בראיון לפרשן הכלכלי של מעריב, יהודה שרוני, בפסגת העסקים של קבוצת הג'רוזלם פוסט, פרש יו"ר דירקטוריון המכון הישראלי לאנרגיה ולסביבה יוסי רוזן את משנתו בסוגיית ההשקעות בתחום האנרגיה הירוקה. "כל החכמה היא האיזון בין הקצה המזהם לבין הקצה שאנחנו רוצים להגיע אליו, ולהיות במצב של עולם נקי, שהוא עולם בלי אנרגיה", אמר רוזן.
"אנחנו מאמינים שיהיה בישראל שינוי רציני בתמהיל. בסופו של דבר יהיו כאן יותר מכוניות חשמליות, מכוניות על מימן ומכוניות על טכנולוגיה חדשה. אבל לא ניתן להגיע לזה ב-2030, אולי ב-2050", אמר רוזן. לדבריו, התוספת של אנרגיות חדשות לא תוכל לכסות על הביקוש לדלקים. "גם בעשורים הקרובים נהיה זקוקים לדלקים שיהיו נקיים יותר. כאמור, אנו נדרשים לאיזונים - אם לא נרצה לחזור כמה דורות אחורה ברמת החיים שלנו. כמעט בכל מוצר שלנו יש נפט ותחליפיו, וזה ימשיך ללוות אותנו עוד הרבה שנים, נחיה באנרגיות הרבה יותר נקיות, אבל הן לא יהיו רק מסוג אחד. צריך לזכור שישראל היא מדינה שבה יש גם את הנושא הביטחוני והוא פקטור שיש לקחת בחשבון".
מיסוי הבנזין בישראל הוא סוג של פרה חולבת. 65% מכל ליטר בנזין הולכים לקופת המדינה. איזה עתיד אתה צופה למכוניות חשמליות?
"במשאבת דלק מייצרים יותר מזומנים שעוברים לקופת האוצר מאשר דלקים", הסביר רוזן. "משרד האוצר, אני מניח, ימצא דרכים להחזיר לעצמו את אובדן ההכנסה הזו על ידי מיסוי רכב חשמלי. אני מניח שכשיגיעו להכנת התקציב ל-2030 יצטרכו למלא את זה דרך מיסוי שכזה. צריך לזכור שהמיסוי על דלקים בלבד הוא 20 מיליארד שקל. המיסוי הזה הוא 51% מעלות האנרגיה למשפחה בישראל".
רוזן התייחס גם לעליית מחירי הנפט והחשמל וגרס כי מדובר בגורמי השפעה נפרדים באבחנה בין אנרגיית גז ונפט. לדבריו ישראל נחשבת יציבה, בין היתר, הודות למאגר לווייתן ולמתווה הגז. "יש שני מרכיבים של מחירי האנרגיה בישראל - נפט וגז טבעי. אנחנו ביציבות אנרגטית מבחינת הגז. כאשר מחירי הגז נסקו בעולם בשנה האחרונה, בישראל המחיר נשאר יציב וזה נובע ממתווה הגז שאפשר להקים את לווייתן. מבחינת הדלק, אנחנו תלויים בעולם.
"התחזית שלי היא שאנחנו קרובים מאוד לשיא, ואנחנו נראה גם ירידות. בישראל היה לנו יתרון של התחזקות השקל, מה שאפשר לשמר רמת מחיר לא גבוהה ממה שהיה צריך להיות. בהיבט זה, אני לא צופה עלייה משמעותית, אלא ירידה במחירי הדלקים הפוסיליים".
ולמה מחירי החשמל לא יורדים?
"זה חלק מקביעת תעריפים שצריכים למלא גם את הפסדי העבר של חברת החשמל, שהיא חברה מאוד יעילה לאחר השינויים שעברה. היא מרוויחה כסף, אבל עדיין יש לה הפסדי עבר. אחרת, אפשר היה היום לדבר על הוזלה מסוימת של מחירי החשמל".
באופן כללי, רוזן מביע אופטימיות בנוגע לעתיד משק האנרגיה בישראל. אבל ברמת השטח, התחום הבירוקרטי והרגולטורי הופך לדבריו את עסקי האנרגיה למשוכה כבדה מידי עבור רבים. כאן נכנס לתמונה חוק הרגולציה. "צריך לעבור למעלה מ-50 רגולטורים שונים כדי להקים תחנת דלק, ולכל רגולטור יש את הזמן שלו", הוא מסביר. "המבחן של חוק הרגולציה במסגרת חוק ההסדרים יהיה הביצוע. היום חלק ממשרדי הממשלה מנסים לטרפד אותו. רגולטורים לא אוהבים שמפקחים עליהם, והיום אנחנו רואים כמה היה חשוב וחיוני לפקח עליהם".
ומה לדעתך צופן העתיד לשוק האנרגיה הישראלי?
"משק האנרגיה בישראל הוא מנוע צמיחה ללא ספק. אם ניקח לדוגמא את ייצוא הגז לירדן ומצרים, אני בהחלט אופטימי שנפתח את השוק הזה, וזה יהיה מנוע צמיחה לייצוא ולשיפור הכלכלה. ובאשר לסוגי האנרגיה, אני מעריך שהדלקים הפוסיליים יישארו איתנו לצד האנרגיות המתחדשות והם יהיו נקיים יותר, אחרת נחזור אחורה.
"בנוסף, דרושים תקציבים למחקר ופיתוח של מוצרים חדשים. בז"ן וסונול פועלות במשותף, בז"ן בייצור מימן וסונול בהקמת תחנת דלק מימנית, ונדרשים משאבים לעוד חידושים, גם בעידוד המדינה. ברחבי העולם מעניקים תמריצים אדירים לחברות בשביל לפתח אותן".
הריאיון המלא עם מנכ"ל בזן מתפרסם גם במוסף עסקים של מעריב, שישי, 10.12.