חקלאות העתיד: הנשק הביולוגי של ישראל, לא מה שחשבתם

חברת גרייס ברידינג הישראלית, שהגישה טיוטת תשקיף לקראת הנפקה בבורסה בתל אביב, פיתחה טכנולוגיה חדשה הפונה לשוק העולמי המוערך בהיקף של כ- 45 מיליארד דולר. הפיתוח הישראלי גם ייתן פתרון לזיהום הרב שנגרם במהלך היצור והשימוש בדשן מסוג אוריאה

15/12/2021

פיתוח ישראלי חדש מביא בשורה לחקלאים בכל רחבי העולם (חקלאי הדגניים - תירס וחיטה). הפיתוח, תחליף לדשן חנקן סינטטי - אוריאה, שהוא הדשן הנפוץ ביותר בעולם כיום - אמור לספק פתרון למחסור הגלובאלי באוריאה. בד בבד, תביא הטכנולוגיה הישראלית לצמצום פליטת הפחמן הדו חמצני הרב שנגרם בתהליך יצור האוריאה ולחיסכון של כ- 50% בעלויות הדישון של חקלאי התירס ברחבי העולם במחירי האוריאה הנוכחיים.

בתקופה בה ישנו מחסור גלובלי במוצרים וחומרי גלם, נוצר ביקוש רב לכימיקל האוריאה, אשר נותן מענה לתחומים רבים. אחד התפקידים המרכזיים של האוריאה בשוק העולמי הוא בתחום הדשנים לחקלאות שמוערך בהיקף של כ- 171 מיליארד דולר, שם הכימיקל משמש כדשן חנקני סינטטי אשר משמש חקלאים בכל העולם לדישון היבולים שלהם. תעשיית דשני החנקן עמדה בשנת 2018 על כ-118 מיליארד דולר ,כ-66% משוק הדשנים העולמי, שוק אשר גדל בממוצע כ1.6% לשנה.

האוריאה הינו אחד החומרים המזהמים ביותר בתהליך הייצור שלו. על כל 1 טון של אוריאה אשר מיוצר בעולם, נפלטים לאוויר לא פחות מ- 1.84 טון של פחמן דו חמצני. סך הפחמן הדו חמצני הנפלט בשנה בעולם כתוצאה מהייצור של אוריאה, שווה לכמות הפחמן הדו חמצני אשר נפלט מ-120 מיליון רכבים בשנה.

צפי הייצור השנתי של אוריאה בשנת 2030 עומד על כ-302 מיליון טון לשנה, המשמעות היא פליטה של כ-565 מיליון טון גזי חממה לאוויר. בנוסף, כאשר החקלאים משתמשים בדשן מסוג אוריאה, רוב החומר נשטף אל תוך האדמה ומזהם באופון ניכר את מי התהום העוברים מתחתיה.

כתוצאה מתכונות מזיקות אלו, אזורים שלמים במדינות כמו גרמניה, בלגיה והולנד כבר הוציאו את השימוש באוריאה מחוץ לחוק.

טרקטור בניסוי בקיבוץ רוחמה. יבולי גשר,
הניסוי בדרום במשותף עם "יבולי גשר". האם דשן ממקורות טבעיים יחליף את האוריאה המזהם?(צילום: יבולי גשר)

דשנים ממקורות ביולוגיים בלבד

המרדף אחרי פתרון אלטרנטיבי נמצא בשנים האחרונות בשיאו. בימים אלו מבצעת גרייס ברידינג ניסוי בשדה חיטה בנגב הצפוני. הניסוי מתקיים מזה מספר שנים במשותף עם גד"ש (גידולי שדה) "יבולי גשר", על בסיס טכנולוגיית הדישון שפיתחה החברה ונקראת NFT (טכנולוגיה לקיבוע חנקן מהאוויר).

הטכנולוגיה מאפשרת לחברה לייצר דשנים ממקורות ביולוגיים בלבד. הדשנים הללו יוכלו להחליף כמעט לחלוטין את השימוש באוריאה אצל חקלאים ברחבי העולם, ובכך להפחית משמעותית את העלויות לחקלאים ולסייע בצמצום הזיהום הסביבתי. כך למשל, על כל 50 ק"ג אוריאה בו היה החקלאי נדרש להשתמש לדונם, הוא יוכל להשתמש רק ב-2 ליטר מהחומר שפיתחה החברה הישראלית.

מוריס זילכה, יו"ר גרייס ברידינג(צילום: יח"צ)

אודות גרייס ברינדינג

גרייס ברידינג, שהוקמה על ידי חקלאים ואגרונומים ישראלים, נמצאת בימים אלו בתהליך הנפקה בבורסה הישראלית. מנכ"ל החברה הוא אסף דותן, ששימש כמנהל פיתוח ומנהל תחום גידולים בחברת אדמה (לשעבר מכתשים אגן), מנהל הפיתוח העסקי הינו אבנר ברזאני, שהיה האגרונום הראשי של חברת אדמה ומנהל המוצר האינובטיבי הראשון שלה ויו"ר החברה הוא מוריס זילכה שהקים וניהל בעבר את ליקורד שנמצאת בבעלות אדמה.

לגרייס ברידינג ישנה גם טכנולוגיה חדשנית נוספת שנקראת WDS - תכשיר מעודד צמיחה - אשר מיועד לפירות ולירקות ומהווה תחליף יעיל וירוק לריסוס הכימי שנהוג לעשות בו שימוש עד היום. טכנולוגיה זו פונה לשוק מעודדי הצמיחה שצפוי להגיע למכירות של כ-5 מיליארד דולר עד שנת 2026.

אינדופיל (Indofil), ענקית הכימיקלים לחקלאות ההודית ששווה כ-2 מיליארד דולר, השקיעה בחברת בת של גרייס ברידינג שפיתחה את הטכנולוגיה של תחליפי דשנים ביולוגיים (NFT). בנוסף, החברה חתמה על שיתוף פעולה עם חברה אירופאית בינלאומית במטרה להגדיל את ניסויי החברה והמכירות באירופה.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully