"הטובים לסייבר"? אמירת הרמטכ"ל, אביב כוכבי, בשבוע שעבר הציתה דיון ציבורי בשאלה על גיוס ליחידות קרביות אל מול גיוס ליחידות המודיעין והסייבר של צה"ל.
התפיסה הרווחת היא שרוב עובדי ההייטק מגיעים הישר מהיחידות הטכנולוגיות של צה"ל ואילו חיילים ששרתו ביחידות קרביות ותרמו תרומה משמעותית לבטחונה של ישראל נשארים מאחור. אך המציאות מראה אחרת: אחוזי יזמי ההייטק ועובדי ההייטק המגיעים מיחידות קרביות דווקא ומביאים עמם את הכלים, המשמעת והדבקות במטרה, עולה כל הזמן - כך שהמציאות מוכיחה שאין סתירה בין שרות צבאי בקרבי לבין כניסה לעולם ההייטק לאחר מכן.
דין אגרון, מנכ"ל ומייסד OXEYE, המפתחת מערכת ייחודית לבדיקות אבטחה מתקדמות ליישומי ענן, שרת כלוחם בתותחנים בסדיר ובמילואים, בגדוד 404 והיה בין המפקדים הראשונים בתותחנים שהכשיר נשים לוחמות.
- מה דעתך על האמירה של הרמטכ"ל כוכבי? האם "הטובים לסייבר" או שהטובים הם הלוחמים?
"אני מאמין כי כל אחד שמתגייס לצה"ל צריך להתגייס לתפקיד הכי משמעותי עבורו, לו הוא מתאים ותורם. דבריו של כוכבי נכונים וישראל חייבת את הטובים ביותר במקומות בהם הם מתאימים. השירות שלי רק העשיר אותי לחיים ולתפקיד המנכ"ל בו אני משמש כיום.
כמנכ"ל החברה אני שמח לשלב כל אחד או אחת באשר הן על סמך יכולתיהם\ן והתאמתם\ן לתפקיד, ללא קשר ליחידה הצבאית בה שירתו. אני רואה בזה תרומה ישירה לחברה, לאופייה ולטיב ההון האנושי שלנו".
יוני שטיין הוא יזם, מנכ"ל ומייסד שותף של LAGUNA HEALTH, המפתחת טכנולוגיה להקטנת הסיכון לאשפוזים חוזרים ע"י שימוש בדאטה ובינה מלאכותית ,להתאמת תוכנית טיפול והתאוששות לחולים בביתם.
שטיין שרת כלוחם בשלדג ואומר כי "המציאות על הקרקע היא המציאות על הקרקע והשלט בהרצליה שיקף אותה. כוכבי אומר את מה שמצופה ממנו להגיד. מדינת ישראל זקוקה ללוחמים/ות וגם למהנדסים/ות. לי היו הזדמנויות בשפע להשתבץ לתפקידי פיתוח בצבא ובחרתי בשירות קרבי. אני מאמין שכל אחד צריך לשאוף ולבחור בהתאם לערכיו ויכולותיו".
"אנחנו מביאים את האנשים הכי מתאימים לכל תפקיד כאשר לחברה שפיתחו בצבא יש יתרון ברור של זמן, ניסיון, ורשת. עם זאת יש לנו ראשי צוותים לוחמים ומפתחים שאפילו לא עשו צבא. הנקודה החשובה בעיני היא to not be blindsided על ידי שירות צבאי - לא לכיוון פיתוחי ולא לכיוון לוחמני".
רן רוזין, ראש צוות מוצר מאימיוביט, המבצעת אופטימיזציה של תהליכים ע"י בינה מלאכותית ולמידת מכונה, ששרת כלוחם בגולני לא רואה סתירה בין הדברים, להיפך "השירות בגולני מסייע לי רבות גם היום במסגרת תפקידי; היכולת להתמודד עם אי-וודאות במצבים לא פשוטים, היכולת לרתום צוות למשימה משותפת והיכולת להתמודד עם קשיים ואתגרים קריטיים גם בעולם ההייטק. יש לי דוגמאות רבות לכך, במיזמים שונים, אשר ההתמדה הייתה היתרון היחסי שעשה את כל ההבדל. השירות הצבאי שלי ביחידה קרבית העביר אותי מסע בגבולות היכולת של עצמי שחידד את מי שאני היום. השירות הפך אותי לאדם יותר טוב, ליזם יותר טוב ולמנהל יותר טוב".
נשארים בחברת הסטרטאפ אימיוביט, עם מתניה בארי, ראש צוות בחברה. בארי שירת כלוחם בהנדסה קרבית.
"אני עומד מאחורי האמירה של הרמטכ"ל כוכבי, אני חושב שמדינת ישראל צריכה את הטובים ביותר כלוחמים. אני לא חושב שיש בעיה להשתלב אחרי השירות הצבאי בעולם ההייטק, אני הצלחתי ואני ממש לא היחיד.
הכלים שקיבלתי בשירות הצבאי משמשים אותי גם כיום ואני דווקא רואה בהם יתרון. בנוסף, אני חושב שלפעמים צעירים לפני גיוס מייעדים את עצמם למסלול כזה או אחר שילווה אותם גם אחרי הצבא, כמו סייבר - ולאחר מכן מתחרטים על כך".
בוריס אלישייב, ראש צוות פיתוח בסטמפלי, פלטפורמה מבוססת בינה מלאכותית לאוטומציה ומעקב אחרי חשבוניות וספקים בארגונים, שרת בסיירת גבעתי. הוא אומר כי " לא כל הטובים הם לוחמים אבל כל הלוחמים הם טובים. הלוחמים בוחרים בדרך הקשה, מוכנים לתת ולתרום הרבה מעבר לבני גילם האחרים.
השירות כלוחם שינה לי את החיים, נתן לי יכולות וכלים שלא הייתי מקבל במקומות אחרים: עבודת צוות, יכולת הבנת המשימה, חתירה למגע, ההבנה ששום דבר לא יעצור אותך והאמונה שאתה מסוגל לעשות כל דבר בחיים האלה, כי אין שום דבר שישתווה לקושי שלוחמים חווים בשירות.
צה"ל צריך לספק ללוחמים את הכלים לצמצם את 'הפער' שצברו, היכולת והרצון כבר קיימים אצלם, הם רק צריכים את ההכוונה הנכונה. כל החוויות הטובות והפחות שעברתי רק עזרו לבנות ולגבש את האדם שאני היום, הם גרמו לי להבין מה אני רוצה מהעתיד שלי והם חלק מהמתכנת והמנהל שאני היום".
עדו רז, ראש צוות פיתוח ב- AQUANT, המפתחת פתרון מבוסס בינה מלאכותית ולמידת מכונה ליצירת זיכרון ארגוני, שרת כמפקד צוות לוחמים בחיל התותחנים, גדוד 404.
הוא חושב כי " כל אזרח במדינה צריך להרגיש שהוא תורם ע"פ יכולתו, ועל צה"ל לדאוג ולשלב את המלש"בים בהתאם לצרכי הצבא ובהתאם ליכולות האישיות והמיוחדות של כל אחת ואחד מהם. אני חושב שהשיקול כיצד לתרום לצה"ל צריך לקבל קדימות על חשבון השאלה כיצד ניתן לתרום לאינדיבידואל להתפתחות האישית.
כמשפט הידוע, יש זמן ומקום לכל דבר, יש זמן בו האדם צריך לדאוג לעצמו ולפתח את כישוריו ויש זמן בו האדם צריך לדאוג לקהילה שלו על מנת לעזור ולפתח את כלל האוכלוסייה. מניסיוני האישי אני יכול לומר שלמדתי רבות בשירות הקרבי שעברתי ואני זוקף לתקופה הזו חלק גדול מאוד בהתפתחות האישית שלי. חשוב לזכור שיש עוד אספקטים מעבר לקריירה שאדם צריך לעבור בהם תהליך".
רועי ברק, ראש צוות פיתוח בחברת אומניטלקום: "שירתתי כחובש קרבי בצנחנים ועדיין משרת מילואים פעיל, בשנת 2022 אני לא רואה מקום ליצירת קיטוב בין מי ששירת בקרבי לבין מי ששירת ב- 8200. מי שמתאים מקצועית לתפקיד או שיש לו פוטנציאל, צריך ואמור להתקבל בלי קשר לרקע צבאי כזה או אחר.
לוחם קרבי יודע להתמודד עם מצבי לחץ, ואם היה גם מפקד הוא מגיע עם כושר ניהולי, מה שיכול לסייע בהתמודדות המקצועית בהייטק. חשוב לי לציין שגם חיילים ששירתו ב- 8200 עושים שירות משמעותי, ערכי וחשוב. אני חושב שעל המדינה לסייע ללוחמים שהגנו על גבולות המדינה ותושביה בהכשרות מקצועיות. במקום עבודה מועדפת בתחנת דלק, להעניק לחיילים משוחררים הכשרת הייטק מועדפת כך שלאחר השחרור בזמן מועט לא יתקיים פער גדול בין אלו שיוצאים מהצבא עם מקצוע לבין הלוחמים."