מע"מ מופחת על מוצרי מזון? תלוי את מי שואלים

בשבוע שעבר תל אביב הגיעה למקום הראשון והמפוקפק במדד יוקר המחיה של אקונומיסט. הדבר עורר סערה תקשורתית, ובצדק רב, שכן לא מדובר רק בתל אביב אלא בעיה רוחבית, שלא טופלה כראוי במשך שנים על ידי הממשלה.

"הזכייה" במקום הראשון של תל אביב צריכה להיות קריאת השכמה לממשלת השינוי, שאומנם לא מתעלמת מסוגיית יוקר המחיה, אך הפתרונות שמוצעים על ידה נפרסים על כמה שנים - וספק עד כמה יהיו יעילים עד למועד יישומם המלא.

אחת הסיבות ליוקר המחיה בישראל היא מחירי מזון גבוהים. תחום המזון הינו מרכיב משמעותי בהוצאה שנתית של משק בית ממוצע - כ-18% ממנה מופנה לרכישת המזון. מחירי המזון והמשקאות בישראל גבוהים בכ-40% בממוצע בהשוואה למדינות ה-OECD וביותר מ-50% יחסית למדינות האיחוד האירופי, הפער הבולט ביותר הוא במחירי חלב, גבינה וביצים.

יש לא מעט סיבות לכך שהמזון בישראל יקר יותר (לא לפי סדר החשיבות) - הוצאות הכשרות, עלויות כוח האדם, תכנון משק החלב והביצים, מגבלות על הייבוא ועוד שאר "הירקות" שמייקרים את המחירים של כל מה שמגיע אלינו לצלחת.

הפחתת מע"מ על מחירי מזון נהוגה במדינות רבות בעולם והיא יכולה להוות פתרון מיידי - גם אם רק חלקי - בהוזלת מחירי המזון גם בישראל. הרעיון של מע"מ "דיפרנציאלי" עולה מדי כמה שנים, אך באופן מסורתי מעורר התנגדות מצד האוצר.

עלות המהלך לקופת המדינה יכולה להגיע למיליארדי שקלים. לפי הערכות, הפחתת המע"מ על המזון ב-50%, תעלה למדינה כ-9 מיליארד שקל. זאת אולי הסיבה לכך שעל אף שמע"מ דיפרנציאלי מקובל במדינות מפותחות רבות, כאן בישראל הוא שנוי במחלוקת.

"הפחתת המע"מ על מזון יכולה להביא לתרומה משמעותית להפחתת יוקר המחיה", אומר בשיחה עם וואלה! חן הרצוג, הכלכלן הראשי של פירמת הייעוץ BDO. "יותר מעשור לאחר המחאה החברתית ממשלות ישראל לא התמודדו עם בעיות היסוד של יוקר המחיה בישראל - מחירי הדיור ומחירי המזון.

בעיית יוקר המחייה בתחום המזון בישראל נובעת בין היתר ממדיניות המיסוי בישראל. בישראל מוטל מע"מ מלא על מוצרי מזון בישראל (למעט פירות וירקות) בניגוד למצב ברוב מדינית אירופה וארצות הברית שבהם יש פטור ממע"מ על מוצרי מזון או מס מופחת ב-50%".

לדבריו, "המע"מ על מזון הוא מס לא שיוויוני ונחשב למס רגרסיבי, כלומר מס שמגדיל את אי השיוויון במשק. להערכתנו כ-10% מהפער במחירי המזון בין ישראל לאירופה נובע מהשפעת מדיניות המיסוי בישראל שמטילה מע"מ בשיעור מלא על מוצרי מזון, בניגוד למקובל ברוב מדינית אירופה".

"שיעור ההוצאה כל מזון מתוך ההכנסה הפנויה גבוה יותר בעשירונים התחתונים, והמשמעות היא שנטל המע"מ על מזון גבוה במיוחד, באופן יחסי, דווקא בקרב האוכלוסיות המוחלשות. בימים שבהם המדינה פועלת להטלת מס על משקאות ממותקים שמגדיל את יוקר המחיה ופוגע בעיקר בעשירונים התחתונים , היה ראוי להפחית את המע"מ על שאר מוצרי המזון ובכך לתרום לצמצום בעיית יוקר המחיה ולהקטנת אי השיוויון במשק", כך הרצוג.

ד"ר מיכאל שראל, ראש פורום קהלת לכלכלה ומי ששימש בעבר ככלכלן הראשי במשרד האוצר, סבור כי מדובר ברעיון גרוע. "מע"מ דיפרנציאלי נהוג במדינות רבות של אירופה וארה"ב, והוא כלי נפוץ בידי מקבלי החלטות לנסות לטפל ברמת המחירים בטווח המיידי.

יש תמיד לחצים ציבוריים ושל בעלי עניין להפחית מע"מ על מוצרי מזון או מוצרים אחרים, אבל ממה שאני מכיר, בשום מקום כלכלנים לא חושבים שזה דבר טוב. כלכלנים בבריטניה, בצרפת, בגרמניה, בארה"ב אומרים מזל גדול שאצלכם בישראל אין את זה. לפעמים צריכים ללמוד מהטעויות של אחרים ולא לחקות אותן", הוא מסביר בשיחה עם וואלה! כסף.

שראל מסביר מדוע לתפיסתו מדובר ברעיון גרוע: "דבר ראשון - הורדת מע"מ על מחירי מזון זה מהלך שכמעט בלתי ניתן לשינוי מבחינה פוליטית, ובדרך כלל הופך לפרמננטי, גם כאשר מחליטים שרוצים לבטל אותו".

שראל מרחיב ואומר כי: "כיום קיימים ארבעה פטורים מרכזיים ממע"מ בישראל (פירות וירקות, אילת, תיירות נכנסת, יבוא אישי עד 75 דולר - ס"ג), ואם היו חושבים כיום להתחיל את שיטת המע"מ אף אחד לא היה חושב לעשות אותם. אבל כבר קשה מאוד לבטל אותם".

"למה זה לא טוב? ברגע שיש ביקוש והיצע ומסבסדים איזשהו מוצר, חלק מהסבסוד לא יגיע לצרכנים, אלא יגיע לכל שרשרת המכירה, החל מהסופרמרקט ועד החקלאים והמובילים, ואם מדובר במוצר מיובא אז גם לחברת ההובלה שמביאה את המוצר משדה התעופה וליצואנים בחו"ל שמייצאים את המוצר לישראל. כלומר, לא הכל יגיע לצרכן, זה תלוי בגמישות הביקוש וההציע של אותו מוצר", הוא מסביר.

שראל פוסל את התאוריה המקובלת שהפחתת המע"מ על מחירי המזון תוביל להורדת אי השוויון ואומר: "זאת שטות מוחלטת, כי כשמסתכלים במספרים ולא באחוזים, אז כמעט בכל הקטגוריות של מוצרי המזון העשירונים העליונים מוציאים יותר שקלים מהעשירונים הנמוכים, אפילו במוצרים בסיסיים - כמו שמן, חמאה, לחם, חלב ועוד. כי הם קונים בכמויות גדולות יותר, במקומות יקרים יותר וגם מוצרים יקרים יותר. והפער הזה הוא עצום.

למשל, שמפניה וקוויאר הם גם מזון - אבל רק אחוזונים עליונים קונים אותם. לכן, אם רוצים לצמצם אי שוויון, הרבה יותר פשוט ויעיל לתת, באותה עלות לממשלה, סכום כסף מסוים לכל אזרח או לכל משק בית. כך, משקי הבית עם ההכנסות הנמוכות ירוויחו הרבה יותר מאשר כתוצאה מהפחתת מע"מ, כי כאמור מבחינה מספרית העשירונים העליונים מוציאים על מזון הרבה יותר מאשר עשירונים נמוכים, ואם אני נותן לכל אזרח אותו סכום, אני מצמצם את אי השוויון הרבה יותר".

שראל אומר כי החרגה של מוצרים מסוימים תגרום ליצירת קבוצות לחץ בכנסת בבקשה להחריג מוצרים נוספים. "מנכ"לים של חברות ויחצ"נים יעלו לרגל לשר האוצר, יהיו ויכוחים בוועדות הכנסת, והרבה בקשות להחרגות".

בנוסף לכך, שראל מדגיש כי יש לקחת בחשבון את מקורות המימון למיליארדי השקלים הנדרשים להפחתת שיעור המע"מ על מוצרים מסוימים. אם, על מנת לממן את המהלך, הממשלה תגדיל את מס ההכנסה, או תקצץ בשירותים החברתיים שהממשלה מספקת לאזרחים (רווחה, חינוך, בריאות ועוד), אז יוקר המחייה של האזרחים לא יפחת כלל ואף יעלה.