אחת ולתמיד: מתי ליסינג תפעולי מפסיק להשתלם?

מתי כדאי לעובד להחזיר את הרכב הצמוד שקיבל ממקום העבודה ולקנות במקום זה רכב פרטי? הסוגיה האמורה מטרידה מאות אלפי עובדים בישראל, שבמסגרת תנאי עבודתם, מקבלים מהמעסיק רכב במסגרת עסקת ליסינג תפעולי. לכאורה, מדובר על הטבה, אולם במציאות בה העובד נדרש לשלם אלפי שקלים בחודש תמורת השימוש ברכב עולה השאלה מתי ולמי זה משתלם.

באמצעות חברת חשב רכב בחנו את הסוגייה. לצורך כך, הנחנו בפניהם את הנתונים הבאים: מדובר בעובד שמקבל ממעסיקו רכב חדש בנפח 1,000 סמ"ק (לצורך העניין זו יכולה להיות יונדאי I10), שמוגדר כרכב העיקרי במשפחה, במסגרת עסקת ליסינג תפעולי. הוא גומא מדי שנה כ-20 אלף קילומטרים. כמו כן, העובד נדרש לשלם את מלוא המס על ההוצאות העודפות, קרי - מס הכנסה וביטוח לאומי, וזאת בשיעור של כ - 47%, או במילים אחרות: אין גילום מס לעובד.

על פי נתוני חברת חשב רכב, במקרה בו העובד משלם סכום שגבוה מ-2,251 שקלים - העלות הכוללת לאחזקת רכב פרטי בנפח האמור, בחודש, מוטב לו שלא לחדש את עסקת הליסינג התפעולי, אלא לרכוש רכב פרטי

• החזר ההון: שם מכוכס לירידת הערך שסופג הרכב שלכם. כך, מדי חודש מופחת מערכו של הרכב החדש סכום שעומד על 691 שקלים, או בחישוב שנתי - לא פחות מ -8,294 שקלים בשנה. כך יוצא, כי כעבור 5 שנים, יגולח ממחירו שיעור של 55%. מחירו כחדש עומד על 77,900 שקלים, בתום חמש שנות שימוש שוויו צפוי לעמוד על 42,845 שקלים בלבד.
• ביטוחים: נכון להיום, עלותה הממוצעת של פוליסת חובה לרכב בסמ"ק האמור (ללא נהגים חדשים או צעירים), מגיעה ל-1,442 שקלים בשנה, או 120 שקלים בחודש. לסכום זה יש להוסיף את עלויות ביטוח המקיף - סכום לא פעוט של 2,532 שקלים בשנה, שגורעים מחשבונכם סכום חודשי של 211 שקלים.
• אל תשכחו להכניס את הטסט: עלות רישיון שנתי עומגת נכון להיום על 1,173 שקלים בשנה, ובחישוב חודשי: 98 שקלים.
• הבנזין בישראל יקר: על פי נתוני חשב רכב, רכב שגומא מדי שנה כ-20 אלף קילומטר, צורך דלק בעלות חודשית של 779 שקלים ובחישוב שנתי - 9,352 שקלים.
• גם המוסכים צריכים להרוויח: צמיגים, תיקונים וחלפים - בגין כל אלו תשלמו בשנה סך של 3,655 שקלים. בחישוב חודשי, אתם נפרדים מסכום של 304 שקלים.

בחישוב כולל של כל רכיבי האחזקה, יוצא כי עלות אחזקת רכב פרטי בנפח של 1,000 סמ"ק, מסתכמת ב-27,009 שקלים בשנה, שמתורגמים ל-2,251 שקלים בחודש. אם מעניין אתכם לבחון זאת על בסיס עלות לקילומטר, גם לכך יש תשובה - 1.35 שקלים לכל קילומטר שתגמאו.

אז את החלק הראשון של המשוואה יש לכם - עלות אחזקה חודשית של רכב פרטי בנפח 1,000 סמ"ק. עכשיו, נותר לבחון כמה כסף משלם עובד בישראל על החכרת רכב כזה בעסקת ליסינג תפעולי.

• הפסד שכר חודשי נטו: לפי מס שולי כולל דמי ביטוח לאומי בשיעור של כ-35%, על רכיב זה משלם העובד 1,193 שקלים בחודש.
• ויתור על הפרשה: העובד אף נדרש לותר על חלקו של המעסיק בהפרשה לפנסיה ולפיצויים, בשיעור של 13.3%, מה שגורע מחשבונו עוד 150 שקלים.
• גם המדינה רוצה ליהנות: המדינה לא תפספס את האפשרות לדחוף את ידה לתוך הכיס שלכם ולהשית על מקבלי רכב צמוד מס העונה לשם " שווי שימוש", או במילים אחרות: 908 שקלים שישלם העובד לקופת המדינה.
• סה"כ, כאמור, 2,251 שקלים.

אך בטרם תאוצו לבטל את עסקת הליסינג התפעולי, עליכם לקחת מספר היבטים נוספים בחשבון. באמצעות דגן רונן, מנכ"ל משותף של מועדון הצרכנות של עובדי חברות ההייטק 'הייטקזון', אנו מפרטים את מכלול הפרמטרים שיש להכניס לתוך משוואת חישוב הכדאיות.

• טווח נסועה: 20 אלף קילומטר בשנה מהווים טווח נסועה ממוצע, אולם יש לא מעט משתמשי רכב שגומאים מרחק גדול יותר, לעתים אף כפול. אם העובד נוסע מדי שנה למעלה מ-20 אלף קילומטרים, עולה הכדאיות של החכרת רכב בעסקת ליסינג תפעולי. מנגד, אם זה נוסע מספר קילומטרים קטן יותר, היתרון המובנה בעסקה כזו נשחק משמעותית.
• שווי שימוש: המדינה משיתה על משתמשי הרכב הצמוד מס 'שווי שימוש', בשיעור של 2.48% משווי הרכב כחדש, אותו משלם העובד מדי חודש. ישנם מעסיקים שמגלמים סכום זה עבור העובד, כלומר משלמים עבורו הוצאה זו. במקרה כזה, עולה משמעותית הכדאיות לעסקת ליסינג תפעולי.
• הוצאות דלק: המוצר ליסינג תפעולי אינו עוד מוצר "אחיד" כפי שהיה עד לפני מספר שנים. כיום ישנן לא מעט חברות שמעניקות הטבת רכב לעובדים, אך מגבילות את מספר הקילומטרים אותם הוא רשאי לנסוע מדי שנה או לחילופין, מחייבות את העובד במלוא שווי הדלק. במקרה כזה, פוחתת משמעותית כדאיות החכרת רכב בעסקת ליסינג תפעולי.
• פרק הזמן המתכונן לשימוש ברכב: החישוב מעלה נותן אינדיקציה כללית בלבד לגבי כדאיות העסקאות ועל מנת להגיע למסקנה מדויקת - צריך להציב במשוואה עוד שורה ארוכה של נתונים. כך, למשל, אחד מהמשתנים המהותיים הוא פרק הזמן המתוכנן במהלכו יחזיק העובד ברכב: כעבור שלוש שנים, הרכב סופג את מרבית ירידת הערך והחל למן השנה הרביעית, השפעתו פוחתת ומטה את הכדאיות לטובת רכישת רכב.