שנה וחצי ובשנת 2010 בעלי ואני הקמנו סטארט אפ להודעות אינטראקטיביות. השקענו את כל החסכונות שלנו והתחלנו לעבוד, אבל לא הצלחנו לגייס כסף בשלב שלפני השקת המוצר ונאלצנו לסגור".
המציאות החזירה את טלי לשוק העבודה ול"קלטורה", משם עברה ל"הירמוביליטי" וממש לפני שנסגרה פנו אליה מגונג. "בעלי שמע על החברה דברים טובים. הייתי סקפטית, אבל כשפגשתי עוד ועוד אנשים התאהבתי, כי הדי.אן.איי. של העובדים ייחודי. אין שיפוטיות, כל אחד אחראי לגמרי על מה שהוא עושה ומכל הלב".
הדיגיטל זורם לאורון בוורידים. מגיל מאוד צעיר התעסק במחשבים, בנה אתרים, תכנת ואחרי לימודים במגמת אלקטרוניקה, צה"ל גייס אותו לחיל התקשוב והוא מצא את עצמו בונה את פורטל הבסיס של בה"ד 7. אחרי השחרור למד מדעי המחשב במכללה למנהל בראשל"צ והתקבל ל"ארטימדיה", פרסום חכם באינטרנט ובנה את המערכת שמנהלת את הקמפיינים והפרסומות.
בגלל שחסרה לו האוריינטציה הטכנית, הוא עבר ל"קולאז'", שמתעסקת באיקומרס חכם, עבר לסיגנל אנליטיקס ול - ECI, שם ניהל צוות של חמישה אנשים ואז התחילה הקורונה. "ואז יום אחד", הוא מספר, "חבר פרסם פוסט, 'בא לכם לעבוד איתי?' ובקטע ציני לגמרי, בלי שום כוונה רצינית, שלחתי קורות חיים. ומשום רצון לחפש עבודה, מצאתי את עצמי פה וזה אחד המהלכים הכי טובים שעשיתי.
"כל הראיונות היו בזום ורק האחרון פנים אל פנים, וזה לא פשוט, כי לא תמיד אפשר לשקף את היכולות שלך דרך המצלמה ובלי מגע בלתי אמצעי. הגעתי למשרדים בסוף הגל השני ואף אחד לא שם לב שאני חדש, כי הייתה התרגשות עצומה של אנשים לראות אחד את השני".
שי עברה מסלול של גיקית קלאסית: מגמת מחשבים, שירות ביחידת שמונה אחת בתפקיד טכני ואחרי השחרור התלבטה אם היא בכלל רוצה להישאר בתחום. היא נרשמה לתכנית במדעי המחשב באוניברסיטה העברית בשילוב לימודי אומנות בבצלאל, והתנסתה ברישום, פיסול, וידיאו, וציור.
"בספטמבר 2020 התפרצה אצלי מחלת כבד שאני חיה איתה", היא אומרת, "והייתי חייבת להוריד הילוך ולכן הלימודים נמשכו מעבר למתוכנן. כשסיימתי את התואר חיפשתי עבודה ונאבקתי, כי הרבה מקומות פשוט לא חזרו אלי, רק סטארט אפים קטנים.
"ואז הגעתי לגונג, מקום העבודה הראשון שלי בהייטק. ביקשתי להתראיין פרונטלית והאווירה הייתה נעימה, עם דגש על מקצועיות ואחריות אישית, אבל גם על איזון בין בית לעבודה. התחלתי לעבוד בסגר השני, היו לי פגישות זום אישיות עם הצוות והצמידו לי 'באדי', שיכולתי לשאול אותה כל שאלה בכל תחום".
בשביל הנשמה: אין אצל אורון דבר כזה ללכת לישון בלי לשחק משחק קטן של "פיפא" קודם, כי הוא מכור. חוץ מזה הוא משפר את היכולות הקולינריות שלו במטבח האסייתי והולך כל יום לחדר כושר באדיקות.
טל מתרגלת יוגה פעמים בשבוע, חזרה לרוץ אחרי תקופה של הפסקה ומאזינה לפודקאסטים. שי מציירת ורושמת, ומטפסת על קירות טיפוס עם עוד כמה חבר'ה מהמשרד אחרי העבודה.
קורונה: טל מספרת שהחברה ריפדה אותם מהתחלה, עודדה לקחת ציוד הביתה מהמשרדים, מי שהרגיש צורך יכול היה לקבל טיפול פסיכולוגי למשפחה, היו משלוחים מתוקים הביתה, הופעות בזום של ליאור סושרד, רד בנד, אפילו ארגנו ריצה וירטואלית משותפת עם אוזניות, יוגה ואימון פונקציונאלי.
"קיבלנו באבל בחינם ורישום לאתר בייבי סיטרים ומנקים. המנכ"ל הסביר לנו כמה חשוב לדאוג לנפש ולכושר ועשינו פגישות אחד על אחד רנדומליות כדי להכיר אנשים חדשים".
אורון: "הסלאק היה מגריל אנשים ומציע איוונט, ככה נחשפתי לאנשים שלא היה לי איתם קשר קודם. בעקבות ההצלחה המסחררת, אנחנו ממשיכים אותן פרונטלית".
ערך מוסף: כל האירועים בגונג צנועים במכוון, אין ניקור עיניים ופירוטכניקה, אלא כוונה לציין ארועים חשובים. כשיש כאלה מכים בגונג וכולם מתכנסים כדי לשתות יחד צ'ייסרים, לאכול שוקולדים ועוגות ופשטידות שהעובדים מביאים מהבית. בצוותים יש מסורת של קופי ברייק פעם בשבוע, כשכל אחד מהחברים דואג לכיבוד לפי סבב.
פעם ברבעון יש "טעינה מחדש", הדממה גלובאלית של החברה מחמישי עד ראשון, ומקפידים להיות ב"אופליין" בלי הפרעות וכולם מתים על זה. המייסד והמנכ"ל, עמית בן דב, מקדיש הליכה ארוכה לכל עובד חדש, בארץ זה מהמשרד לפארק הירקון וחזרה.
מספרים שבאחת הגיחות שלו למשרד בסאן פרנסיסקו, עשה ביום אחד 34,000 צעדים עם העובדים שם. חוץ מזה, יש הגרלה של ארוחת בוקר עם בן דב ומי שנמצא מעל שנה בחברה מוזמן להשתתף בישיבות ההנהלה.
שי: כל עובד זכאי לקורס מקצועי של שבוע בשנה שהוא בוחר, גם אם זה לא בעיסוק הליבה היומיומי. יש קבוצת ריצה, פילאטיס, היט, אחד לרבעון מתקיימים טיולים שאליהם אפשר להזמין אורח אחד, וטיולי משפחות נפרדים וחוץ מזה כל צוות יוצא לימי גיבוש משלו. לכולם יש סיבוס, אבל גם קייטרינג כל צהריים שפותר את ההתלבטויות מה לאכול ובדרך כלל גם יותר בריא.
מה לובשים: כשיש זום חשוב, טלי זורקת על עצמה ז'קט, אבל באופן כללי באים לבושים נוח.
מאיפה עובדים: עקרונית שואפים לעבוד פעמיים בשבוע מהמשרד והצוותים מתאמים ביניהם מתי זה יקרה. שי מתייצבת לעבודה כל יום, כי הכי נוח לה לעבוד מהמשרד מוקפת באנשים, וטלי מודה, שלפעמים זה פשוט חוסך בישולים.
שכר: אורון אומר שהוא כמקובל בשוק ושהכסף הוא לא הפרמטר החשוב מבחינתו. לשי, שזאת, כאמור, העבודה הראשונה שלה, אין למה להשוות ולטל ממש אין טענות.
מה הלאה: לכולם חשובה ההתפתחות המקצועית. טל רוצה לגדול עם החברה, שנמצאת עכשיו בתנופה לא נורמלית, ומספרת שעובדים לא עוזבים את החברה גם כשהם נאלצים לעשות רילוקיישן בגלל אילוצים משפחתיים וממשיכים לעבוד משם מרחוק.
שי שמה עין על קורס ה"פרונט-אנד", כשהמטרה שלה להגיע לצוות "פול סטאק" ואורון פשוט נהנה מכל רגע.