כנס תאגידים של הרשות לניירות ערך לא נשמע כמו מקום שבו קורים דברים דרמטיים, לא כל שכן פרובוקטיבים, אבל דווקא על הרקע הזה בלט נאום "משחקי הכס" של יו"ר הרשות, ענת גואטה, שאמרה:
"השליטה בציבור הצרכנים הפיננסיים, שהייתה עד כה בידי הבנקים, עוברת לשדה הקרב של תחרות למול שחקניות חדשות שמערערות את ההגמוניה המסורתית. מאזן הכוחות משתנה. זו לא רק מלחמה אצלנו, זו מלחמה בכל העולם. מלחמה בין העולם המסורתי לעולם המודרני, שנמצא כיום במובנים רבים, בעמדת מגננה.
הצרכן רוצה לקבל שירותים פיננסיים, במינימום עלות וזמן ובמקסימום פשטות - שמותאמים לפרופיל האישי שלו. כבר במרץ 2022 אנחנו מתכוונים להעניק רישיונות ראשונים לשחקנים החדשים שעומדים בפתח. ציבור הצרכנים יוכל לבחור את השירות הפיננסי שהוא זקוק לו. בין אם זה הלוואות, פיקדונות, שירותי ייעוץ בהשקעות, משכנתאות וכל השירותים הבנקאיים הנלווים".
"השוק הפיננסי נמצא במלחמה. משחקי הכס זה כאן, מוקדי הכוח והתווך מתערערים ומשתנים.
השליטה בציבור הצרכנים הפיננסיים, שהייתה עד כה בידי הבנקים,עוברת לשדה הקרב של תחרות למול שחקניות חדשות שמערערות את ההגמוניה המסורתית". כך המארה גואטה, והוסיפה:
מאזן הכוחות משתנה. השחקנים החדשים, הפינטקים - Big Techs באים עם תכניות חדשות.
הם מערערים על מודלים עסקיים מסורתיים. הם באים עם כלי מלחמה משוכללים יותר - טכנולוגיים ומתקדמים.
זו לא רק מלחמה אצלנו, זו מלחמה בכל העולם. מלחמה בין העולם המסורתי לעולם המודרני, שנמצא כיום במובנים רבים, בעמדת מגננה. אז מה התפקיד שלנו כרגולטורים?התפקיד של כל הרגולטורים הפיננסיים, בסופו של דבר, הוא דאגה לטובת הצרכן. כל רגולטורית ורגולטור על פי המנדט שלו.
האתגר של כולנו הוא לאזן בין יציבות פיננסית לבין תחרות ברת קיימא.
אז מה בעצם הצרכן רוצה? לקבל שירותים פיננסיים, במינימום עלות וזמן ובמקסימום פשטות - שמותאמים לפרופיל האישי שלו. אבל, עלות נמוכה לצרכן פירושה פחות רווח לנותן השירות. כדי להעניק שירות איכותי ומונגש בתוך זמן קצר צריך לאמץ טכנולוגיה חדשנית שעלותה עשויה להיות גבוהה.
לעיתים זה מצריך גם טרנספורמציה של מערכות ישנות בחדשות וצמצום כוח אדם.
לכן, די ברור שהאיזון יושג בהכרח על חשבון צמצום ברווחיות המסורתית של המערכת הפיננסית.
אבל, האם בהכרח היציבות הפיננסית תפגע?
ירידה ברווחי הבנקים לא תפגע ביציבותם
על השאלה האחרונה ששאלה, ענתה גואטה בעצמה, כשהבהירה שפגיעה ברווחיות אינה בהכרח פגיעה ביציבות הבנקים:
"הקשר בין צמצום ברווחיות לפגיעה ביציבות אינו מחויב המציאות. מה שוודאי הוא שרמת רווחיות מסורתית נמוכה יותר של המערכת הפיננסית משמעותה העברת ערך גבוה יותר לצרכן הסופי. ולאו דווקא פגיעה ביציבות. ובנוסף, אפשר לראות כי בהתאם למגמות בארה"ב ובאירופה, במערכות היחסים שבין בנקים לבין פינטקים, הבנקים יכולים להרוויח גם ממכירת שירותים לפינטקים ולא רק ממכירת שירותים פיננסיים לצרכן הסופי.
כחלק מהשינויים שמתרחשים כיום במערכת הפיננסית, רשות ניירות ערך קיבלה על עצמה את האחריות להסדיר את פעילות הפינטקים בתחום שירותי מידע פיננסי ושירותי תשלום.
אנחנו מודים לשר האוצר על האמון שנתן בנו.
מעוד חודשיים: שחקנים חדשים לשוק הפיננסים
מתי יקרו השינויים הרגולטורים שיאפשרו את כניסת המתחרים לבנקים לפעילות? לפי גואטה, מהר מאוד: "כבר במרץ 2022 אנחנו מתכוונים להעניק רישיונות ראשונים לשחקנים החדשים שעומדים בפתח. על מי תשפיע כניסת השחקנים החדשים?קודם כל, על הציבור. הציבור יוכל לקבל מגוון שירותים בצורה דיגיטאלית ופשוטה על ידי השחקנים החדשים.
ציבור הצרכנים יוכל לבחור את השירות הפיננסי שהוא זקוק לו. בין אם זה הלוואות, פיקדונות, שירותי ייעוץ בהשקעות, משכנתאות וכל השירותים הבנקאיים הנלווים.
עוד יושפעו מהמהלך - עסקים קטנים ובינוניים. המרחב החדש שייווצר יאפשר לעסקים קטנים ובינוניים לקבל שירותים פיננסיים זולים יותר. המרחב החדש יציע מגוון חלופות לקבלת אשראי חוץ בנקאי מהיר וזול באמצעות טכנולוגיה מתקדמת ושימוש במאגרי מידע.
כידוע לכם, על כל 1.3 עסקים שנפתחים בשנה בממוצע, אחד נסגר. בפועל מדובר על ממוצע של כ 30 אלף עסקים מידי שנה, בין היתר מכיוון שהנגישות שלהם למקורות מימון יעילים מוגבלת או לא קיימת.
שוק האשראי החוץ בנקאי לעסקים קטנים ובינוניים נתקע מאז שטרום ועד היום ועומד על שיעור של כ - 2.3%, מסך כל האשראי לעסקים קטנים ובינוניים.
המשמעות היא שהבנקים עדיין בשליטה מלאה על גורלם של עסקים קטנים ובינוניים בישראל.
המטרה שלנו היא לייצר לעסקים הקטנים והבינוניים אלטרנטיבות איכותיות וזולות.
לא ניתן להתעלם מהקריפטו
גואטה התייחסה גם לפיל הקריפטוגרפי ששנמצא בחזית השמרנות הבנקאית, מאחר שכיום לא ניתן להפקיד נכסים דיגיטליים בבנק:
"כשמדברים על מלחמה בשוק הפיננסי, חייבים לדבר גם על השוק החדש, הסוער והבועט ששואף לערער את כללי המשחק. אני מדברת על שוק הקריפטו והנכסים הדיגיטאליים שמייצר גם סיכון וגם הזדמנות. טכנולוגיית הבלוקצ'יין מציבה בפנינו עובדות שלא ניתן להתעלם מהן.
הטכנולוגיה מאתגרת את חוק ניירות ערך, את הגדרת המטבע ואת הגדרת הנכסים הפיננסיים ולמעשה דוחקת אותנו, הרגולטורים לפינה. הרגולציה חייבת להדביק את הקצב כדי שהציבור יקבל את ההגנה המתאימה וכדי לממש את מלוא הפוטנציאל הכלכלי הגלום בפיתוח הפעילות בארץ.
הציבור אינו יכול לממש רווחים ולשלם מסים בצורה מסודרת וגם נותר חשוף להונאות ולתרמיות, ללא הגנה.
חשוב לציין כי תוצאה נוספת של המצב הזה, היא אובדן קניין רוחני והכנסות מטכנולוגיה שמפותחת על ידי יזמים ישראליים למדינות מתחרות. מדובר על הזדמנות שאינה ממומשת, בשלב זה.
נדרשת אסדרה הוליסטית לתחום הקריפטו. אסדרה שתיתן מענה כולל לכל ההיבטים הכרוכים בפעילות הזו. המצב שבו עולם הנכסים הדיגיטאליים מוסדר ופועל באופן שמייצר סדקים רחבים,
יוצר עבריינות, מעודד פשיעה כלכלית וחוסם פיתוח פעילות פיננסית ושימוש לגיטימי בכלים שהוא מקנה.
אני שמחה ששר האוצר הציב את הנושא הזה כאסטרטגי והקים צוות לבחינת המדיניות ארוכת הטווח.
רשות ניירות ערך ערוכה לאתגר ומוכנה לקבל על עצמה את הסמכות לפיקוח הוליסטי על התחום.
המודל להשראה: חאליסי ומייגן מרקל
את סיום דבריה הקדישה גואטה לנושא מעמד הנשים בעולם העסקים, שנחשב עדיין לטריטוריה גברית, גם בשלהי 2021:
"אז פתחתי במשחקי הכס, אז בואו נדבר על חאליסי: מנהיגה, חזקה, חכמה, שפעלה בחברה גברית, שהצליחה להגיע מאחורי הקלעים לקדמת הבמה ולשנות את מהלך ההיסטוריה ואת הדרך שבה משחקים את המשחק. יש המון חאליסי בשוק הישראלי. גם כאן, באולם הזה. כל אחת מהן, נושאת את ביצת הדרקון קרוב לליבה.
הגיע הזמן לשחרר את הדרקון. בשנת 2021, במדינה מתקדמת ונאורה, בה נשים ישראליות בולטות בהישגיהן בארץ ובעולם, רק ב - 16% מהחברות יש למעלה מ - 35% נשים בדירקטוריון. בעיני זהו מצב בלתי נסבל. זה לא העולם שאני רוצה להשאיר לנכדות שלי. גיוון, משמעו ריבוי דעות.
גיוון מגדרי הוא הבסיס לכל. הגיוון מייצר צמיחה וחדשנות ואלו הם ערכים חיוניים להבטחת קיימות של גופים בטווח הארוך.
אז איך זה שבישראל אנחנו עדיין מאחור? שוק ההון הישראלי מאופיין בכך שמרבית החברות הציבוריות, נשלטות על ידי בעלי שליטה. לכל אחד מהם יש את המעגלים שקרובים אליו.
לרוב הם גברים. לא בגלל שהם לא מעריכים נשים. לרובם יש ככל הנראה בת זוג ובנות מוצלחות, בהן הם גאים. כל אחת מהן היא חאליסי בפוטנציה. הן לא יושבות סביב השולחן, עדיין. באופן הכי פשוט, נשים הן לא חלק מהמועדון.
לכן, הקמתי את פורום 35 פלוס - אני מאמינה שהגיעה העת לפעול כדי לשנות את המצב. הפורום יקדם גיוון מגדרי, תוך שהוא מחבר בין כל מחזיקי העניין הרלוונטיים לנושא. אנחנו נתמוך בחברות שמעוניינות לעשות שינוי ולעיתים אינן יודעות מהיכן להתחיל.
מאז שהכרזנו על הקמת הפורום, קיבלנו פניות מגופים רבים שמעוניינים לסייע לקידום המהלך.
הגיוון המגדרי נתפס בקרב משקיעים בעולם כערך - לא רק תרבותי וערכי - אלא כערך כלכלי.
יחד עם זאת, כדי להשפיע, בנוסף לכוחו של בעל השליטה, נדרשת תמיכתם של בעלי מניות מהמיעוט בהצבעה עבור גיוון מגדרי.
אני מברכת את בית ההשקעות הראשון שהצהיר בשנה שעברה כי מדיניות ההצבעות שלו תתבסס על גיוון מגדרי. אני מזמינה ומעודדת גופים נוספים להצטרף.
אסיים בציטוט מתוך דבריה של מייגן מרקל, הדוכסית מסאסקס.
הדוכסית מרקל השתתפה בעצרת האו"ם לרגל יום האישה הבינלאומי בשנת 2015 ובנאום מעורר השראה אמרה את הדברים הבאים:
"'נשים צריכות לקבל מקום ליד השולחן. הן צריכות לקבל הזמנה להצטרף לשולחן. ובמקרים מסוימים, כאשר המקום בשולחן אינו זמין עבורן, ובכן, הן צריכות לייצר את השולחן בעצמן'".