שוק ההון הוא קודם כל שוק: כלומר, מקום שבו סחורה מחליפה ידיים. כל מי שמבין את הכלל הבסיסי הזה, יכול לפעול בשוק ההון ללא שום חשש. ועדיין, בניגוד לשוק שבו כמעט כמו כל אחד מאתנו מרגיש בנוח להסתובב, לבדוק את הסחורה, לבחור ולשלם, הרי שלשוק ההון יש עולם מושגים משלו, שלעיתים משאיר רבים מאתנו מחוץ למשחק.
מדי פעם בסופי שבוע נגיש לכם מונחים שיפרשו למעננו במומחים של הרשות לניירות ערך. הנה השלושה הראשונים.
מה זה תשקיף?
מתחילת שנת 2021 הושלמו הנפקות רבות של חברות חדשות שהצטרפו לבורסה לניירות ערך בתל אביב, כמות כפולה של חברות ביחס לשנת 2020. בשונה משנים עברו, הרי שלאחרונה ניתן לראות יותר ויותר הנפקות של חברות טכנולוגיה על פני חברות נדל"ן או חברות מתחומים אחרים.
חשבתם להשקיע ולהשתתף בהנפקה? איפה תוכלו למצוא את המידע הרלוונטי על החברה? כדי להכיר מקרוב את פרופיל החברות החדשות המצטרפות, הדרך הטובה ביותר היא לפתוח את תשקיף ההנפקה של החברות.
אז מה זה בעצם תשקיף ולמה צריך אותו? תשקיף כשמו כן הוא - משקף את כל המידע המהותי לגבי החברה לציבור המשקיעים כדי שיוכלו לקבל החלטת השקעה אחראית ומושכלת.
כל חברה המעוניינת להציע ניירות ערך לציבור או להנפיק בבורסה חייבת לפרסם תשקיף. התשקיף הוא מסמך מפורט בו החברה מתארת את עצמה, מפרטת על עסקיה, המוצרים שלה, הלקוחות, המתחרים, ההנהלה, הדוחות הכספיים והביצועים התפעוליים ועוד.
מדוע החברה צריכה לחשוף כל כך הרבה פרטים כתנאי להנפקה לציבור? חוק ניירות ערך קובע כי חברה אשר מעוניינת להנפיק ניירות ערך ולגייס כסף מהציבור חייבת לחשוף בפני אותם משקיעים את כל המידע המהותי על פעילותה העסקית, כתנאי לביצוע ההנפקה.
המסמך שמאגד את כל הפרטים על החברה ואת ההצעה של החברה לציבור הוא התשקיף. התשקיף מעניק למשקיע מידע המהווה כלי לצורך קבלת החלטה האם להשקיע באותה חברה ואם כן באיזה מחיר הוא מעוניין להשתתף בהנפקה.
לאחר שהחברה מסיימת את מלאכת העבודה על הכנת התשקיף, היא מגישה טיוטה שלו לרשות ניירות ערך לצורך קבלת היתר לפרסום התשקיף. סגל רשות ניירות ערך אמון על בדיקת התשקיף ולמעשה בודק האם ניתן גילוי לכל הנושאים המהותיים והסוגיות המהותיות בחברה (אך הוא אינו עוסק באימות המידע או מחווה דעה ביחס לכדאיות ההנפקה). תנאי נוסף להשלמת ההנפקה הוא קבלת אישור לרישום ניירות ערך למסחר מאת הבורסה לני"ע בתל אביב.
מי שאחראי על מהימנות המידע שנכלל בתשקיף הם החתומים עליו - החברה, הדירקטורים והחתמים וגם, המציע וגם המנכ"ל ובעל שליטה. גם לרואי החשבון המבקרים, לעורכי הדין ולמעריכי שווי יש אחריות על החלקים שהם שותפים בהכנתם ואחראים לבדיקתם - הם מהווים שומרי סף שאמונים לשמירה על עניינם של ציבור המשקיעים.
יש מספר סוגים של תשקיפים:
תשקיף הנפקה - תשקיף שהחברה עורכת לקראת הנפקה ראשונה בבורסה או תשקיף שחברה שהנפיקה כבר לציבור בעבר מפרסמת לצורך גיוס כספים באמצעות הנפקת ניירות ערך לציבור.
תשקיף מדף - תשקיף שהחברה מפרסמת ואשר באמצעותו היא יכולה לגייס הון/חוב מהציבור כמה פעמים ובמועדים שונים, לתקופה של עד 36 חודשים. בדרך כלל במועד פרסום תשקיף המדף החברה לא מגייסת מהציבור אלא רק מייצרת לעצמה את ה"מחסנית" לגיוסים עתידיים.
דוח הצעת מדף - למעשה זה הגיוס בפועל מכוח תשקיף המדף. החברה מפרסמת דוח הצעת מדף ("הורדה מהמדף"), אשר בדרך כלל אינו מצריך קבלת היתר הרשות (למעט מקרים שהוגדרו מראש בכללים מיוחדים). באמצעות דוח מדף החברה יכולה לסיים את הליך הגיוס תוך 7 שעות בלבד.
אז מה היה לנו במחצית הראשונה של 2021?
גל ההנפקות של החברות החדשות התחיל כבר בשנת 2020. בשנה זו הושלמו 27 הנפקות של חברות חדשות. מרביתן חברות בסקטור הטכנולוגיה שהנפיקו במחצית השנייה של שנת 2020. הגל הזה המשיך במלוא עוצמתו בשנת 2021 ועד כה, בחלוף חצי שנה הונפקו עוד 69 חברות חדשות. גם בשנת 2021 מרבית החברות הן מענף הטכנולוגיה על גווניו השונים.
בגל ההנפקות הזה נחשפנו לענפים חדשים או ענפים קיימים שהלכו והתרחבו - קלינטק (אנרגיה ירוקה), פינטק, אינשורטק, פוד-טק, אגרו-טק ועוד.
מדובר במספרים שלא זכורים בשוק ההון מזה שנים רבות. מה צפוי בהמשך - רואים האטה מסוימת בקצב ההנפקות, אבל בכל זאת המשכנו לראות עוד הנפקות חדשות בבורסה גם במחצית השנייה של 2021 ויתכן שכך יהיה גם בהמשך בשנת 2022.
חשוב לציין כי לפני השקעה בניירות ערך בשוק ההון מומלץ להיעזר במומחים בעלי רישיון של רשות ניירות ערך. בדיקה פשוטה באתר רשות ניירות ערך תאפשר לכם למצוא רשימה של גורמים המפוקחים על ידי הרשות - https://www.isa.gov.il/Pages/EntitiesSearch.aspx
מה זה חיתום ומהם חתמים?
כשחברות מנפיקות ניירות ערך לציבור הן שוכרות את השירותים של גורמים מקצועיים בשוק ההון שמסייעים להם בתהליך ההנפקה. לחברות, שכל אחת עוסקת בתחום פעילות אחר, אין לרוב קשר עם משקיעים פוטנציאליים או היכרות עם שוק ההון. לצורך תיווך ושיווק ההנפקה החברות שוכרות את שירותיהם של מפיצים וחתמים - שהם שחקנים מרכזיים בשוק ההון, ולהם יש את היכולת להעריך את השווי של החברה ולאתר משקיעים שיהיו מעוניינים להשקיע בה.
תפקידם של החתמים והמפיצים חשוב ביותר, משום שהם הגורמים שמקשרים בין שני הצדדים לעסקה בהנפקה - החברה מצד אחד והמשקיעים מצד שני.
בחלק מהמקרים החתמים נדרשים לחתום על התשקיף - שהוא המסמך המלא שעל בסיסו המשקיעים מקבלים את החלטות ההשקעה שלהם. במקרים כאלה החתמים נושאים באחריות על שלמות ונכונות המידע שכלול בתשקיף, ולצורך כך הם מבצעים בדיקות נוספות שנועדו להבטיח שהגילוי בתשקיף הוא מלא ונכון.
בארץ פועלים כ- 20 חתמים ומפיצים, שהפעילות שלהם מפוקחת על ידי הרשות, וביניהם גופים ישראלים שחלקם קשורים לבנקים או לבתי השקעות, וכן חברות חיתום זרות, שמסייעות בתיווך למשקיעים זרים, בעיקר בהנפקות גדולות. בדרך כלל ההנפקות מלוות על ידי מספר חתמים שמשתפים פעולה בשיווק ההנפקה, מהם נבחר חתם מוביל. התשלום עבור השירותים שלהם נגזר לרוב מהיקף הגיוס - כשיעור מתמורת ההנפקה.
מהו דירוג אשראי?
דירוג אשראי הוא ציון הניתן לאנשים פרטיים, חברות או מדינות, המודד את מידת הסיכון לכך שלא יעמדו בפירעון הלוואה בהתאם לתנאיה. חישוב הדירוג מסתמך על נתונים רבים, ביניהם היסטוריה פיננסית, מצב הנכסים וההון העצמי, והיקף ההתחייבויות שיש לגוף המוערך. דירוג האשראי משמש משקיעים לצורך הערכת סיכונים בנוגע ליכולת הפירעון של הגוף הלווה.
ככלל ניתן לומר שככל שדירוג האשראי של גוף לווה גבוה יותר, כך התשואה שלה יצפו המשקיעים תהיה נמוכה יותר, משום שהתשואה הנדרשת נמצאת ביחס הפוך לסיכון.
חברות ומדינות נוהגות ללוות כספים מציבור המשקיעים באמצעות הנפקה של איגרות חוב. דירוג האשראי מתבצע על ידי חברות המתמחות בניתוח סיכון אשראי של חברות ומדינות.
קיימות מספר חברות בינלאומיות בעלות מוניטין, העוסקות בקביעת דירוג אשראי של חברות ומדינות, ובהן סטנדרד אנד פורס, מודי'ס ופיץ'. החברות משתמשות בסולמות המגדירים את רמת הסיכון. בסולם, המיוצג על ידי אותיות, סימני +-ומספרים, קיימות דרגות שונות של מנפיקים. חלק מהמדינות והחברות מדורגות על ידי יותר מחברת דירוג אחת ובמקרים אלו בדרך כלל הדירוגים יהיו דומים. אפשר בקלות למצוא באינטרנט את הדרגות השונות בכל סולם.
ב- 2015 נכנס לתוקף חוק הדירוג, שמסדיר בחקיקה ראשית את פעילותן של חברות הדירוג ומכפיף אותן לפיקוחה של רשות ניירות ערך, במטרה להגן על ציבור המשקיעים ולהבטיח שהליך הדירוג והדירוג יהיו אמינים, איכותיים ובלתי תלויים.
לאור הפעילות הרגולטורית הבינלאומית בתחום דירוג האשראי ובשל האופי הבינלאומי של פעילות חברות הדירוג הפועלות בישראל, עיקרי ההסדר בישראל נקבעו תוך התחשבות בהסדרים באירופה ובארצות הברית, ככל שהדבר מתאים למאפייני הפעילות בישראל.
בחוק נקבע מהו דירוג וכי דירוג יוכל להתבצע אך ורק על ידי חברה שנרשמה בהתאם לחוק זה. בנוסף נקבעו תנאי הכשירות של חברות הדירוג, בין השאר: דרישות ארגוניות ותפעוליות; דרישת מהימנות של בעלי השליטה וההנהלה ודרכי פיקוח של החברה על תפקודם; דרישות המבטיחות את היכולת של חברת הדירוג לבצע דירוג ולעמוד בהוראות החוק.
נכון להיום פועלות בישראל שתי חברות דירוג - SP מעלות ומדרוג.