ההייטק הישראלי, הפך בשנים האחרונות לקטר מוביל במשק והציג הישגים מרשימים במיוחד גם בזירה הגלובלית, כשלא מעט חברות הייטק מקומיות הפכו ליוניקורן - והיד עוד נטויה.
אלא שגם בענף החזק עולים חששות לגבי הדבקת קצב ההתפתחות שאינו משתווה לשום דבר אחר בשום תקופה קודמת.
בכירים בהייטק הישראלי משתפים אותנו בתחזית הצפויה לשנה הקרובה. תתכוננו להבין קצת יותר על מטאוורס, (הדור הבא של האינטרנט), על עולם יצירת התוכן וכלכלת היוצרים (creators economy) שמבססת את עצמה כאפיק פרנסה מבטיח ועל מסחר והחזקה בנכסים דיגיטליים.
אינטל: השקעות בשוק החומרה והשבבים
ערן סודק, סגן נשיא, מנהל ארכיטקטורת SoC בקבוצת המחשוב האישי, אינטל ישראל: לאחרונה שוק פיתוח השבבים בישראל ובעולם זוכה לעדנה מחודשת: אם בעשור הקודם היינו בעיצומו של בתהליך קונסולידציה של השוק סביב חברות ענק, שהיה נראה כי הן היחידות אשר מסוגלות ומוכנות להשקיע את ההון הראשוני המשמעותי הנדרש לפיתוח שבב חדש, הרי שבשנים האחרונות תהליך זה התהפך, בזכות הורדת חסמים והכרה בערך הייחודי של חומרה מותאמת למטרות ספציפיות.
ישנו ריבוי גדול של השקעות בשוק החומרה והשבבים, ובישראל לבדה קמו עשרות חברות סטארט אפ הפועלות בתחום. במקביל, עוד ועוד חברות ענק שעסקיהן המסורתיים בשווקים אחרים, כגון תוכנה וענן, החלו בתהליכי פיתוח פנימיים של שבבים לצרכים עצמיים. הפעילות המוגברת בשוק גורמת לתחרות בריאה המועילה לצרכנים, אשר מקבלים פתרונות טובים וחדשניים יותר.
בהתאם, הביקוש למהנדסי חומרה מנוסים מרקיע שחקים, ובחברות רבות קצב הגיוס משפיע ישירות על היכולת לפתח ולחדש. במקביל חברות חומרה ואינטרנט הודיעו על פתיחת מרכזי פיתוח שבבים חדשים דווקא בישראל. אינטל לדוגמא הודיעה על מרכז פיתוח חדש לחומרה שיגייס כ-1,000 עובדים ויעסיק כ-6,000 מהנדסות ומהנדסי חומרה. בכדי להתמודד עם הביקוש למהנדסים מהתחום,
אחד הפתרונות שמיושמים על ידי חברות כגון אינטל ואחרות הוא יצירת מסלולי הסבה מקצועית לעולם החומרה ומתן הכשרה מתאימה, על מנת להגיע לאוכלוסיות נוספות ולאפשר להן השתלבות בתחום. בנוסף מושם דגש חזק על עבודה היברידית המשלבת בית ומשרד גם בטווח הארוך. לדוגמא, חברת אינטל כבר הכריזה על מדיניות ארוכת טווח של Hybrid First".
WIX: "חברות משנות את ה-DNA של סקטור ההייטק הישראלי"
כרם נבו, מנהלת פורום חברות הצמיחה, Wix: "השנים 2020 ו-2021 היו שנים של שינוי דרמטי בהייטק הישראלי. מסקטור הבנוי כפירמידה שבתחתיתה סטארטאפים קטנים, גוף המורכב ממרכזי פיתוח זרים ומיעוט חברות מקומיות גדולות, לנגד עינינו נבנתה שכבה גדולה ורחבה של יוניקורנים ישראליים (למעלה מ-100 וצפי גדילה משמעותי), חלקם הגדול ציבוריים. שינוי זה מעיד על הצפוי לנו בשנים הקרובות. חברות אלו משנות את ה-DNA של סקטור ההייטק הישראלי ואת תפקידיו מול החברה והכלכלה הישראלית.
ראשית, שינוי זה עתיד לשנות את שוק התעסוקה המקומי. אם בעבר הצורך המרכזי של החברות היה באנשי פיתוח, כיום לצד המקצועות הטכנולוגיים, החברות הישראליות מציגות ביקוש גובר ל"מקצועות הצמיחה" - אנשי שיווק, מכירות, מנהלים בכירים, אנשי מטה ועוד. החסמים למעבר להייטק במקצועות אלה מצומצמים הרבה יותר וההזדמנות לשילוב יותר ויותר חלקים של החברה הישראלית בהייטק גדלה.
שנית, אנו צפויים לראות יותר ויותר חברות ישראליות צומחות גם בכלים שאינם אורגניים ורוכשות חברות זרות. כך, אם בעבר חברות ישראליות בעיקר נרכשו על ידי חברות זרות, כיום אנו צפויים לראות טכנולוגיה זרה נקנית ומיובאת לישראל בעסקאות הולכות וגדלות. כבר ב-2021 בוצעו עסקאות כאלו בהיקף של כמעט 8 מיליארד דולר, ובהתחשב בכמות הכסף שגייסו החברות הישראליות, סכום זה עתיד לנסוק ולייצר רווחים משמעותיים לכלכלת ישראל במיסים ובתעסוקה.
2022 והשנים שיבואו אחריה עשויות להוות שינוי היסטורי עבור סקטור ההייטק הישראלי - מסטארטאפ ניישן ל"הייטק ניישן", מרכז עסקי ישראלי מבוסס חדשנות אשר יציב במרכז הסקטור שכבה של חברות בינלאומיות ישראליות גדולות עם הכנסות של מיליארדי דולרים. ולכן על כל השחקנים הרלוונטיים - החברות והממשלה לפעול יחד על מנת למקסם את הפוטנציאל".
Meta: בקרוב, מפגשי עבודה יתקיימו באופן וירטואלי
ניר אורן, סמנכ"ל לקוחות, Meta בישראל: "עד לפני חמש שנים הייתי סטארט-אפיסט. היום אני אחראי לעבודה של Meta מול סטארט-אפים וחברות טכנולוגיה בשלבים שונים, ואנחנו עוזרים להן לבנות את אסטרטגיית הצמיחה שלהן. בהסתכלות קדימה על השוק, אני מזהה שלושה תחומים מרכזיים שמוכנים לעשות קפיצת מדרגה משמעותית בשנה הקרובה.
בראש ובראשונה נמצא חזון המטאוורס, שהוא למעשה הדור הבא של האינטרנט - web 3.0. הפרק הבא של הטכנולוגיה כבר יצא מעולמות הגיימינג ומתרחב למגוון רחב יותר של תחומים ועיסוקים. אני מאמין שהוא ישנה את האופן שבו אנחנו חווים חוויות עם אחרים - אם מגפת הקורונה תישאר נוכחת בחיינו, סביר מאוד שגם מפגשי העבודה יעברו טרנספורמציה משמעותית לכיוון אותן חוויות וירטואליות עשירות, שיספקו תחושה של נוכחות פיזית גם ללא נוכחות פיזית אמיתית.
במקביל, גם עולמות יצירת התוכן וטובין דיגיטליים (virtual goods) עוברים מהפכה משמעותית. כלכלת היוצרים (creators economy) מבססת את עצמה כאפיק פרנסה חדש ומבטיח, שיאפשר ליותר ויותר אנשים להגדיר את העיסוק שלהם כיוצרים. הכלכלה תשתנה בהתאמה ותתחיל להתפתח סביבם - עם אנשים ומותגים שיפיצו וימסחרו את המוצרים שלהם בדרכים חדשניות.
בשני הטרנדים האלה משתלב טרנד שלישי - דרך חדשה להחזיק בערך ונכס דיגיטלי. מתוך עולם הקריפטו והחוזים החכמים צמח עולם ה-NFT , ואילו השילוב שלהם יוביל לפריצת דרך ביצירת נכסים דיגיטליים, מסחר בהם והחזקת הזכויות עליהם. השוק הזה, שלפי הדיווחים מגלגל כיום 10 מיליארד דולר בחודש, יוכל לגדול לממדים של חצי טריליון דולר - אולי אפילו תוך פחות משנה".
וסטרן דיגיטל: "נמשיך להוות קטר מוביל במשק"
רונית רונן קרפול, משנה למנכ"ל ווסטרן דיגיטל ישראל ומנהלת המשאב האנושי צופה כי בשנת 2022 ההיי-טק ימשיך להוות הקטר המוביל של המשק אך יחולו בו מספר התפתחויות חיוביות, אשר מצד אחד יעצימו את העובדים שכבר נמצאים בו, ומצד שני ייצרו הזדמנויות חדשות בקרב אוכלוסיות נוספות בחברה הישראלית.
"הנרטיב שממשיך עימנו גם לשנה הבאה הוא ששוק העבודה ממשיך להיות דינאמי ולשנות צורה, ולכן ההתמודדות עם חוסר הידיעה והעמימות היא מנת חלקנו גם בשנה החדשה וזוהי נקודת המוצא שלנו אשר תוביל אותנו לבחון את המושג "גמישות" בצורה שונה ממה שהכרנו.
ההבנה שיחסי העבודה למול העובדים וההנהלה מתעצבים בצורה שונה ממה שהיה בעבר ומבוססים יותר על אמון ושיתופיות, תוביל למחוברות עובדים ולהצלחות עסקיות טובות יותר. ההנהלה תהיה חייבת להיות מעורבת יותר ותאלץ לשתף יותר את העובדים בקבלת החלטות הקשורות לחיי העבודה ולמסע הקריירה שלהם.
עובדים ימשיכו לעבור מקומות עבודה בקצב גבוה יותר ממה שהכרנו לפני עידן הקורונה, ולדעתי יחפשו לאו דווקא את השכר הגבוה ביותר, אלא חיבור לשפה ולסיפור של החברה, ויבחנו את החברה בתחומי השקעתה בוולנס של העובדים ובהתמודדות עם המודל ההיברדי. כמו כן, ניכר שהמגמה של העובדים שמחפשים לייצר אימפקט דרך תרומה לקהילה באופן אקטיבי - תתעצם.
כחברה מובילה בעולם לתשתיות נתונים, ווסטרן דיגיטל מעורבת ומשפיעה על האקוסיסטם ואני צופה כי חברות היי-טק ותיקות נוספות לצד סטארטאפים צעירים, ימשיכו לצמוח, לשתף פעולה ולקדם פתרונות לאתגרים טכנולוגיים מגוונים".
צ'ק ]פוינט: "לתעשיית הסייבר המקומית תפקיד מרכזי ברמה גלובלית"
מאיה הורוביץ, סמנכ"לית המחקר בחברת צ'ק פוינט: 2021 שברה שיאים בהמון תחומים, והמעבר למציאות חדשה בה הכל נעשה מרחוק - גרם גם לשיא בתקיפות סייבר ובאתגרים שהתחום הזה מייצג. התקיפות הרבה יותר רחבות ומתוחכמות, כמו התקפות שרשרת אספקה שמייצרות כר נרחב - מגדילות את הפוקוס סביב תחום הסייבר. העובדה שה"נורמלי החדש" הוא כאן להישאר, בדגש על הישענות גדולה על האינטרנט לכמעט כל דבר שאנחנו עושים, צפויה רק לחזק את המגמה הזו. לכן, אני מאמינה שב-2022 אתגרי הסייבר ימשיכו, וסביר שגם יתעצמו, וככל שהשימוש באינטרנט יגבר כך יהיה גם מי שינסה לנצל את זה לצרכיו".
כמובן שהאיומים הללו מייצרים גם הזדמנות עבור שחקניות הסייבר שכל ייעודן הוא להגן מפניהם. כאן, למשק הישראלי ולתעשיית הסייבר המקומית תפקיד מרכזי ברמה גלובלית. ישראל כבר מזמן זכתה בצדק לכינוי "סייבר ניישן" והיא מצליחה לייצר מכאן פתרונות יצירתיים ואפקטיביים לאתגרים נוכחיים ועתידיים בסייבר. זו גם הסיבה שהיקפי השקעות חסרי תקדים הגיעו לשחקניות סייבר ישראליות ב-2021, והמגמה הזו צפויה להמשך ככל שיהיה ביקוש למוצרים הללו ושיהיה כסף גדול שיהיה נכון להשקעה. תוסיפו לכך את העובדה שהתקפות כופר מגיעות לעלויות של עשרות מליוני דולרים- והרי לכם נכונות להשקעות הולכות וגוברות בהגנה.
כלכלנים שונים חלוקים ביחס להיקפי ההשקעה והאם נראה פיחות בהשקעות הללו, אבל אין ויכוח שתחום הסייבר ימשיך להיות אבן שואבת להשקעות. זו קרקע פוריה ויציבה להמשך חדשנות ולפיתוח. אני מקווה, ומאמינה, שנמשיך לייצר מכאן את ההגנות המקיפות והאפקטיביות ביותר כנגד הדור הבא של איומי הסייבר גם בשנת 2022.
מארוול: המהפכה הטכנולוגית עושה כבוד לשבבים
ערן חרותי, סגן נשיא VLSI R&D בחברת מארוול: "העולם נמצא בפתחה של מהפכה טכנולוגית יוצאת דופן, שעשויה לשנות את המציאות שבה אנו חיים, באופן שעדיין לא ברור איך היא תראה. אבני הבניין העיקריות שלה הן AI, 5G, יכולות מחשוב, אחסון ותקשורת נתונים בענן ובקצה.
בהינתן דרישות הביצועים המאוד גבוהות מתשתיות אלו, המימוש שלהן נעשה בעיקר באמצעות שבבים ייעודיים לכל אחת מהפונקציות השונות. הדרישות מתבטאות, בקצב העיבוד, העברת הנתונים והעקביות במתן הביצועי. גורם נוסף מכריע הוא צריכת ההספק של השבבים שנמצאים בסביבות מאוד רגישות לעלות ולמורכבות הקירור.
אנו רואים מגמה, שתימשך להערכתנו גם בשנה הקרובה, בה חברות שונות, ביניהן מארוול, מפתחות שבבים ייעודיים לשחקנים המרכזיים בשוק כדי לתת מענה אופטימלי לארכיטקטורה והצרכים הייחודיים של כל לקוח. אלו למעשה מרכיבי התשתית הטכנולוגית שיניחו את היסודות לעתיד. התשתית הזו תאפשר מרחב עצום של יישומים עם השפעה דרמטית על החיים שלנו.
אנחנו כבר יודעים על רכבים אוטונומיים, שהם למעשה "מרכז נתונים על גלגלים" עם מעבדי AI, מחשוב, חיבור לרשת, ותקשורת פנימית בין כל הרכיבים השונים. יש את המציאות הווירטואלית שמתוארת במטאוורס, שתדרוש פריסה של מרכזי נתונים בקצה קרוב למשתמשים, במקביל למרכזי הנתונים הענקיים של ספקי שירות הענן.
התקנה של רשתות ה-5G, שצוברת תאוצה ברחבי העולם, מאפשרת שיפורים דרמטיים של פי 100 בקצב העברת נתונים לכל משתמש, וזמן השהיה קצר עד פי 50. לדוגמא, ביצועים אלו מאפשרים מתן שירותי רפואה מתקדמים מרחוק, אוטומציה כמעט מלאה של תהליכי ייצור, ועוד יישומים רבים. זו המגמה שדוחפת את שוק השבבים בשנים האחרונות והיא תלך ותגבר. מארוול היא שחקן מרכזי בשוק השבבים בכל אחד מהתחומים של התשתית הטכנולוגית הזו".