החודשים האחרונים התאפיינו באירועים אקלימיים וסביבתיים יוצאי דופן - החל מדו"ח המארג על מצב המערכות האקולוגיות בישראל, דרך דו"ח מבקר המדינה על מוכנות המדינה למשבר האקלים ועד ועידת האקלים העולמי בגלזגו.
לכן, ייתכן ופספסתם את אחת ההצהרות המשמעותיות והחשובות ביותר של השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג, בדיון שנערך בוועדת הפנים והגנת הסביבה, על כך שמשרדה יגיש בשבועיים הקרובים לוועדת הכספים צו להטלת מס פחמן על דלקים ופליטות. זו מהפכה של ממש, והזדמנות יוצאת דופן להגדיר מחדש את המושג "אור לגויים".
מאז שגילו יזמים ישראלים מצבורי גז בים התיכון, "התנפח" לאיטו בלון הציפיות, אולם כישלון השנים האחרונות בהבאת גז המחצבים למפעלי תעשייה והעובדה כי חלקים גדולים במשק טרם מחוברים הלכה למעשה לגז, היא דווקא הזדמנות.
במצבנו האקלימי הנוכחי, הכי נכון שנחבר לגז רק מקומות ואתרים שאין ברירה, ונדלג ישירות לפתרונות נקיים לחלוטין, היכן שרק אפשר.
"נקי מפליטות" עוד יהפוך לאייקון ישראלי
צו מיסוי הפחמן הישראלי מצטרף לאחיו בעולם כאמצעי להפחתת פליטות, והיצרן הישראלי יכול רק להרוויח מכך, כיוון שלישראל יש את כל התנאים לייצר ולייצא מוצרים אשר יוצרו ללא תוספת של פליטות מזהמים.
דקות לפני שהמריא לוועידת האקלים, הצהיר ראש הממשלה בנט כי גובשה תוכנית בין-משרדית לעידוד חדשנות אקלימית ופיתוח טכנולוגיות, "לאור מאפייניה ויתרונותיה הייחודיים של מדינת ישראל". המוח היהודי מגוייס לסייע במאמצים העולמיים בתחום הפחתת פליטות הפחמן, ובתחום ההיערכות למשבר האקלים.
דמיינו את הכותרת: "מיוצר בישראל, נקי מפליטות". כפי שמותגו ההדרים הישראלים במדבקת JAFFA בשנות ה 70-80 ולתפוז ישראלי התווספה הילה ויוקרה בעולם, כפי ש"סטארט-אפ ניישן" הוא מושג שמלווה חברות הזנק ישראליות, כך עומדת לנו ההזדמנות להיות מובילה עולמית בתוצר ירוק.
למעשה, יש כאן חיבור בין שתי מגמות גלובליות אדירות - החזרה לייצור מקומי והפחתת פליטות בתעשייה. כמשק קטן וגמיש יחסית, עומדת ההזדמנות להגיב מהר, להשתמש בטכנולוגיות קלינטק ישראליות (ולא רק), ולבסס את הייצור בישראל כנקי וזול.
מיסוי הפחמן אשר יוסיף עלויות לייצור לא נקי, עשוי לסייע לנו להיות תחרותיים יותר כיצרנים. בנוסף, צרכני העולם יעדיפו לרוב מוצרים אשר ימותגו כמוצרים אשר יוצרו ללא פליטות. זה הכיוון בעולם, ומספיק להסתכל על איקאה, שהגדילה לעשות ומממנת לספקיה פרויקטים של התייעלות אנרגטית, רק כדי שתוכל להפחית את ההשפעה של מוצריה על ההתחממות הגלובלית.
ככלל, אופי התמיכה של הממשלה צריך למשוך את התעשייה בתמריצים ופחות לחפש כיצד לקנוס מי שלא יישר קו. ברמה הפרקטית, את ההובלה של המעבר לייצור נקי יעשו התאגידים, אך הממשלה צריכה להעמיד מערך של תמריצים כגון מימון בערבות מדינה וכל תמיכה רגולטורית אשר תאפשר לארגונים להטמיע טכנולוגיות לייצור חשמל וחום נקי, או לרכוש אנרגיה נקייה ישירות מהיזמים, כפי שנהוג בעולם.
אפס גזי חממה עד 2050?
דה פקטו, בישראל אין כיום כמעט תעשיה כבדה ורוב התוצרת שלנו לא עתירת אנרגיה. במילים אחרות, להחליט להיות היום נקי מפליטת מזהמים בתעשייה זו ההחלטה הכלכלית ביותר, לא רק הסביבתית.
ערב יציאתו של ראש הממשלה בנט לוועידת האקלים, פורסמה החלטת ממשלה להצבת יעד של אפס פליטות גזי חממה עד שנת 2050.
לשם כך, יש לצמצם בהדרגה עד להפסקה מוחלטת את ההסתמכות על הגז כמקור אנרגיה ולעבור לייצור 100% מהאנרגיה ממקורות מתחדשים. עכשיו זה המקום והזמן לעודד חברות וארגונים בישראל להכריז על שימוש ב-100% אנרגיה נקייה - ללא טביעת רגל פחמימנית כלל של מוצריהן. במילים אחרות: זיהמת - שילמת, ניקית - זכית.
הכותב, אבי ברנמילר, הוא יו"ר ומנכ"ל ברנמילר אנרג'י ויו"ר ענף אנרגיה מקיימת בהתאחדות התעשיינים