לפני שלושה שבועות הציג שר האוצר, אביגדור ליברמן את התחזית שלו בנוגע לשוק הדיור הרותח בישראל. לדבריו, השנה תסתיים בהתייקרות של 11% ובשנה הבאה "עלייה של 5-6% בשנה תיחשב הישג". אם זו התחזית האופטימית של שר האוצר, רוב האזרחים יבינו מכך שהירידה במחירי הנדל"ן כלל לא נראית באופק. כלומר, גם אמירות מהסוג הזה, מתדלקות את הביקושים בשוק הרותח ממילא.
לפני קצת יותר מחודש שלושה שרים, ליברמן, שקד ואלקין, הציגו בחגיגיות את "תוכנית הדיור הממשלתית" שאמורה לרסן את מחירי הנדל"ן הדוהרים, אך נראה כי גם השרים עצמם ספקנים בנוגע ליעילותה ומקפידים מאוד שלא לצאת בהבטחות מתי מחירי הדירות יתחילו לרדת.
התוכנית שהוצגה, יש לומר, מקיפה דיה וכוללת צעדים שמטפלים גם בצד הביקוש וגם בצד ההיצע. היא כוללת צעדים כמו העלאת מס הרכישה ל-8% שכבר נכנס לתוקף בתחילת השבוע שעבר, איסור שימוש בדירות מגורים לצרכי Airbnb במרכז, איסור שימוש חורג בדירות מגורים במרכז, עידוד הפיצול של בתים פרטיים צמודי קרקע ועוד.
121% עלייה בפחות מ-15 שנה
אבל ברור לכל שהצעד היעיל ביותר בטיפול במשבר הדיור בישראל הוא בניית דירות חדשות. הממשלה הציבה יעד שאפתני - 280 אלף התחלות בנייה עד סוף 2025, כלומר 70 אלף התחלות בנייה בשנה, החל משנה הבאה.
זהו יעד שאפתני מאוד, אך לא מדובר במשהו שישראל לא יכולה לעמוד בו. נציין כי בשנים 1995 עד 2020 חלה ירידה חדה בהתחלות בנייה של דירות בשיעור של 27.5% מכ-72.9 אלף התחלות בנייה של דירות בשנת 1995 בעת העלייה הגדולה ממדינות בריה"מ לשעבר לכ-52.8 אלף דירות בשנת 2020 . כך או כך, ניתן יהיה לומר האם התוכנית הצליחה או לא רק בעוד כמה שנים.
מאז 2007 עלו מחירי הדירות ביותר מ-121%, ורק בשנה האחרונה השלימו עלייה של קרוב ל-10%. בשבעות האחרונים הורגלנו לשמוע את שרי הממשלה חוזרים על המנטרה הקבועה כי מדובר במגמה כלל עולמית שנגרמה על ידי משבר הקורונה וכי מחירי הדירות בישראל אף עלו בצורה מתונה בהשוואה למדינות רבות אחרות.
הכל נכון, רק חשוב לא לשכוח לציין כי גם נקודת הפתיחה של ישראל לעומת מדינות אחרות הייתה מעט שונה. ישראל משלימה עלייה כמעט רציפה של כ14 שנים - מאז שנת 2007 עלו מחירי דירות בבעלות ביותר מ-121%, כלומר יותר מהוכפלו (נתוני מרכז המידע והמחקר של הכנסת).
פריז של המזרח התיכון
לפי הדו"ח של פירמת הייעוץ וראיית החשבון דלויט שפורסם השנה, ישראל מדורגת בין חמש המדינות האירופאיות מבחינת הקושי לרכוש דירה. לפי אותו דו"ח תל אביב הגיעה למקום השני ביוקר מחירי הדירות למגורים בקרב האירופאיות היקרות, אחרי פריז.
לפי נתונים אחרים, של הלמ"ס, בשנת 2021 לישראלי ממוצע נדרשו 138 משכורות בממוצע כדי לקנות דירה, וזאת כמובן ללא הוצאות אחרות. הבעיה היא שגם ההוצאות האחרות בישראל מרקיעות שחקים. גם רמת יוקר המחיה עלתה בשנים האחרונות בישראל, ופערי המחירים על המוצרים הבסיסיים בארץ לעומת מדינות אחרות רק מתרחבים. כלומר, בחלוף עשור מאז המחאה החברתית נגד יוקר המחייה בישראל והמצב רק החמיר.
אחת המטרות שהציבה לעצמה ממשלת השינוי היא להילחם ביוקר המחיה. בינתיים, נראה כי היא עובדת בכיוון הנכון, אך כפי שנהוג לומר, את הכסף סופרים במדרגות - והמבחן האמיתי של הממשלה יהיה בביצוע אותם היעדים השאפתניים שהיא הציבה לעצמה - הרפורמה בייבוא, תכנית הדיור הממשלתית, הרפורמה בחקאאות, הרפורמה ברגולציה - כל אלה אמורות להוזיל את המחירים שאנו משלמים בסופר או לבעל דירה.
"פסגת העסקים" עם שר האוצר בשידור חי
שר האוצר אביגדור ליברמן יתארח בכנס "פסגת העסקים" של קבוצת הג'רוזלם פוסט, מעריב ו-וואלה!, שיתקיים מחר ויענה לשאלות העיתונאית אנה ברסקי, על מחירי הנדל"ן, יוקר המחייה ועוד סוגיות כלכליות בוערות.
הכנס יועבר בשידור חי באתר וואלה, מחר, יום ג', החל מהשעה 09:00