עליה בשיעור של כ -18% במספר התביעות שהגישו עובדים כנגד מעסיקים קטנים ובינוניים במהלך שנת 2021, בגין הפרת החוק שמחייב מתן הודעה בכתב, שמפרטת את תנאי העבודה. כך עולה ממחקר שנערך לאחרונה ע"י עו"ד שלמה יעקובוביץ', בעל משרד לדיני עבודה.
על פי תוצאת המחקר, שמתבסס על ניתוח של כ-1,000 תביעות שהוגשו במהלך השנה החולפת, כרבע מהתביעות כוללות רכיב תביעה זה, נתון שמשקף עליה בשיעור של כ 20% מהנעשה בשנת 2020.
בכמה כסף מדובר? ובכן, על פי אומדן זהיר מדובר על סכום מצטבר של מיליוני שקלים שחויבו המעסיקים לשלם לעובדיהם.
חוק הודעה לעובד (תנאי עבודה) מחייב כל מעסיק למסור לעובד, לא יאוחר מ-30 ימים מהיום שהעובד התחיל לעבוד אצלו, הודעה בכתב המפרטת את תנאי העבודה, לרבות שכר, תנאים סוציאליים, שעות העבודה וכו'.
עוד קובע החוק כי על המעסיק להחתים את העובד על קבלת ההודעה. לכאורה, מדובר על משימה פשוטה, אולם בפועל, במרוצת השנה החולפת, בתי המשפט פסקו פיצויים למאות עובדים לאחר שהתברר כי המעסיק לא יכול להוכיח כי ההודעה אכן נמסרה.
"על המעסיק רובץ הנטל להוכיח כי העובד קיבל את ההודעה ואין די בלהציג אסמכתא על כך שזה נשלח. היה ולא יצליח, במקרה כזה, תירוצים לא יעזרו, ובתי המשפט לא מהססים בפסקי הדין להשית על המעסיקים שהתרשלו בחובת תשלום פיצויים", מציין עו"ד יעקובוביץ'.
עוד הוא מוסיף כי האיום שנשקף על המעסיקים אינו מסתכם בכך: "ישנם לא מעט עובדים שלא מסתפקים בהגשת תביעה, אלא במקביל, מתלוננים ביחידה לאכיפת חוקי העבודה, המוסמכת לנקוט כנגד המעסיק הליכים פליליים או להטיל עליו קנסות כספיים בהליך המנהלי בהתאם לחוק הגברת האכיפה בדיני העבודה".
בכמה כסף מדובר?
בית הדין רשאי לחייב את המעסיק בתשלום פיצוי לעובד, עם התיישנות של עד שבע שנים, גם אם לא נגרם לו נזק. אם ישתכנע כי המעסיק הפר את חובתו ביודעין, הוא רשאי לפסוק לעובד פיצויים לדוגמה בסכום של עד 15,000 שקל (ובמקרים מסוימים אף בסכום גבוה מזה). בפועל, מסביר עו"ד יעקובוביץ' כי במקרים לא מעטים, סכום הפיצויים שמושת על המעסיק בגין הפרת חובה זו עומד על כ-5,000 שקלים לכל עובד. עוד הוא מוסיף כי לרוב, תביעות בגין רכיב הודעה על תנאי עבודה אינן מוגשות לבד אלא מתלוות לרכיבים נוספים הנתבעים בבית הדין לעבודה.
אי עמידה בלשון החוק, לפיו על המעסיקים לשלוח לעובדיהם הודעה שמפרטת את תנאי העבודה, הינה דוגמא אחת מיני רבות לחוקים שמטילים חובות תפעוליות עימם המעסיקים מתקשים להסתדר. על פי הערכות של גורמי מקצוע, מדי שנה פוסקים בתי המשפט פיצויים שונים בגובה מצטבר של עשרות מיליוני שקלים בגין הפרות שונות של חוקי העבודה, מה שיוצר תרעומת גדולה בקרב בתי העסק הקטנים והבינוניים, שמתקשים להתמודד עם היקף ואופי החובות שמוטלות עליהם.
"אני שילמתי לשלושה עובדים שלי פיצוי מצטבר של כ-21 אלף שקלים בגלל ששכחתי לשלוח להם את ההודעה על תנאי העבודה. זה פשוט ניצול ציני של המצב. לא משתלם להעסיק עובדים בישראל", אומר לנו בעל עסק קטן מתחום הרהיטים באשדוד. גם בעל עסק נוסף, מתחום הפרפומריה, שנתבע וחויב לשלם השנה 16 אלף שקלים משום ששכח לשלוח את אותה ההודעה, מביע מורח רוח: "ביזיון. אין לי מילה אחרת לתאר את מה שקורה כאן במדינה. אני קורע את עצמי, מפרנס חמש משפחות של עובדים, ובית המשפט, בלי להתבלבל , מחייב אותי לשלם פיצוייים על לא עוול בכפי. מה כבר עשיתי?".
הגישה 'הפרו-סוציאלית' של בתי הדין לעבודה, שמגלים כמעט אפס סובלנות כלפי מצוקת בעלי העסקים, מחייבת אותם להקפיד באופן רציף ובלתי משתמע אחר מילוי החובות שהחוק מטיל עליהם. מצוקה זו הביאה לכך שבשנים האחרונות קמו שורה של חברות שמספקות פתרונות טכנולוגיים לניהול עובדים, ובכלל זה ניהול תיק עובד דיגיטלי ומתן אפשרות לחתימה דיגיטלית.
כך, לדוגמא, מציעה חברת איזידוק לרכז את כל המסמכים שדורשים חתימה בפלטפורמה אחת - מסמכים פנימיים בארגון, ספק, או כל גורם אחר, להעלות קבצים לרכז מידע וכו'. לדברי אבירם כהן, מנכ"ל איזידוק, "מדובר בכלי עזר מאד חשוב בהתנהלות המעסיק מול עובדים שכן המערכת מסייעת למעסיק לעבוד לפי הספר ולמנוע מצב בו בשל חוסר מודעות לחובות שהחוק מטיל, או בשל טעות, ימצא את עצמו המעסיק משלם פיצויים בסכומים ניכרים. השימוש בכלי מאפשר להם לחסוך זמן ומשאבים מיותרים וכך לעולם לא יאבדו מסמכים וחוזים".
איזידוק וחברות נוספות, מציעות הלכה למעשה "תיק עובד דיגיטלי" לחברה: במקום לשלוח מייל לעובד, לזמנו לפגישה ולהחתימו פיזית על חוזה, המעסיק שולח לו מסרון וזה ממלא את הפרטים באמצעות הלינק, משלים פרטים אישיים פרטי חשבון בנק, קרן פנסיה, 101 דיגיטלי וכיוב'.
תשלום פיצוי בגין אי מסירת הודעה לעובד, אינו ההוצאה היחידה בה נושא מעסיק מבולגן. לא מעט מעסיקים מציידים את העובדים שלהם בציוד יקר ערך המשמש לצורך ביצוע עבודתם. זה יכול להיות מחשב נייד יקר, ציוד אלקטרוני ייעודי לעבודת טכנאים, או לדוגמא, בגדי עבודה, אותם העובד נדרש להשיב עם תום העבודה.
המציאות מלמדת כי באין ספור מקרים, ניהול הליך מסירת הציוד לעובד נעשה ברשלנות: המעסיק אינו מנהל רישום קפדני, כמו גם שאינו מקפיד על החתמת העובד על קבלתו. כך יוצא כי לעיתים קרובות, עם סיום היחסים בין הצדדים, הציוד לא מוחזר, אך בשל כשל שנופל בהליך הרישום והמעכב אחר הציוד, המעסיק מתקשה לאתר את הטופס החתום ומפסיד למעשה כסף.