וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

"קנס האמהות": המדינה היא המפלה הגדולה ביותר

עודכן לאחרונה: 15.12.2021 / 9:02

פרסום "קנס האמהות" של הכלכלנית הראשית במשרד האוצר, היה צריך לעלות לראש סדר היום הציבורי, שכן הוא מצביע על קיפוח מובנה של לפחות 50% מהאוכלוסיה. בפועל אפילו לממשלה שמתהדרת בכמה שרות עם רקורד של מאבק למען שוויון מגדרי, הוא לא הזיז: האפליה מתחילה בחסות המדינה

מדיניות השכר המפלה נשים אינה תופעה חדשה ולמרבה הצער נתפסת כנורמה בישראל. פערי השכר בין גברים לנשים אומנם הצטמצמו מאוד בעשורים האחרונים בישראל: מ-47% בשנת 1990 ל-34% ב-2019, אך נותרו גבוהים כמעט פי שניים מהממוצע של מדינות ה-OECD.

נראה כי הממשלה לא רואה באפליה מגדרית בעיה אקוטית שדורשת טיפול מיידי ולא מציבה יעדים ברורים לצמצום פערי השכר. ההוכחה לכך היא פערי השכר הקיימים בחברות ממשלתיות ומיעט הנשים בתפקידי ניהול בכירים בהן.

דווקא במקומות האלה שאמורים להוות דוגמא למעסיקים פרטיים אי השיוויון בולט במיוחד - אפס מנכ"ליות ויו"ר אחת בחברות הממשלתיות מצביעים על כך שהנושא לא ממש מעניין את הממשלה, למרות שבממשלה הנוכחית יש לא מעט שרות שידועות כלוחמות למען שוויון מגדרי.

השפעת ההורות על הכנסות מעבודה 1. דוברות משרד האוצר,
שימו לב מה קורה להכנסות נשים מעבודה לאחר לידת הילד הראשון. הפער הזה עלול שלא להיסגר לאורך כל הקריירה שלהן/דוברות משרד האוצר

אחת הסיבות לפערי השכר בין גברים לנשים היא "קנס האמהות" או שיעור הירידה בשכר הנשים לאחר לידת הילד הראשון.

מהדוח של הכלכלנית הראשית במשרד האוצר שירה גרינברג שפורסם השבוע עולה כי הוא עומד על 28%. בשנה הראשונה אחרי הלידה שכר הנשים יורד ב-30% ולאחר מכן עשר שנים עדיין נשמר פער של 27% בינן לבין הגברים. "קנס האמהות" מסביר כ-50% מהפערים המגדריים בשוק העבודה.

למרות ששיעור הנשים העובדות בישראל הוא גבוה יחסית ל- OECD, כאשר מסתכלים על פערי השכר, מתקבלת תמונה לא מחמיאה במיוחד לישראל. בשנת 2019 עמד השכר החודשי הממוצע לגברים על 16 אלף ברוטו, ואילו של נשים היה כ-10.7 אלף. מדובר בפער כפול מהממוצע של מדינות ה-OECD.

השפעת ההורות על ההכנסות מעבודה 2. דוברות משרד האוצר,
ואיפה אנחנו ביחס לעולם? השפעת לידת ילד ראשון על ההכנסה מעבודה לפי מדינות/דוברות משרד האוצר

"קנס הנישואין" בחברה הערבית

קנס האימהות בישראל נובע בעיקר מירידה בהיקף המשרה של נשים לאחר לידת הילד הראשון ופחות בגלל יציאה משוק העבודה. נוסף על כך, לאחר לידת הילד הראשון הנתונים מעידים כי נשים בוחרות לעבוד בשיעורים גבוהים יותר בקירבת הבית - דבר שמצמצם את אפשרויות תעסוקתן.

בחברה הערבית מתקיימת תופעה ייחודית שבה הפער המגדרי נפתח באופן משמעותי בשנת הנישואין, טרם לידת הילד הראשון. "קנס הנישואין" של נשים ערביות ביחס לגברים ערבים לאחר עשור עומד על 35%, גבוה מקנס האימהות בקרב נשים יהודיות שאינן חרדיות (28%).

למרות פריון הילודה הגבוה, קנס האימהות בישראל אינו גבוה בהשוואה בינלאומית. יחד עם זאת, נציין כי באוצר ביצעו השוואה חלקית בלבד ולא נכללו בה מדינות רבות.

מהניתוח של גרינברג עולה כי קנס האימהות בפינלנד (25%) ושבדיה (26%) אינו רחוק מזה של דנמרק וישראל. בארה"ב (31%) ובבריטניה (44%) קנס האימהות בטווח הארוך גבוה מזה של ישראל ובאוסטריה (51%) וגרמניה (61%) הוא הגבוה ביותר מקרב המדינות שנבחנו.

הבדלים בקנס האימהות בטווח הקצר (שנה עד שנתיים) לאחר הלידה יכולים לנבוע מהיקף חופשת הלידה הניתנת להורה. כך למשל בגרמניה, בה חופשת הלידה ארוכה יחסית, הירידה בתעסוקת נשים היא חדה מאד בשנת הלידה ובשנה לאחריה (כך גם באוסטריה). זאת, משום שנשים מתנתקות משוק התעסוקה ככל שעובר יותר זמן.

אישה עם תינוק מחייך על הידיים. ShutterStock
למה המדינה אינה תומכת, דרך המעסיקים, בשכר האמהות - בשנה הראשונה לאחר הלידה?/ShutterStock

פערי שכר מגדריים קיימים בכל העולם, למה בישראל הם גבוהים יותר?

קיימות מספר סיבות לכך שפערי השכר המגדריים בישראל הם גבוהים פי שניים מהממוצע של מדינות ה-OECD. אחת מהן היא התפיסה הרווחת בישראל לפיה אישה צריכה לשאת בנטל רב יותר בטיפול בילדים ולכן נאלצת לוותר על היקף משרתה. הסיבה השנייה היא היעדר הלימה בין ימי החופשה בבתי הספר ובגנים לבין מספר ימי החופש שמקבלים המועסקים.

הסיבה השלילית היא שמערכת החינוך עד גיל שלוש בישראל לא מפותחת מספיק וגורמת לאמהות רבות להאריך את חופשת הלידה, מתוף חוסר האמונה במערכת.

מה המדינה יכולה לעשות כדי לשפר את המצב?

קודם כל, הממשלה צריכה להציב יעדים מספריים ברורים המקטינים את אי השיוויון בשוק התעסוקה. בעבר הוצעה מגוון רחב של כלים שעשויים לצמצם את התופעה ובהם - שיפור מערך מעונות היום, כולל לסבסוד המעונות לזוגות בעלי הכנסה נמוכה בהיקף רחב יותר, הפחתה של מספר החופשות בבתי הספר, חופשת לידה לגברים, לתמוך במעסיקים שמעסיקים נשים במשרת אם כך ששכרן לא ייפגע.

וקיימים גם פתרונות נוספים, הניתנים ליישום באופן מיידי. כמו למשל, לבטל את המושג הזה "משרת אם" כאשר מדברים על גובה השכר (מישהו שמע פעם על משרת אב?). משרת אם מהווה על פניו פתרון מצוין לאמהות עובדות ומאפשר להן לא לצאת ממעגל התעסוקה, אך מנגד, שכרן יורד בהתאם לירידה בהיקף השעות, והשאלה היא מדוע המדינה לא יכולה לתמוך בנשים שילדו לפחות בשנים הראשונות דרך המעסיק? הרי עובדת שמועסקת במשרת אם לא הולכת לחוף הים, בימים בהם היא יוצאת מוקדם יותר.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    2
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully