הסערה שהכתה בעוצמה בערי החוף בישראל, שוב פוגשת תשתיות שלא ערוכות לקלוט כמויות כה עצומות של מים, כתוצאה מכך נגרמו הצפות בערים שונות והנזקים מרובים. מי אחראי לתיקון ולפיצוי נזקי הסערה וכיצד נממש את זכויותינו במקרה שנגרם נזק לרכוש שלנו? ביקשנו מהמומחים לענות לנו על השאלות:
פוליסה בסיסית מכסה את מרבית הנזקים
עו"ד ערן יעקובוביץ' מומחה בדיני ביטוח ונזיקין ושותף במשרד עוה"ד צבי יעקובוביץ' ושות' השיב על מספר שאלות חשובות בנוגע למצוי זכויות המבוטחים:
האם נזקי גשמים מכוסים בפוליסת הדירה?
"לשון הפוליסה התקנית לביטוח דירה שמשווקת לציבור המבוטחים, שסעיפיה נקבעו על ידי המפקח על הביטוח, קובעת כי במקרה של חדירת מים מבעד לקירות או מבעד לתקרה וספיגתם בהם - אין המבוטח זכאי לקבל פיצוי כספי. מנגד, נזקים שנגרמו בשל גשם וברד במהלך סערה - מכוסים".
"היה ובעקבות הסערה הוצפה הדירה, מדובר על אירוע שמכוסה על פי הפוליסה. כך גם אם למשל, עץ שנטוע בחצר הבית נפל וגרם לנזק. לצד זאת, חשוב לזכור כי נזקים שנגרמו לגדרות ושערים אינם מכוסים במסגרת הפוליסה, אלא אם נכללה בה החרגה שקובעת אחרת".
מי קובע האם מדובר בנזק הנגרם בעקבות הסערה?
"הקביעה האם מדובר על סערה נעשית על סמך החלטת השירות המטאורולוגי, באמצעות מדידת עוצמת הרוחות תוך שימוש בסולם "בופר", המדרג את עוצמת הרוחות. דרגה 7 עד 9 מהווה מצבי סער שבהתאם להם, תפעל חברת הביטוח לפצות את הניזוקים".
באילו מקרים הרשויות המקומיות אחראיות על הנזק כתוצאה מהסופה?
"במקרה והדירה הוצפה בעקבות כשל במערכת הביוב, ניתן לטעון כי הנזק נגרם ברשלנות הרשות המקומית ולדרוש כי תשיב לבעל הרכוש את סכום הכסף ששילם עבור התיקון. במקרה כזה, על המבוטח לשכור שמאי מטעמו".
"עם זאת, אחת מהטענות השכיחות של הרשויות המקומיות היא כי הנזק נגרם בשל כוח עליון, אותו לא ניתן היה לצפות, אולם בשורה של פסקי דין נקבע כי די בידיעתה שקיים סיכוי כי ייגרם נזק, על מנת שהיא תידרש לפעול על מנת למנוע אותו. זה הדין גם במקרים של נזקים שנגרמו לרכוש כתוצאה מנפילת עצים שנשתלו בשטחי הרשות המקומית. עליה לתחזק אותם ולגזום את ענפיהם באופן שימנע נזק במקרה של סערה".
מחלוקות בין המבוטח לחברת הביטוח
מה עושים במקרה והאוטו נפגע מהצפה? מי אחראי ולמי פונים?
בעל רכב שיש ברשותו ביטוח מקיף, זכאי לפנות לחברת הביטוח שמבטחת אותו. במידה ויוכח כי ההצפה נגרמה בשל רשלנות של רשות מקומית, הוא יכול להגיש כנגדה תביעה על מלוא סכום הנזק או לחילופין, לממש את זכאותו לתבוע את המבטחת שלו ולאחר מכן להגיש תביעה כנגד הרשות אך ורק בגין ההפסדים שנגרמו לו, כלומר, ההשתתפות העצמית אותה שילם לה וההפסד שנגרם לו כתוצאה מהתייקרות הפוליסה".
"לצד זאת, מבוטח אשר הסתכן מרצון ולמשל נסע למדבר לצפות בנחלים זורמים ונגרם לרכבו נזק במהלך שיטפון, עלול להתקל בבעיה, שכן המבטחת יכולה לטעון כי מדובר על נזק אותו יכול היה למנוע".
כיצד לפעול במקרה שתאלצו לתבוע את חברת הביטוח?
"מיד לאחר שהתברר למבוטח כי נגרם נזק עליו לעדכן את חברת הביטוח או את הסוכן ללא שיהוי, זאת על מנת למנוע את האפשרות שהמבטחת תטען כי דיווח מוקדם יותר היה יכול לסייע לה להקטין את היקף הנזק. ככלל, יש לזכור כי על המבוטח חלה החובה להקטין ככל שניתן את נזקיו. משמעות הדבר היא כי למשל במקרה של הצפה, עליו למהר ולהזיז כל חפץ שיכול להינזק ולא להימנע מכך מתוך מחשבה כי יהיה מי שיפצה אותו".
"בנוסף, פעמים רבות מתגלעות מחלוקות בין המבוטח וחברת הביטוח, לרוב בנוגע לגובה הנזק ואף על עצם התרחשותו. לפיכך, מומלץ ביותר לתעד את כל הנזקים, כל עוד הם "טריים" וחשוב מאוד שלא להשליך שום פריט שניזוק לפח שכן מה שנזרק ולא תועד - לא יינתן בגינו פיצוי".
"חברת הביטוח נוהגת לשלוח שמאי שמעריך את גובה הנזק אולם היה והמבוטח חולק על קביעותיו, לרשותו עומדת הזכות לשכור שמאי מטעמו שיגבש שומה נגדית".
מי אחראי לנזק הנגרם מהפסקות החשמל?
האם מי שחווה הפסקת חשמל ממושכת יכול לתבוע את חברת חשמל על הנזקים שנגרמו לו?
"התשובה טמונה במשך הזמן בו ההפסקה נמשכה. במקרה ומדובר בפרק זמן של שעות רבות במהלכן החשמל לא זרם, ניתן לטעון כי מדובר בהתנהלות לא סבירה מצד חברת החשמל, שמהווה עילה להגשת תביעת נזיקין. הכתובת להגשת התביעה לרוב תהיה בית המשפט לתביעות קטנות, אולם יש לזכור כי קיימת מגבלת סכום תביעה שעומדת על 33,800 שקל. מעל סכום זה הכתובת להגשת התביעה היא בית משפט השלום".
"כך או אחרת, עליו לצרף לכתב התביעה את מכלול האסמכתאות שמעידות על הנזק שנגרם לו, רצוי בצירוף דו"ח שמאי. היה וזה נעדר מעבודתו בשל תיקון הנזק - יש לצרף תלושי שכר".
האם עסק שפעילותו נפגעה כתוצאה מהפסקות החשמל יכול לתבוע את חברת החשמל?
"מחובתה של חברת החשמל לפעול באופן סביר ולעשות כל שביכולתה למנוע תקלות, אולם אל מול זה, עומדת גם החובה של בעל העסק להתנהל בסבירות. כאשר מדובר על מסעדה או אולם אירועים, הוא יכול ועליו לצפות כי תקלה מהסוג הזה תפגע ביכולתו לקיים פעילות תקינה בבית העסק".
"לפיכך, היה ויוכח כי הוא לא דאג מבעוד מועד לחלופה כגון גנרטור חירום, לא מן הנמנע כי בית המשפט יקבע כי מדובר על מידה בלתי מבוטלת של רשלנות תורמת - קביעה אשר תקטין את סכום הפיצוי שזה יקבל, אם בכלל".
"ישנם לא מעט פסקי דין בהם נקבע כי על בית העסק לצפות כי בזמנים של מזג אוויר סוער, ייתכנו הפסקות חשמל ועליו להיערך לכך. לפיכך, ייתכן בהחלט כי בית המשפט שידון בתביעה - ידחה אותה או יקבע שיעור רשלנות תורמת משמעותית של התובע. כך או אחרת, התובע צריך להרים את נטל ההוכחה ולהוכיח כי יש קשר ישיר וסיבתי בין התקלה/הקלקול ובין הפסקת החשמל. היו לא מעט תביעות שנדחו על ידי בית המשפט לאחר שבעל העסק לא הצליח להדוף את טענת חברת החשמל כי הנזק נגרם בשל ליקוי טכני במכשיר עצמו".
אין כיסוי למים החודרים דרך קירות
עו"ד ענת קאופמן יו"ר הוועדה והפורום לביטוח לאומי בלשכת עורכי הדין, מומחית לדיני נזיקין, מחדדת: "אומנם פוליסת ביטוח בסיסית מכסה את מרבית נזקי החורף אך יש לשים לב כי אין כיסוי למים שחודרים דרך קירות ולכן להבדיל מהנזקים שנגרמו עקב חדירת המים דרך החלון שנשבר שעליהם יינתן פיצוי, המים שחדרו דרך הקיר/תקרה לא יהיו ברי פיצוי. ייתכן ומקרה זה יכנס בגדר הגדרת שיטפון (המים שנקוו בגג יתכן ויוכרו כשיטפון) אם כי אין ספק שהדבר יהיה מלווה במאבק משפטי לא קל.
"בנוסף, כאשר חדרו מים מהגג יתכן וקיימת גם תביעה כנגד הזפת או בעל מקצוע אחר שלא בצע עבודתו כראוי ובאופן מקצועי כפי שנדרש מהבעל מקצוע סביר" ,מוסיפה קאופמן ועונה על שאלות נוספות שהעלינו:
כיצד מוגדר המושג סערה ומהו שיטפון?
"זוהי שאלת "מליון הדולר", בפוליסות ביטוח, ברוב המקרים, אין הגדרה לא לסערה ולא לשיטפון ולכן זהו נושא שנתון למחלוקת. בד"כ נעשה ברור עם תחנה המטאורולוגית ובהתאם נקבעת עוצמת הרוחות וקיומה או העדרה של סערה אבל ההגדרה היא נזילה ולא חד משמעית. כאמור, יש לשים לב כי כאשר עוצמת הרוח היא בדרגה נמוכה (על פי מדידות של השירות המטראולוגי) זה לא יחשב לסערה אבל כאשר עוצמת רוח בדרגה גבוהה מידי אז יתכן ויחשב לסופה ואז לא יכלל בביטוח כי תעלה טענה של נזק מכוח עליון שאינו מכוסה בפוליסה".
מה קורה כאשר ברק פוגע בדירה או בתכולה שלה?
"נזקי ברק מכוסים ע"י הפוליסה התקנית והבסיסית של הדירה"
מה לגבי נזקי קרה שנגרמו כתוצאה מקפיאת מים בדודים או פיצוצים בצנרת?
"נזקי קרה אינם מכוסים במסגרת "נזקי מזג אוויר" בפוליסת דירה אבל אפשר אולי למצוא פתרון במסגרת "נזקי צנרת" שקיימים בפוליסה".
מי אחראי לחפצים ברחוב שפגעו בעוברי אורח?
נזקי חורף רבים וקשים נגרמים מידי שנה כתוצאה משימוש באמצעי חימום כמו תנורי חשמל עקב שריפות, דליפות גז ועוד. את מי ניתן לתבוע במקרים כאלו?
"כאשר מדובר בנזקים לרכוש באם קיים ביטוח בדירה הוא כולל ביטוח נגד שריפות. לגבי נזקי גוף הבעיה יותר קשה וכאן יש לבדוק כל מקרה לגופו. כך למשל צריך לבדוק האם מכשיר החימום היה תקני, האם צורפו הוראות בטיחות, אם מדובר בדליפה יש לבדוק את מתקין הארובה עשה עבודתו מקצועית כדאי להעזר בבעלי מקצוע כמו מהנדס בטיחות".
ביום חורפי וסוער הלכה אישה ברחוב לפתע סוכך של אחת החנויות עף ופגע בה והפיל אותה כתוצאה מכך נגרם שבר ביד, ממי תהיה זכאית לפיצוי?
"במקרה כזה ניתן לתבוע את בעל החנות וכן את יצרן או מתקין הסוכך כאשר יתכן ולא התקין את הסוכך באופן נכון או בטענה של פגם בייצור - שמא הסוכך היה פגום וזו סיבה שלא שרד את הסערה. כמו כן יש להניח כי בזמן סערה על בעל החנות היה לסגור את הסוכך ולכן גם בעל החנות יהיה אחראי לנזק".
בזמן סערה עף עציץ מחלון של בית ופגע בראשו של עובר אורח, מי יפצה אותו?
"במידה ואכן נגרם נזק ניתן לשקול תביעה נגד בעל הדירה ממנה עף העציץ מתוך הנחה שעל בעלי בתים לדאוג לרכושם ולמניעת נזקים צפויים מסערות. במידה ולבעל הדירה קיים ביטוח צד ג' בדירה ניתן להפעיל את הביטוח. לבעלי נכסים מומלץ לדאוג לתחזק חפצים שעלולים לעוף ולפגוע באדם או ברכוש".
ומה אם הלך הטלפון או נפגע הרכב?
בזמן סערה פתחתי את דלת הרכב כדי להכנס אליו לנסיעה, כתוצאה מהרוח החזקה הדלת נטרקה וגרמה לי שבר בכף היד את מי ניתן לתבוע במקרה כזה?
"כאשר נגרם נזק גוף כתוצאה מהשימוש ברכב לצרכי נסיעה האירוע מוגדר כתאונת דרכים והפיצוי משולם אך ורק ע"י ביטוח החובה של הרכב".
מה קורה אם הסלולרי נרטב בגשם ונפגע?
"לרוב תנאי האחריות של המכשיר אינם מכסים נזקי רטיבות אך תמיד כדאי לבדוק את תנאי החוזה אולי כלול בו סעיף שיכול לסייע".
כתוצאה מהפסקת חשמל במזג אוויר סוער נגרם נזק למכשיר חשמלי או למחשב, האם הביטוח מכסה?
"זה מקרה קצת בעיתי. בעיקרון אם הנזק נגרם ישירות מפגיעת ברק ברשת הביתית או במכשיר הביתי ניתן לדרוש את הכיסוי אבל אם הנזק כתוצאה מפגיעה במערכת החשמל של חברת החשמל אין כיסוי".
הכי חשוב: לתעד את הנזק
עו"ד קאופמן מעניקה כמה טיפים חשובים לכל מי שנגרם לו נזק בגין הסופה:
צלמו ותעדו את הנזקים.
הודיעו לחברת הביטוח /סוכן הביטוח בהקדם.
פעלו מידית להקטנת וצמצום הנזקים כדי להציל את הרכוש.
הזמינו שמאי (אם חולקים על השמאות של הביטוח).
אל תזרקו שום דבר גם אם אינו בר תיקון, רצוי לשמור עד שיגיע שמאי.
שמרו חשבוניות /קבלות בגין תיקונים.
קראו את תנאי הפוליסה לפני שתחתמו עליה.
חשוב שתדעו כי ניתן לרכוש הרחבה לביטוח שתכלול כל נזק תאונתי (אם כי מעטים עושים זאת בגלל ההסתברות הנמוכה).
במידת הצורך, פנו לייעוץ משפט.
קבלני השיפוצים יעבדו שעות נוספות
יו"ר התאחדות קבלני השיפוצים, ערן סיב מספר על הפניות מצד הגורמים שיגיעו לתקן לכם את הנזקים: "החל מתחילת השבוע קבלני השיפוצים מוצפים בפניות בנוגע לנזקי סופת "כרמל". כל מי שלא הכין את עצמו לסופה, לא בדק את האיטומים, לא קשר את הציוד במרפסות ובגינות, לא הוריד את האדניות מהחלון ולא פתח את הניקוז בבית, חווה נזקים בצורה כזו או אחרת. כמובן חשוב לציין, שבזמן סופה אין אפשרות אמיתית לתקן את הנזקים, הן מבחינת מזג האוויר והן מבחינת טיב העבודה, כמו למשל כל נושאי האיטום".
התאחדות קבלני השיפוצים מעריכים שתוך כשבועיים קבלני השיפוצים ישלימו את רוב הנזקים בעקבות סופת "כרמל". לכשתיגמר הסופה נוכל להעריך את גודל הנזקים במיליוני שקלים.
נוסף, התאחדות קבלני השיפוצים פתחה קו חם שעובד 24/7 במספר הבא - 1700-700-426 לכל שאלה, ייעוץ, הזמנת עבודה ותיקון נזקים לנפגעי הסופה.
הפניות השכיחות ביותר לאחר סופה
על היקף הפניות של אזרחים לתיקוני של נזקי הסופה "כרמל" מספר סיב כי ישנה עלייה של קרוב ל-50% במספר פניות הציבור, כאשר, הפניות התכופות ביותר הן:
1. דודי שמש - הפנייה המבוקשת ביותר שמגיעה לקבלני השיפוצים הינה בעיות בדודי השמש, חלקם הפסיקו לעבוד, חלקם לא היו קשורים חזק וחלקם אף קרסו לגמרי.
2. נזילות ואיטום - בתים רבים סובלים בעקבות הסופה מנזילות מהתקרה, מהקירות ומגגות הרעפים בעקבות כמות הגשם העזה שירדה מתחילת השבוע.
3. ניקוזים - פתחי ניקוז רבים סתומים גם בעקבות לכלוך, צמחייה ועוד. בנוסף, קריאות רבות לקבלני השיפוצים לטיפול בסתימות.
4. צמחייה - קריאות רבות נרשמו גם כן בכל הנוגע לגינון, גיזום, עציצים ועצים שקרסו וגרמו לנזקים.