המחוזי דחה טענת השיהוי שהעלו יזמי פרויקט המרינה בהרצליה נגד החברה להגנת הטבע

נשיא בית המשפט המחוזי בת"א, השופט אורי גורן, דחה בסוף השבוע שעבר את טענת השיהוי שהעלו החברות הבונות את פרויקט המרינה בהרצליה נגד העתירה המנהלית שהגישה נגדן החברה להגנת הטבע בנוגע לפרויקט זה. משמעות החלטת בית המשפט היא השבת פסק הדין הקודם שניתן בדצמבר 1999, לפיו דירות הנופש שנבנו בפרויקט המרינה חייבות לשמש כחלק ממאגר דירות להשכרה מלונאית לפרק זמן מינימלי מדי שנה.



בין החברות המעורבות בפרויקט המרינה ניתן למצוא גם את קבוצת שיכון ובינוי ונכסי הדרים . חברות אלה בוחנות בימים אלה את פסק הדין ואת השלכותיו עליהן. שיכון ובינוי אף הודיעה כי היא שוקלת לערער על פסק הדין לבית המשפט העליון.



בפסק הדין שניתן בדצמבר 1999 קבע השופט גורן כי השימוש בדירות שבפרויקט למגורים מהווה הפרה של הוראות תמ"א 13, וכי הבנייה למגורים מלכתחילה היא ניסיון ליצור עובדות בלתי חוקיות בשטח, תוך התעלמות מהמצב המשפטי. כן קבע אז בית המשפט כי דירות הנופש שנבנו בפרויקט המרינה חייבות לשמש כחלק ממאגר דירות להשכרה מלונאית לפרק זמן מינימלי מדי שנה, ועל הוועדה המקומית הוטל לקבוע הנחיות לגבי פרק זמן זה.



עוד נקבע אז כי מי שכבר הספיקו לרכוש דירות בפרויקט טרם פרסום פסק הדין, יהיו זכאים לכך שהוועדה המקומית תנהג בהם גמישות מירבית כדי לצמצם את הפגיעה בהם. החברות הבונות בפרויקט חויבו לציין בחוזי הרכישה עליהן חתמו לאחר פסק הדין את הקביעה שהדירות יהוו חלק ממאגר דירות להשכרה מלונאית.



במהלך יולי 2000 החליט בית המשפט העליון, שדן בערעור על פסק הדין, לבטל אותו ולהחזיר את התיק לבית המשפט המחוזי. העליון קבע כי להליך יצורפו כמשיבים רוכשי דירות הנופש. כן קבע אז בית המשפט העליון כי המחוזי ישמע טענות ויקבל ראיות של החברות המעורבות בבנייה בפרויקט המרינה בכל הקשור לטענת השיהוי שטענו כנגד החברה להגנת הטבע. כאמור, בשבוע שעבר נדחתה טענת השיהוי.