כשבע וחצי שנים עברו מאז הוגש ב-26 ביולי 1995 כתב האישום בפרשת אילון צברי, ומחר בשעה 9:00 בבוקר ייתן שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב, עודד מודריק, את הכרעת הדין בפרשה שנחשפה בשנת 1994 ואשר ראשיתה בסוף שנות ה-80' של המאה הקודמת.
אילון צברי כיהן בעבר כסמנכ"ל חברת גמולות מקבוצת בנק הפועלים וכאחראי על ההשקעות במניות של כל כספי קופות הגמל של הבנק, כספים שהסתכמו באותה העת בכ-30 מיליארד שקל. צברי הואשם בפרשיה זו בעבירות של קשירת קשר, לקיחת שוחד, מרמה והפרת אמונים בתאגיד ובהפרת סעיף 52ט לחוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968, בנוגע לביצוע עסקות בניירות ערך בידי עובד חבר בורסה.
בפרשיה זו הואשמו, מלבד צברי, גם יורם נגלר שכיהן כמנכ"ל משותף בדברת שרם השקעות וחיים רגב ששימש כמנהל השקעות בפסגות שניהלה קרנות נאמנות של בנק לאומי ובנק אגוד , בביצוע שורת עבירות שעניינן השפעה בדרכי תרמית על מניות, או בקיצור, ב"הרצת מניות".
על פי כתב האישום עב הכרס שהוגש כנגד השלושה, ע"י התובעות עורכות הדין אסתר דויטש ואורלי דורון, הם הואשמו בכך שבאמצעות חברת קובי רמות ורוני בן-דוד - מנהלי תיקים פרטיים שניהלו את חברת עוגן ושימשו כעדי מדינה בפרשה, הם הריצו מניות כדי לגרוף רווחים. בין היתר, נטען בכתב האישום כי רמות ובן-דוד ביצעו פעולות של קנייה ומכירה בחשבונות כיסוי. בעוד שהאישומים שיוחסו לרגב ונגלר נוגעים לתקופה שבין 1992-1994, הרי שצברי הואשם כי החל בהרצת מניות כבר בשנת 1988.
רגב ואחיו, יצחק וייס, שהואשם בתיק זה בעבירות של מרמה והפרת אמונים בשעה שניצל מידע שמסר לו אחיו בנוגע לפעילותה של פסגות, הגיעו לעסקת טיעון בתיק, ובמסגרתה הם הורשעו. רגב נדון ל-45 חודש מאסר ולתשלום קנס של כ-2 מיליון שקל ואילו וייס נדון ל-6 חודשי עבודות שירות ולקנס של כמיליון שקל.
צברי נעצר לראשונה בפרשה זו במהלך אפריל 1994 במסגרת החקירה שקיימה מחלקת החקירות של רשות ניירות ערך. לאחר ששוחרר ממעצרו הפר צברי צו בית משפט אשר אסר עליו ליצור קשר עם עדים המעורבים בפרשה. באותה העת הצליחה רשות ניירות ערך להגיע לעד ששהה בגרמניה - ניר בן יוסף, שהחזיק עבור צברי בכספים אותם הוא צבר. לבן יוסף אף היתה גישה לחשבונות הבנק של צברי שנוהלו בשוויץ. בשלב מאוחר יותר, לאחר חיקור הדין שביצעה מחלקת החקירות של רשות ניירות ערך בגרמניה, הופסקה החקירה הסמויה וצברי נעצר בחשד להדחת עדים ולשיבוש הליכי משפט.
בית המשפט החליט אז כי צברי ישהה במעצר עד לתום ההליכים נגדו, בגין שיבוש הליכי המשפט. לאחר שצברי הודה בשיבוש הליכי משפט ובהדחת עדים, הוא נדון למאסר של 24 חודשים, מזה עשרה חודשי מאסר בפועל וארבעה עשר חודשי מאסר על תנאי.
בפרשת אילון צברי הוגשו כתבי אישום נגד מספר אנשים נוספים, ובהם גם בני איינהורן, ששימש כסגן נשיא דיסקונט השקעות ודוד באן. שני אלה, הורשעו בשיבוש הליכי חקירה במשפטם של צברי ונגלר. שופטת בית המשפט השלום בת"א, יהודית אמסטרדם, הטילה על איינהורן עונש של 12 חודשי מאסר על תנאי ו-420 אלף שקל קנס, בעוד שעל באן הוטל עונש של 12 חודשי מאסר על תנאי וקנס של 925 אלף שקל. יש לציין כי הן איינהון והן הפרקליטות הגישו ערעור על פסק הדין, והתיק תלוי ועומד היום ומחכה להכרעת בית המשפט המחוזי בת"א.
מחר בבוקר צפויה לעשות פרשת צברי צעד נוסף לקראת סיומה, בשעה שבית המשפט ימסור את הכרעתו בנוגע לאישומים העומדים כנגד צברי ונגלר.
בית המשפט יכריע מחר בפרשת אילון צברי שהואשם בלקיחת שוחד, מרמה, הפרת אמונים בתאגיד והרצת מניות
אלי דניאל
11.2.2003 / 9:55