ביום 3.11.2021 התגבשה הסכמה בין מדינת ישראל, ההסתדרות, נשיאות המגזר העסקי ונשיאות המעסיקים והעסקים על "עסקת חבילה" חדשה במשק הישראלי. שמטרתה, כך על פי הצדדים היא להזניק את הכלכלה ולשפר את מצבם של העובדים.
חלק ניכר מההסדר ב"עסקת החבילה" עוסק בתנאי ההעסקה והפרישה במגזר הציבורי, כגון: הגדלת המשכורת הקובעת לגמלאי המדינה, וגופים אחרים עליהם חלים הסדרים דומים (למשל השלטון המקומי); מתווה לעבודה מרחוק; מניעת הפחתת או הקפאת שכר; העמדת תקציב של מאות מיליוני ש"ח לטובת הסדרת טיפול באוכלוסיות עובדים מסוימות.
כמו כן, נקבע, כי ככלל לא יחתמו בשנת 2022 הסכמי שכר חדשים, וההסתדרות מתחייבת ל"שקט תעשייתי", בכפוף לרשימת נושאים שנקבעה בהסכם.
לצד האמור, "עסקת החבילה" מעגנת גם שיפור תנאים לעובדים המוחלשים במשק, באמצעות העלאת שכר המינימום במשק, ב-5 פעימות, אשר הראשונה בהן ב- 1.4.2022 (אז יעלה שכר המינימום ל-5,400 ש"ח (במקום 5,300 כיום), האחרונה בהן ב- 1.12.2025 (אז יעלה שכר המינימום במשק ל-6,000 ש"ח).
כמו כן, יתווסף יום חופשה לעובדים בוותק של שנה עד חמש שנים (17 ימי חופשה קלנדריים במקום 16 ימי חופשה קלנדריים; בשבוע עבודה של 5 ימים 13 ימי עבודה (ימי חופשה) במקום 12 ימים כיום; בשבוע עבודה של 6 ימים: 15 ימי עבודה (ימי חופשה) במקום 14 ימים כיום).
"עסקת החבילה" מקדמת חידוש משמעותי בתחום שעות העבודה והמנוחה ובפרט השעות הנוספות. בהתאם ל"עסקת החבילה" יוסדר "שעון גמיש", לעובדים המשתכרים לפחות פי 1.5 משכר המינימום במשק (לפי ערך שעה), שאין חל עליהם הסכם מיטיב ושאינם עובדים במשמרות של 12 שעות ומעלה (במגזר הציבורי הוחרגו קבוצות נוספות של עובדים, כגון עובדי בתי חולים קופות חולים, עובדי שטח, חוץ, כפיים ושדה).
משמעותו של "שעון גמיש" היא שבניגוד למצב דהיום, בו, במקרה הרגיל, נבחן כל יום עבודה ושבוע עבודה בפני עצמו, הרי שתתאפשר התחשבנות חודשית.
כך לפי המצב היום אם עובד עבד ביום מסוים פחות ממכסת התקן, מופחת משכרו ערך שעה רגילה, גם אם עבד ביום אחר מעבר לשעות התקן, כאשר עבור אותן שעות מעבר לשעות התקן יקבל העובד גמול שעות נוספות (לפי ערך של 125% או 150% לפי העניין).
בהתאם להסדר המוצע תתבצע של "שעון גמיש" בדיקה חודשית של שעות העבודה של העובד, כאשר ניתן יהיה לבצע קיזוז של שתי השעות הנוספות הראשונות בכל יום, ולכל היותר 17 שעות נוספות בחודש, כנגד שעות חסר ביחס לשעות התקן בימים אחרים.
כלומר, לכאורה "מפסיד" העובד את הערך הגבוה יותר של השעה הנוספת, המקוזזת כנגד שעת חסר בערך "רגיל". עם זאת, שעות נוספות שיקוזזו, כאמור, תחשבנה כשעות עבודה רגילות, ולכן העובד יהיה זכאי בגינן למלוא הזכויות ובכלל זה להפקדות פנסיוניות, קרן השתלמות, ערך יום חופשה ומחלה ופיצויי פיטורים.
ההסדר לא יחול על שעות עבודה בימי המנוחה השבועית, ושעות עבודה בלילה ובערבי שבת וחג יקוזזו רק עם שעות עבודה בלילה וערבי שבת וחג. כמו כן, הסדר "שעון גמיש" אינו רלוונטי לעובדים, אשר חוק שעות עבודה ומנוחה, תיש"א-1951 אינו חל עליהם כלל (כגון עובדים במשרות הנהלה או הדורשות מידה מיוחדת של אמון אישי, או עובדים שתנאי עבודתם ונסיבותיה אינם מאפשרים למעסיק כל פיקוח על שעות העבודה שלהם).
אנו סבורים, כי הסדר "שעון גמיש" מהווה ניסיון חשוב להתאים את הסדרי העבודה הפורמליים במשק הישראלי, המבוססים, פעמים רבות, על מתכונת העבודה שנהגה לפני עשרות שנים, לעולם העבודה המודרני.
ההסדר מופנה לעובדים ששכרם אינו בתחתית סולם ההשתכרות (כ-8,000 שקל לפחות), והוא נועד לאפשר התאמת, עבודתם לצרכים שלהם ושל מקום העבודה. לצד השינוי בדין לעיגון הסדר השעון הגמיש, יהיה צריך לבחון את האופן בו תתייחס הפסיקה, לאחר השינוי, להסדרים שונים המוכרים כיום המאפשרים מתכונת חישוב תגמול בגין שעות עבודה נוספות, השונה מהמתכונת המעוגנת עלי חוק, כגון הסדרי שכר גלובלי.
בכל מקרה, לדעתנו, יש חשיבות רבה לעובדה שהסדר "שעון גמיש" יקנה לעובדים זכויות מלאות בגין שעות העבודה הנוספות, ובכך יביא לצמצום של העיוות הקיים במסגרתו עובדים מתוגמלים בתגמול גבוה בגין שעות נוספות, אך תגמול זה אינו מזכה אותם בזכויות פנסיונית שערכן עשוי להצטבר לסכומים משמעותיים בעת הפרישה או בעת אירוע ביטוחי של מוות או אובדן כושר עבודה.
ראוי להבהיר, כי עיגון "עסקת החבילה" מחייב מהלכים משלמים, ובפרט תיקוני חקיקה, ועריכת הסכמים קיבוציים ליישומה, כך שיכול ויחולו שינויים בהסדרים שבמסגרתה.
• הכותב: עו"ד איל בריק, ממשרד יונתן, בריק המתמחים בדיני עבודה וביטוח פנסיוני