פרופ' אייל וינקלר, מומחה בכירורגיה פלסטית וניתוחים קוסמטיים, מייסד ומנהל מרפאות "וינקלר קליניק", התארח בפסגת העסקים של קבוצת הג'רוזלם פוסט, מעריב ואתר וואלה!, במסגרת פאנל שעסק בעתיד הכירורגיה הקוסמטית ותעשיית הטיפולים והניתוחים האסתטיים.
וינקלר אמר: "במשך שנים ניהלתי מחלקה בשיבא ובמקומות נוספים והצלנו חיילים שנשרפו, לוחמים שנפגעו קשות או אזרח שהתלקח ממנגל. אנחנו עוסקים גם בהצלת חיים ונוסעים למדינות עולם שלישי כדי לנתח ילדים עם שפות שסועות. חשוב לבצע אבחנה בין הכירורגיה האסתטית בעולם היופי לבין ניתוחים קוסמטיים חיוניים. אנו מנצלים את הידע והעוצמה הכירורגית שלנו ומשתמשים בכלים מתוחכמים וחדשניים להענקת מראה חדש ולפעמים, גם חיים חדשים".
איך אתה רואה את עולם הכירורגיה האסתטית הפלסטית כיום ובעתיד?
"להגיע לגיל 100 זו כבר לא מטרה בלתי מושגת, וקיים עיסוק במניעת הזדקנות הגוף. בעתיד הקרוב נצטרך לעסוק בשינויים מהותיים יותר בתחום, וזה יהיה באמצעות טכנולוגיות זעיר-פולשניות או שאינן פולשניות כלל. לדוגמה, טכנולוגיות מעולם הלייזר. בימים אלה אנחנו נמצאים בשיתוף פעולה עם חברה ישראלית גלובלית, ששוקדת על פיתוח מכשירים חדשניים שיטפלו בכמה אינדיקציות אסתטיות. אני מעריך גם שתהיה מניפולציה גנטית בטכנולוגיה של גנטיקה, על כל המורכבות שבזה. חשוב לזכור שהמנתחים הפלסטיים לא קבעו את הצורך באידאל היופי והצערת הגוף, אלא מעניקים מענה לצורך הזה".
בהתייחסו לשאלת הגבולות והיכן עובר הקו האדום בין השאיפה ליופי לבין קודים אתיים, סיפר פרופסור וינקלר כי הוא מסרב לכשליש מהפניות אליו וכי השיקול חייב להישאר מקצועי נטו: "אם טיפול הוא לא נכון מקצועית לטעמי, לא אבצע אותו. החוכמה הגדולה שמגיעה עם הניסיון זה הפער בין הציפיות למה שאתה יכול לתת, לבין תחושת המטופל בנוגע למה שקיבל. יש התוויות שאי אפשר לטפל בהן, ואז אתה אומר 'לא'. יש בכל שנה כ-50 אלף נערות בישראל שמנפחות את השפתיים. לשמחתי, החומר המודרני להגדלת שפתיים זו חומצה שנספגת. הסיליקון, שהשתמשו בו בעבר, לא נספג ועלול להתפזר בגוף וזה למשל מבחינתי חומר שאסור לשימוש".