שיהיה לתרופות: מה קורה למניות הפארמה והביומד?

מניות הפארמה, הביוטק והביומד שנסקו בימי שיא הקורונה, תיקנו את שעריהן מטה. למרות הירידות, רוב החברות נסחרות עדיין בשערים גבוהים מאשר לפני המגפה. מדור "הטבלה לא משקרת" בודק: האם מניות הבריאות יקדימו תרופה למכה הבאה?

23/12/2021

העיקר הבריאות? לא כשזה נוגע לשוק ההון. מגיפת הקורונה אמנם החזירה את זרקור המשקיעים אל מניות חברות הבריאות והתרופות, אך חזרת פעילות הכלכלה העולמית לשיגרה לצד הקורונה הסיטה הזרקור חזרה לפעילות הריאלית.

חלק מחברות הבריאות לא הצליחו להינות בשל כך מאורו החמים של זרקור המזומנים, שתזוזתו מחקה מיליארדי דולרים משווי חברות התחום, לצד מיליוני שקלים שנמחקו משווי החברות הישראליות הנסחרות בבורסה בתל אביב.

חמש החברות הנסחרות הגדולות בתחום בארה"ב איבדו ממוצע של 15.3% כל אחת משווי השיא אליו זינקו במהלך הקורונה, ו-5 החברות הישראליות הגדולות בתחום ונסחרות בבורסה בתל אביב איבדו בממוצע 41.7% משווי השיא אליו נסקו בתקופת הקורונה. חלקן, יש לציין, ממשיכות לאבד גובה.

אך למרות הירידות והמחיקה הגדולה, רוב החברות עדיין רושמות גאות אל מול השווי בו הן נסחרו טרום הקורונה, ויש גם מי שממשיכות לרחף מעלה על רקע החיסונים.

טוב לדעת (מקודם)

הפתרון לכאב הברכיים קרוב מתמיד - בזכות טכנולוגיה בנעל

מוגש מטעם אפוסתרפיה
חברות הפארמה, הביוטק והביומד(צילום: מערכת וואלה!, ללא)

"חלק מחברות הבריאות עשו תשואה נאה השנה" מסביר סרגיי וסצ'ונוק, אנליסט בכיר בבית השקעות 'אופנהיימר' "וקרן הסל העוקבת אחר סקטור הבריאות הכללי בארה"ב רשמה עלייה של כ-22% השנה.

אבל צריך לעשות הפרדה בין השקעות הבריאות שנעשו בתקופת הקורונה לבין העליות שחוו חברות התחום באותה תקופה, וההפרדה מתחילה בכספים שהושקעו על ידי הממשלות וחברות הענק בתחום הבריאות - בעיקר בארה"ב.

שהרי כל הפוקוס של מערכות הבריאות בעולם, וביניהן זו האמריקאית, כוון אל פיתרון בריאותי למגיפת הקורונה, ולשם הופנו כל משאבי המערכות. לכן, כשבוחנים את החברות הנסחרות בתחום ניתן לראות עלייה במאות ואלפי אחוזים בעיקר בשתי חברות: 'מודרנה' ו'ביונד-טק', שהיא השותפה של פייזר, שהכניסו מאות מיליוני דולרים כתוצאה מהחיסון שפיתחו ומכרו.

המשך הערך המציף את החברות נובע בעיקר מהעובדה שבעולם המערבי יש הכרה בצורך במנת חיסון שלישית, וכי הוא ממשיך להתחסן במנות הראשונות והשנייה. בנוסף, ישנה הבנה כי ייתכן וניאלץ להגיע גם למנת חיסון רביעית וחמישית, ומניות חברות אלו נהנות מכך.

זה נכון שחברות נוספות שהחלו בפיתוחי חיסון או תרופת קורונה נהנו מהצפת ערך כזו או אחרת באותה תקופה, אך הן לא הצליחו להגיע לאותה תוצאה של יעילות חיסון כפי שעשו השתיים שהוזכרו קודם לכן, וגם לא בזמן שבו הוציאו זאת לפועל.

מעבר לכך, מערכות הבריאות, ובעיקר בארה"ב - שהיא התומכת הגדולה ביותר בעולם לשווקי הביוטק והביומד, לא התכנסו לתחומים רפואיים נוספים. כך לדוגמא לא בוצעו הרי טיפולים רפואיים שונים ובכללם ניתוחים, שהרי העולם נכנס לסגרים ולא היו קליניקות שאיפשרו זאת.

כך לדוגמא, יש דגש רב בעולם הביוטכנולוגיה לפתרונות עבור מחלות הסרטן השונות, אך רובן לא תפקדו כל כך בשנתיים האחרונות, בין היתר, בשל היעדר יכולת של חלק מהחברות לבצע ניסוייים.

אז מדוע בכל זאת חלק מהחברות זכו להצפת ערך? התשובה לכך מצויה בעיקר במדד, שהרי חלק מההשקעות בתחום בתקופת הקורונה נעשו באמצעות רכישת תעודות סל למדד הביוטק, ולאו דווקא השקעה בחברה ספציפית.

בהקשר זה חשוב לעשות הפרדה בין החברות הגדולות בתחום לחברות הקטנות, שכן עיקר המשקיעים רצו ורוצים להתמקד בחברות הגדולות והמדדים מוטי חברות גדולות. אז אם קונים תעודת סל למדד הביוטק, רוב הכסף יילך לחברות הגדולות המהוות משקל גדול יותר בו, מאשר לחברות הקטנות, שנהנות גם הן, אבל מעט".

סרגיי וסצ'ונוק, אנליסט בכיר בבית השקעות 'אופנהיימר'(צילום: יח"צ)

תהליך יקר וארוך

וסצ'ונוק ממשיך ומסביר: "לכך ניתן להוסיף שקרנות הגידור בתחום, שהן עיקר השחקניות במניות הקטנות, לא ממש תפקדו לאחר תחילת הקורונה, ושתחום הביוטק לא מתמשק עם הכלכלה הריאלית. וכשזו האחרונה מתאוששת, מניות הביוטק מתפקדות פחות טוב בבורסות, כמו כל סקטור שאין לו קורלציה לכלכלה הריאלית.

חיבור כל הדברים יחד מסביר מדוע התחום ירד מהפוקוס, ובעיקר של המשקיעים הגדולים כדוגמת המוסדיים הישראלים והאמריקאים, וזאת למרות שתמחור חברות הביוטכנולוגיה עדיין נחשב זול.

בהיבט ההשקעה בחברות הקטנות חשוב לציין כי המשקיעים בתחום כבר למודי ניסיון ואחד הנתונים שנמצא לפניהם הוא כמות היצע החברות העולה פי עשרות על כמות האקזיטים שהתחום חווה. ואז המשקיע חושב לעצמו מדוע להשקיע בתחום בינארי ומסוכן כשהבורסה טובה?

נתון נוסף שדוחף נגד השקעות בחברות קטנות בתחומים אלו הוא שמדובר בעסק יקר; תהליך פיתוח תרופה מתחילתה ועד סופה, לטובת מענה לאוכלוסייה גדולה, אורך כ-10 שנים בממוצע ועולה כמיליארד דולר בממוצע - 100 מיליון דולר לשנה".

אורי הרשקוביץ, אנליסט מדעי החיים בבית ההשקעות 'פסגות'(צילום: פרטי)

עליות שהובילו לפדיונות

השפעת ההשקעות על סקטור הבריאות בארה"ב השליכה ישירות על סקטור הבריאות הישראלי, שספג ירידות חדות אף יותר, וביניהן החברות קומפיוג'ן ואייסקיור הנסחרות בבורסה בתל אביב וירדו ב-79.06% ו-77.85% בהתאמה.

"התמונה המצטיירת לא מחמיאה לסקטור הביוטק והבריאות" מוסיף אורי הרשקוביץ, אנליסט מדעי החיים בבית ההשקעות 'פסגות', "אבל צריך לזכור כי הנתונים מראים שהעלייה לשיא הייתה חדה מאוד.

מדד הביוטכנולוגיה האמריקאי (XBI) שילש עצמו מאז הגעתו לשפל עם תחילת מגיפת הקורונה בתחילת 2020, ועלה מ-60 דולר ל-180 דולר בתקופה קצרה.

בנוסף, המדד שמשפיע על התמחור של כלל מניות הביוטכנולוגיה בעולם, כולל בישראל, נמצא מזה כמעט שנה באחת הירידות החדות בתולדותיו - כ-60%, והמצב הזה הוביל לירידות חדות שנחוו בקרנות הביוטק.

הירידות בקרנות הובילו לפדיונות עתק, שהובילו למכירות מאולצות, ולהמשך הזנת הירידות. למעשה נוצר גלגל של ירידות שחוזר חלילה, ובמקרה הזה צרת גויים איננה אפילו חצי נחמה עבור הביוטק המקומי, שייאלץ להמתין להתאוששות מדד ה-XBI לפני שנראה את המניות הישראליות עולות גם כן.
בנוסף, חלק ממניות הביוטק בעולם ובישראל טסו מעלה על מצע הבטחות למציאת חיסון או תרופה לקורונה, והעובדה שפייזר הייתה זאת שקטפה התהילה בנושא לא הועיל למניות החברות הישראליות.

גם לא הועילו כישלונות קליניים נקודתיים כמו שחוו החברות 'פלוריסטם', 'פרוטליקס' ועוד. אם לנתח נתוני הטבלה של וואלה! כסף ומעריב עסקים, אפשר לציין לרעה ב'קמדע' את סיום הסכם הייצור עבור חברת 'טקדה', שחל בימים אלו.

וב'טבע' את מחיר התביעות במגזר האופייאטים שהיא משלמת בשנה האחרונה לצד חולשה כללית במחירי הגנריקה בארה"ב. לרעת 'אייסקיור' עומדת הנפקתה בניו יורק שנעשתה בדיסקאונט עמוק מאוד, והוביל לנפילה חדה במניה.

אבל יש גם זריקת עידוד, שניתן לקבל מגל הרכישות שנחווה בתחום בחודשיים האחרונים, במסגרתו נרכשות חברות ביוטק אמריקאיות ואירופאיות על ידי ענקיות פארמה, ויש מי שרואה בכך סמן להגעת מחירן לתחתית, קרי: מחיר מניות החברות כבר נמצא בחלק התחתון שלו, והדרך מטה לא תתארך".

וסצ'ונוק מוסיף, כי "יש לציין כי כל חברת ביוטכנולוגיה היא סיפור בפני עצמו, שמאוד ייחודי לאוכלוסייה מאוד ספציפית, וכי בסוף היום מדובר בחברות שמנסות לפתח תרופה. בהקשר זה יש לחברות שוק ענק שכן הביקוש הולך וגובר ככל ותוחלת החיים עולה".

השאלה הנשאלת בשוק ההון כיום היא בעיקר מהי תוחלת החיים של חברות הביוטכנולוגיה והרפואה בעידן הפוסט קורונה, והתשובות אינן מייחלות בהכרח רפואה שלמה.

אך לצד חזרת החברות למאבק לגיוס כספים לטובת השלמת סדרת ניסויים ונפנוף בנוצות האחרונים לטובת רכישה על ידי חברות הפארמה הגדולות, יש הרואים אור מעל מיטת הטיפולים;

"בשנת 2022 אמנם יש הרבה משתנים, אך החדשנות נמצאת בשיא וחברות הפארמה הגדולות להוטות לנכס אותה" מוסיף הרשקוביץ "ולכן, להערכתי, נראה את גל הרכישות בתחום ממשיך.

אני גם בהחלט רואה את מדד ה-XBI נותן תשואת יתר בשנה הבאה, מה שאמור לתת רוח גבית למניות הביוטק בארץ. עם זאת, יש לזכור כי ביידן עדיין מנסה, ללא הרף, להעביר רפורמה במחירי התרופות בארה"ב, שיכולה ללחוץ על המדד מטה.

ובנוסף, יש לזכור כי לאור הירידות החדות המשקיעים נוטים, בעת זו, לכיוון החברות הבוגרות יותר בתחום, הנמצאות בשלבי פיתוח של שלב 3 ומעלה, ואשר כבר פועלות מסחרית עם הכנסות ורווחים.


המדור "הטבלה לא משקרת" מתפרסם גם במוסף "עסקים" של מעריב, שישי, 24.12

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully