ולפעמים החגיגה נמשכת? על שיא הגיוסים בהייטק הישראלי

ההייטק הישראלי, בדגש על חברות סטרטאפ, גייס השנה יותר מ-25 מיליארד דולר. האם הסכום הפנטסטי מבטא את השיא, או שחגיגת הגיוסים תימשך? הלכנו לשאול כמה מומחים ומנהלים שחלקם כבר הוביל כמה גיוסים מרשימים

וואלה! כסף
15/12/2021

ההייטק הישראלי שובר שיאים, את המשפט הזה כבר בטח כבר נמאס לכם לקרוא, אבל עד מתי תימשך החגיגה? וכשתסתיים: האם זה יהיה בקול פיצוץ או שמא נחזה בבלימה מתונה אחרי שיא מטורף? הלכנו לשאול כמה מומחים ומנהלים, ביניהם כמה שביצעו כבר כמה גיוסים מרשימים לחברות שלהם.

טוב לדעת (מקודם)

האם בי קיור לייזר מתאים לכם? ככה תדעו למי המכשיר מתאים ולמי לא

מוגש מטעם בי קיור לייזר
יאיר לרון, מנהל משותף ומוביל תחום השירותים לסטארט אפים ב Deloitte Catalyst(צילום: אלמוג סוגבקר)

"ספק אם נראה מספרים כאלה בשנתיים הקרובות"

יאיר לרון, מנהל משותף ומוביל תחום השירותים לסטארט אפים ב Deloitte Catalyst: "שנת 2021 היא שנה של אנומליה מבחינת גיוסי הון סיכון ואני מעריך ששנת 2022 תהיה חלשה יותר, אך חזקה משנת 2020. הצמיחה שראינו בשנת 2021 היא תוצאה של מספר גורמים, ראשית, כניסה משמעותית של גופי השקעה בינלאומיים משמעותיים (לדוגמא, טייגר, ג'נרל אטלנטיק, בלקסטון וכו') אשר החלו לפעול בישראל בצורה יותר שיטתית ולא רק בצורה הזדמנותית כמו בעבר.

אם היינו רגילים לכך שרוב הקרנות שפועלות פה בדרך קבע מנהלות נכסים של מאות מיליוני דולרים עד מיליארדים בודדים, מדובר בגופים גדולים בהרבה שמסוגלים לחתום על צ'קים של מאות מיליוני דולרים ולדחוף את השוק קדימה מבחינת נפח ההשקעות.

שנית, קיימת האטה מסוימת בשוק ההון האמריקאי ואנחנו עדים לאחרונה לתנודתיות גבוהה יותר בשוק הטק ולהצטננות של מכשיר ה-SPAC. דבר שמביא לכך שיש חברות שמחליטות לגייס סבב Pre-IPO נוסף באופן פרטי במקום לצאת מוקדם יותר לבורסה.

אם המגמה בשנים 2019-2020 הייתה לנצל את המומנטום והמכפילים הגבוהים שחברות טק קיבלו בשוק, היום יש התפכחות מסוימת והבנה שחשוב לצאת לשוק בזמן שהחברה בשלה ומוכנה ולאו דווקא כמה שיותר מהר. גורמים אלה, יחד עם התבגרות כללית של השוק ויזמים שמביאים איתם יותר ניסיון ואספירציה לבנות פה חברות משמעותיות, במיוחד בתחומים של הסייבר והפינטק גורמים לכך שמדובר בשנת שיא, שספק שנראה את המספרים הגבוהים הללו בשנתיים הקרובות".

עמרי כץ, מייסד ומנכ"ל Dialogue(צילום: Dialogue)

"חלק מהפניות דחינו לסבב הגיוס הבא"

עמרי כץ, מייסד ומנכ"ל Dialogue, שפיתחה פלטפורמה שעוזרת לאתרי איקורמס קטנים ובינוניים להשתמש בטכנולוגיה של פרסנוליזציה, מסביר: "בשנה האחרונה חווינו עודף ביקושים מצד משקיעים. החברה סגרה סבב גיוס קטן יחסית, עם מטרה מאוד ספציפית.

היה לנו מאוד חשוב לצרף משקיעים אסטרטגים לתחום הפעילות של החברה. Dialogue קיבלה לא מעט פניות ואת חלקן בחרנו לשמור לסבב הגיוס הבא. באשר לגיוס עובדים, מסביר כץ: "כשיש עודף כסף בשוק, התחרות על עובדים איכותיים גדלה.

חברות הסיד מתקשות יותר לגייס עובדים ולהתחרות במערכי הגיוס של החברות הגדולות. מאידך, הן יודעות להבטיח חלום ומושב בשורה הראשונה לפני הצמיחה, עם יכולת השפעה הרבה יותר משמעותית. יש הרבה מועמדים שזה מדבר אליהם יותר מ- 28 טעמי גלידה".

יונתן חצור, מנכ"ל ומייסד חברת Parametrix(צילום: יח"צ)

"נמשיך לראות השקעות רבות"

יונתן חצור, מנכ"ל ומייסד חברת פרמטריקס (Parametrix) שמציעה מוצר ביטוחי ייחודי למקרי קריסת מערכות מבוססות ענן וגייסה השנה 17.5 מליון דולר: "אנחנו בהחלט מרגישים את המגמה האחרונה של השקעות רבות בתחות תשתיות ה- IT והאבטחה.

כפורצי דרך בתחום הביטוח של אלו, ניכר כי חברות ומשקיעים מבינים כעת את החשיבות בבניית בסיס איתן לחברה שתשתיותיה מבוססות על הענן ויותר מכך, את הצורך בביטוח לשיבושים בפעילות במקרה של נפילות מסוג זה.

גם לפני, אבל בעיקר במהלך 2021, ארגונים גדולים כקטנים האיצו את המעבר לתשתיות מבוססות ענן, ובכך הגדילו בפועל גם את התלות שלהם בתשתיות הללו. בין אם אלו מערכות CRM, תשלומים, מסחר, שרתי איחסון וכל מה שבינהם.

במקרה של תקלה באחד מאלה, הנזק עבור הארגון יכול להיות ענק. זה לא חדש שאחסון בענן הוא אחת ההוצאות הכבדות של חברות כיום, אך לאור מספר אירועים אחרונים (כמו הנפילה של שרתי פייסבוק ואמזון), חברות מתחילות להבין את החשיבות בהשקעה גם בביטוחי ענן מתוך כך שנפילת כזו עלולה לגרום לפגיעה המשתווה להתקפת סייבר.

לדעתי, ההבנה הזאת תלך ותגבר גם בשנת 2022 ונמשיך לראות השקעות רבות בסטארטאפים בתחום ה-IT בכלל ובהגנה על נזקי תשתיות ענן בפרט".

בן רבינוביץ', שותף מנהל בקרן הון סיכון אמיתי(צילום: אמיתי ונצ'ורס)

שינוי באקו-סיסטם היזמי

"בהתאם למצב הנוכחי בשוק הישראלי וההון הזמין אשר מוקדש להשקעות הון סיכון, מטרתנו היא לבנות חברות יציבות שישארו חזקות לאורך זמן, ולא ירכשו לאחר תקופה קצרה, אלא ימצבו את עצמן בעמדה שולטת בשוק". מסביר בן רבינוביץ', שותף מנהל בקרן הון סיכון אמיתי.

"חברות ההייטק הישראליות שמובילות בשווקים הגדולים, כבר לא זקוקות לחברות זרות כדי לגדול. הן יכולות לעשות זאת באמצעות שוק ההון הפרטי והציבורי. החברות הללו משנות באופן משמעותי את האופן בו פועל האקו-סיסטם היזמי, כך שיכולות למצוא Design Partners שיעזרו להן לגדול ולהתפתח כאן בישראל, מבלי צורך לטוס ולחפש אותם בארצות הברית.

אותם Design Partners ישראליים (משתמשים אשר בודקים את המוצר ומעניקים פידבק ודיווח שעוזר לשפר אותו), מעניקים פידבק איכותי ומדויק יותר אשר מתאים עצמו לאקו-סיסטם הישראלי. הדבר מצמצם חלק משמעותי מהסיכון הכרוך בהשקעות סיד ומאפשר לחברות בשלבים מוקדמים להגיע להתאמה טובה יותר של המוצר שלהם לשוק".

גיל פקלמן, מנכ"ל ומייסד חברת הסטארטאפ ATERA(צילום: גילי לוינסון)

"עלייה בהתעניינות של גופי השקעות זרים בישראל"

גיל פקלמן, מנכ"ל ומייסד חברת הסטארטאפ ATERA: "בשנה האחרונה חווינו דרישה גוברת לפלטפורמה שפיתחנו בעקבות השינוי המשמעותי של שיטות ואופן הפעולה של חברות ועסקים ברחבי העולם.

ישראל מהווה מקור ידע משמעותי לפתרונות טכנולוגיים לאתגרים רבים. השנה השקיעו בחברת ATERA קרן ההשקעות הגלובלית General Atlantic וזוהי עוד הוכחה לעלייה משמעותית בהתעניינות של גופי השקעות זרים בישראל".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully