מנכ"ל ICL בישראל: בטוח שבעוד 5 שנים ICL העולמית תהיה המובילה בכל הקטגוריות של אחריות תאגידית ESG"
בפתח הדברים ציין מנכ"ל ארגון מעלה, מומו מהדב, כי ההתגייסות הגדולה מגיעה בהמשך ישיר לשנת מפנה בכל הקשור לאחריות תאגידית בארץ ובעולם, כאשר בשנה החולפת מספר החברות בארגון מעלה קפץ בכ-30%, מספר דוחות ה-ESG הנמצאים בעבודה קפץ בכ-70% ולמעלה מ-20 משרות חדשות של מנהלי ESG בחברות מובילות בישראל מכל התחומים, מבנקאות וראיית חשבון ועד חברות ביטוח, צרכנות ובניין.
בנוסף, ציין מהדב שינויים מרחיקי לכת ברגולציה בישראל ובעולם בנושא האחריות התאגידית וכן על מהלך חסר תקדים של שלוש חברות ישראליות אשר הנפיקו לראשונה אג"ח ESG אשר משמעותו היא גם נכונות לשלם מחיר על אי עמידה ביעדים חברתיים וסביבתיים.
בין שלוש החברות נמצאת חברת ICL בהובלתו של נשיא ומנכ"ל החברה, רביב צולר, אשר פתח את הכנס והצהיר כי "פרויקט סדום ירוקה" ישנה את המציאות בישראל ובמזרח התיכון כאשר בסופו של תהליך, האתר, המהווה כיום כ-50% מסך פליטות הפחמן של החברה הבינלאומית, יהיה על בסיס 100% אנרגיה מתחדשת עם המעבר למימן ירוק".
מדדים חיצונים של אנשים אובייקטיביים
צולר נשאל לגבי הפרדוקס שדווקא החברה שלו שאינה נתפסת כחברה ירוקה היא כיום מובילה תהליכים חדשניים בתחום ה-ESG. "יש לכאורה פרדוקס, אבל אנחנו בנויים לשיפור משמעותי ורוצים להימדד ולא חוששים להראות את העשייה ולפעול באופן שקוף עם מדדים חיצונים של אנשים אובייקטיביים ובלי הנחות".
עוד הוסיף צולר כי "השינוי לכיוון ה-ESG התחיל בשנים האחרונות במהלכן עברנו תהליך מחברה שמפיקה ממשאבי טבע ומוכוונת יעילות כלכלית בלבד לחברה שמפיקה מינרלים ועושה בהם השימוש הטוב ביותר כדי להתמודד עם אתגרי הקיימות של העולם. למעשה רוב העיסוק זה שמירה על ביטחון תזונתי של העולם כאשר הדשנים שלנו מאפשרים להעלות תפוקת מזון, להאריך חיי מדף ומהלכים נוספים בעולמות תעשייה, רפואה וביטחון בני אנוש.
בשנים האחרונות פיתחנו 4 סוגי טכנולוגיות לפיתוח תזונה בריאה ללא בשר מן החי. בשבוע האחרון הודענו על השקת מפעל לפיתוח תחליף לכבול- מה שיאפשר ייצור של מצע לגידול צמחים. כבר היום החלפנו 30% מצריכת הלקוחות שלנו בתחום הקבול שסופח פחמן וחשוב להשאירו באדמה".
לשאלה היכן הוא רואה את החברה בעוד 5 שנים ענה צולר "אנו נמצאים בתהליך של בניית אמון וזה תהליך ארוך טווח. אני בטוח שבעוד 5 שנים אנחנו נוביל בכל הקטגוריות של קיימות כי אנחנו באמת מאמינים שזה הדבר הנכון לעשות ואנחנו מאמינים שזה גם המפתח להצלחה עסקית".
"למדנו שזו השקעה שמחזירה את עצמה"
ענת צ'רבינסקי, אדריכלית ראשית בקבוצת תדהר מחברות הבנייה ויזמות הנדל"ן הגדולות בישראל: ענף הנדלן אחראי על 40% של פליטות הפחמן. בכל חודש בונים בעולם עיר כמו ניו יורק. בעשורים הקרובים אוכלוסיית ישראל תוכפל ואנחנו מבינים את החשיבות שלנו בתוך זה ולכן משקיעים יותר משאבים על פרוייקטים של חברות הטכנולוגיות הגדולות בישראל כמו קמפוס מיקרוסופט אבל למדנו שזו השקעה שמחזירה את עצמה. לצערי שוק המגורים עדיין לא מספיק מעריך נכונה את יתרונות הבנייה הירוקה ואין את ההפנמה שלטווח ארוך בנייה ירוקה מובילה לפחות הוצאות חשמל ובתים בריאים יותר".
"לא מספיק לגייס צריך להטמיע ולדאוג לרווחה ולקליטה של העובד"
מנכ"ל שטראוס ישראל - הרצון הטוב לגיוון לא מספיק. הנושא בשיפור אבל רחוק מפריצה את המושב המרכזי השני בנושא גיוון פתח מנכ"ל שטראוס בישראל, אשר זכה בתחילת החודש בציון לשבח בתחרות המגוון בפרסום בישראל אשר נערכה במעמד נשיא המדינה. "זאת היתה זכות גדולה להשתתף בתחרות ולזכות אבל אני יודע שהדרך להצלחה היא עוד מאוד ארוכה", אמר אייל דרור.
"כשהציגו בפני בפעם הראשונה את הפערים אני זוכר שנדהמתי. הופתעתי עד כמה הסוגייה של חוסר הגיוון היא אמתית ועד כמה אוכלוסיות מוצגות באופן סטריאוטיפי או לא מוצגות כלל. הנושא הובא בפניי דווקא מדרג הביניים ומיד החלטנו לקדם אותו מההנהלה והיום זה מוטמע בעבודת השוטפת של אנשי השיווק".
דרור מספר כי עוד לפני הגיוון כלפי הלקוחות, בשטראוס לקחו על עצמם את הנושא של גיוון בתוך החברה. "לא מספיק לגייס צריך להטמיע ולדאוג לרווחה ולקליטה של העובדים. אי אפשר רק לתת לדברים לקרות מעצמם, צריך לגרום לדברים לקרות. היום כל מנהל בארגון יודע שאחרי גיוס עובד זאת האחריות שלו לדאוג שהוא או היא גם ייקלטו היטב בחברה, תוך שימת דגש על פתרונות ספציפיים ופרסונאליים. המטרה היא לגייס עובדים בכירים מאוכלוסיות מגוונות, זו תהיה הדרך היעילה ביותר להנחיל את הגיוון בכל הדרגות בחברה ולגרום לכל עובד ועובדת להרגיש חלק מהחברה".
דרור מספר בכנות כי להערכתו המצב בישראל רחוק מאידיליה. "יש מגמת שיפור אבל אנחנו לא שם בישראל וגם אנחנו בשטראוס עוד לא שם. צריך לקבל את העובדה שבהתחלה התהליך הוא יותר טכני ומתאמץ אבל מאמין שאם נמשיך לחנך את האנשים שלנו אז דור מחנך דור וזה יהפוך לאוטומט. אצלנו לדוגמא בחטיבות הראשונות שהתחילו את השילוב הנושא כבר נמצא בדי אן איי. אני כבר רואה סימנים של התחלה אבל עוד לא פרצנו את הדלת".
המפתח הוא לדעת שיש הבדלים
באותו הזמן נערך פודקאסט ייחודי בנושא גיון והכללה בנושא פערי השפה בין החברה החרדית לחברה החילונית עם מלכי רוטנר, מנהלת פורום הגיוון הישראלי בשיתוף מנהל תעסוקת אוכלוסיות במשרד הכלכלה וחני זיסמן, מומחית גיוון תעסוקת חרדים. רוטנר: "עברית חרדית ועברית ישראלית הן שפות כמעט שונות. חסמים ואתגרים של השתלבות חרדים בשוק התעסוקה יושבים פעמים רבות על השפה. למרות שכולנו דוברים עברית, פעמים רבות זו שפה שונה לחלוטין. ה"עברית החרדית" משקפת זהות, ערכים ועולם תרבותי של מי שגדלו והתחנכו בתוך קהילה מסורתית סגורה. העבודה כיום נעשית משני הכיוונים - הכנה פנים חרדית לעולם עבודה תחרותי, ועבודה מול מעסיקים להיכרות רחבה יותר עם השפה החרדית. המפתח הוא לדעת שיש הבדלים, ולמרות שלכאורה כולם בחדר דוברים עברית, נקודת הפתיחה היא שונה".
"דגש על רכש מגוון בעלות 100 מיליון דולר מעסקים בבעלות נשית
סמנכ"לית קשרי חוץ באינטל ישראל בלה אברהמס סיפרה כי פרויקט דגל של אינטל ישראל, שילוב בינה מלאכותית ובינה נשית, אומץ על ידי אינטל העולמית ויפעל בכל העולם. "ראינו את כוחן של תובנות נשיות וכחברה טכנולוגית מובילה רצינו לרתום את הידע והכח הזה. בעצם חיברנו בינה מלאכותית עם בינה אנושית ונשית. לא הופתעתי מהתוצאות אלא הפתיעה ההיענות. נשים רוצות לחלוק תובנות והטכנולוגיה מאפשרת לעבד ולהפיץ אותן בתפוצה רחבה ומותאמת. התפוצה הבינלאומית תאפשר לנו לזקק טוב יותר את הידע ולהביא ערך ליותר נשים מיותר תרבויות ומקומות בחיים".
אברהמס המשיכה וסיפרה כי אינטל הגיעה לאיזון מגדרי בשכר והגדירה יעדים לשנת 2030 מאחר והפערים בענף הטכנולוגיה משמעותיים במיוחד. "סוגית המגדר כואבת בכל הענפים, עם תת ייצוג של נשים בכל ענף במשרות הבכירות ופער שכר גדול. כבר לפני שנתיים השווינו שכר בין גברים נשים באותם תפקידים ודרגות והלוואי ומעסיקים נוספים יעשו זאת. האתגר הוא לעשות זאת לא רק בנקודת ההתחלה אלא לאורך כל השנה. זה בתחילת העבודה, סביב חופשות הלידה, מחלות ילדים - בכל נושא איזון בית-עבודה. צריך להיות פרואקטיבים וכל הזמן ולא רק שינוי חד פעמי ודי".
לסיכום ציינה אברהמס את המיקוד הנוכחי של החברה בנושא מגדר והוא רכש מגוון: "אנו עומדים כעת ביעד של 100 מיליון דולר רכישה מעסקים בבעלות נשים".
הקטר המוביל - ממשבר לקדמת הבמה
עמליה אדלר-וקסמן, סמנכ"לית ESG תיארה את החשיבות של היעדים החברתיים של טבע כחלק מהעבודה החשובה שנעשתה בחברה בתהליך היציאה מהמשבר שפקד אותה החברה ב-2017: "החברה היתה במצב עסקי קשה ונאלצו לקדם מהלכים קשים מאוד כגון סגירה של אתרים, סגירה של פעילויות עסקיות והרבה פיטורים כואבים. זה היה לחתוך או לחדול. באותם ימים רבים האמינו שהעשייה שלנו בתחום האחריות החברתית תהיה מהנסגרות הראשונות כי מעטים ציפו שדווקא בעת משבר החברה תשקיע בדברים כמו קיימות, גיוון וסביבה, אולם בדיוק ההפך קרה. ההנהלה החדשה שמה לה יעדים חברתיים בראש החץ, לספק תרופות גנריות במחירים ברי השגה וארבע שנים אחרי וטבע היא החברה את האג"ח הירוק הגדול ביותר בעולם עם גיוס של 5 מיליארד דולר".
"חשוב להבין, האג"ח זה חיבור בין אסטרטגיה פיננסית עסקית טהורה לבין אסטרטגיה ירוקה וקיימות. זאת מהפיכה. מנהלים צריכים לעמוד ביעדי ESG במקביל ולצד היעדים הפיננסיים ואני מאמינה שההתאוששות של טבע הלכה יד ביד עם המעבר של ESG לקדמת הבמה. אפילו בשנת 2020 עם פרוץ הקורונה היו מי שחששו שהאסטרטגיה תתרסק חזרה ל-2017 אבל הקורונה לא רק חידדה את הצורך בנגישות תרופות ושירותי בריאות, היא גם אילצה מנהלים להסתכל פנימה על עובדי הארגון, שהעובדים בטוחים מבחינה פיזית ונפשית, דאגה למשפחה שלהם, לעבודה מהבית, לילדים שלנו להורים שלנו ובתוך כל האתגרים האישיים היו אירועי סביבה חסרי תקדים כמו השריפות באוסטרליה וקליפורניה, ואירועי גורג פלויד שהתפוצצו בכל העולם בנושא ההכלה והגיוון. כל זה תפס גם את מנהלי החברה במקום אישי ושם הכל הונע לפעולה. המנכ"לים לקחו את ההגה ונכנסו לתהליך מואץ".
לסיכום הוסיפה אדלר וקסמן: "טבע חוגגת 120 שנה. היעוד שנקבע לטבע, להמשיך להיות חברה גנרית מובילה ומבחינתנו זה אומר שחזרנו הביתה. עם ההבנה שהמוצר שמגיע למטופל, אם לא מתקיים בו ניהול חדשני, אתי, ערכי. אז המוצר לא יהיה טוב ללקוח".