צרכני העולם מתאחדים סביב החשש מעליית המחירים ומבכים את בואה של האינפלציה, המורידה את ערך כספנו ומכבידה לנו על הכיס. המדיניות המוניטרית של הבנקים המרכזיים הכרחית לייצוב המטבע, אך לעיתים גם זה לא מספיק.
"רוב המטבעות העיקריים בעולם חוו תשואות שליליות ב-2021" אומר ג'ון מאייר, מנהל השקעות בכיר בחברת תעודות הסל האמריקאית Global X "כתוצאה מאי הוודאות הכלכלית שהמשיכה להתפתח על רקע מגפת הקורונה העולמית המתמשכת.
זו הובילה לאינפלציה מוגברת ולבעיות לאורך שרשרת האספקה העולמית, שהיו שניים מהנושאים הדומיננטיים ב-2021, וסביר להניח שהיוו גורם עיקרי לתשואות הנמוכות יותר. לכן, רק 3 מתוך 17 המטבעות הגדולים בעולם (ראו טבלת ביצועי 17 המטבעות המרכזיים בעולם) סיימו את השנה עם תשואה חיובית.
שהרי מטבע נוטה לשקף את חוזקה של הכלכלה שבאמצעותה הוא מגובה, וכפי שניתן לראות בטבלה (של הבנקים המרכזיים), רוב המדינות חוו רמות גבוהות יותר של אינפלציה כאשר הכלכלות החלו להיפתח מחדש, והוצאות הצרכנים הציגו ביקוש.
כך לדוגמא, מלבד 5 כלכלות, כל שאר הכלכלות המרכזיות עם שיעורי ריבית הנמוכים מ-1%, כפי שנקבעו על ידי הבנקים המרכזיים שלהם. בנקים מרכזיים וקובעי מדיניות רבים ראו באינפלציה כארעית ועדיין לא רואים צורך להעלות את הריבית, אך זה צפוי להשתנות בשנת 2022, לאור כיוון הבנק הפדראלי של ארה"ב, יחד עם בנקים מרכזיים אחרים, למדיניות הדוקה יותר".
אז מי מאזרחי הכלכלות החזקות יכלו לקנות יותר עם המטבע של מדינתם ולמי הכסף היה שווה פחות? "טייוואן, מקסיקו וארצות הברית הובילו את 2021 עם התשואה הגבוהה ביותר (אל מול הדולר. צ.ג)" מוסיף מאייר (ראו טבלת 3 המטבעות החזקים).
הדולר האמריקאי נחשב לחוף מבטחים ולמטבע רזרבה גלובלי, ובסביבה בה מנסים למזער סיכון קיימת נטייה בקרב משקיעים לעבור לדולרים. הוריאנטים של הקורונה (דלתא ואומיקרון) המשיכו את המומנטום של הדולר כלפי מעלה".
מטבע נוסף שנהנה בתקופה זו הוא הדולר הטייואני, וזאת עקב צמיחה של 25.7% בייצוא שעמד בספטמבר האחרון במדינה האסיאתית בשיא של כל הזמנים - 62.9 מיליארד דולר.
קובי לוי, ראש דסק אסטרטגיית שווקים בלאומי שוקי הון, מסביר, כי "טייוואן וסין הן שתי מדינות בעלות קשרים הדוקים, ולמרות שלא לפרשן את המטבע הסיני באופן מיטבי, בשל קביעת שוויו על ידי גוף מרכזי במדינה, חזרתה לפעילות בצורה טובה סייעה גם לטייואן, שהסקטור המשמעותי בה הוא סקטור השבבים.
יש לזכור, כי הפעילות בסקטור זה נמצאת בנקודת רתיחה שמאוד חשובה ומשמעותית לייצור העולמי של מגוון מוצרים, והמחסור הקיים כיום בשבבים תומך בפעילות הכלכלית בטייוואן. מחסור זה צפוי להמשיך וגדל ללא קשר לקורונה, שכן כיום ישנה תלות גבוהה יותר בטכנולוגיה ובצמיחה בעזרתה".
בינתיים, באסיה
מאייר, עם זאת, מקרר את ההזדמנויות הטמונות בכלכלה הטייוואנית, ולפיכך בביצועי המטבע שלה, ומוסיף, כי "למרות ביצועים מדהימים ב-2021, הדולר הטייוואני עשוי להתמודד עם רוחות מתחזקות של תזרים כספים זרים וסיכונים גיאופוליטיים, שהרי זרים מכרו 2.3 מיליארד דולר במניות מקומיות באוקטובר האחרון, לעומת 440 מיליון דולר חודש קודם לכן. בנוסף, האי מתמודד עם אתגרים חסרי תקדים כאשר נשיא סין הצהיר פעם נוספת כי ישיג איחוד עם טייוואן.
בניגוד לדולר האמריקאי והטיוואני, המטבעות של יפן, שבדיה ודרום קוריאה רשמו את התשואות השליליות ביותר.
המטבע הדרום קוריאני הושפע מהתמודדות כלכלת המדינה עם אי-ודאות על רקע שיבושים בשרשרת האספקה, עלייה במספר הנדבקים בקורונה, ובחירות בלתי צפויות לנשיאות שעתידות להיערך במרץ 2022.
סוגיה מרכזית נוספת בכלכלת דרום קוריאה היא האינפלציה, שזינקה בקצב המהיר ביותר זה כמעט 10 שנים, כאשר מדד המחירים לצרכן עלה ל-3.7% יואן, בעוד הציפיות היו ל-3.1% ולעומת קביעת הבנק המרכזי של קוריאה שקבע יעד של 2%.
לגבי הקרונה השבדית, אז היא דווקא הייתה אחד המטבעות עם הביצועים הטובים ביותר בשנת 2020, אך מאז המטבע יצא משליטה ולא הצליח להשיג את רוב המטבעות העיקריים עד לבחינתו ב-27 לדצמבר 2021.
זאת כיוון שכלכלת שבדיה מונעת בעיקר על ידי ייצוא, ונפגעה מבעיות בשרשרת האספקה העולמית. בנוסף, שבדיה חווה את העלייה הגדולה ביותר באינפלציה ב-28 השנים האחרונות, וה-Riksbank (הבנק המרכזי השבדי) רואה בה כעל זמנית, ולא צפוי להעלות בעקבות האצתה המהירה את הריבית.
ובעוד המטבע היפני נתפס היסטורית כחוף מבטחים בזמנים של סיכון מוגבר, בשנה האחרונה הוא דווקא נחלש בעיקר כתוצאה מהתאוששות איטית של יפן מהקורונה. רוב השווקים המפותחים ראו התאוששות כלכלית בשנת 2021 יחד עם עליית המחירים לצרכן כתוצאה מהביקוש הגואה, בעוד יפן עמדה מלכת.
ישראל נגד שאר העולם
אך שנת 2022 עשויה להסיר את העננה הכלכלית מעליה, בייחוד על רקע פתיחת הכלכלה בה, ובנוסף לבחירות האחרונות שמבשרות טובות למדינה, לאור יציאתה ממבוי סתום פוליטי שיאפשר לה להעביר תקציב פיסקלי להמרצת הצמיחה".
לצד המטבעות החזקים, אפשר להיות פרובנציאליים ולהפנות זרקור לשקל הישראלי, שהגיע שלישי בביצועיו אל מול שאר מטבעות העולם. בחינת השקל אל מול שאר המטבעות מעלה כי הכלכלה הישראלית התמודדה עם הקורונה טוב יותר מאשר ארה"ב ואירופה.
בשנת 2020 הייתה תקווה שאירופה תצא מחוזקת מהקורונה" אומר לוי "לאור תוכניות להנפקת חובות משותפת, ובניגוד למצב הקודם בו כל מדינה הייתה אחראית על גיוס חוב של עצמה.
התוכנית הזאת הגדירה את הציפיות לאחידות פיסקאלית וצמצום פערים מול המדינות האירופאיות, ויצרה תמונת מצב בתחילת המגפה של התמודדות חיובית של אירופה עם המדיניות הפסיקאלית אל מול התחלואה.
בגרמניה לדוגמא, במקום לתת סובסידיות לעובדים, נתנו אותן לחברות כדי לשמר את העובדים בחברה, זה הוביל לאבטלה נמוכה יותר, לצד יכולת להניע את הכלכלה מחדש בצורה מהירה יותר. או לכך לפחות התכוונו.
בפועל, לקראת סוף שנת 2020, קרו כמה דברים שקצת הכתימו את התמונה, וביניהם הבעת חוסר שביעות הרצון של הבנק המרכזי האירופאי מההתחזקות החדה של היורו, שהכבידה על הכלכלה בשל היותה נטו יצואנית.
עם זאת, יש הצופים התחזקות של היורו בשל היות הריבית כבר מגולמת בשער החליפין המקומי, לצד ציפייה כי אירופה תחווה התאוששות מסוימת, גם בנושא הקורונה, ותעבור להתמקד בפסים כלכליים בסיסיים יותר כמו עודף בחשבון השוטף.
התחזקו בזרים
לעומת היורו והדולר "המטבע הישראלי היה אחד המטבעות החזקים בשנתיים האחרונות" מפרט לוי "וזאת בעיקר על רקע הפעילות הריאלית של ישראל, המאופיינת בעודף בחשבון השוטף. ישראל היא נטו יצואנית, והיצואנים הגדולים ביותר שלה מגיעים מסקטור השירותים ובו בעיקר מההייטק.
מצד שני ישראל מייבאת סחורות אבל בהיקף נמוך יותר ולכן בסופו של דבר נשאר הרבה כסף שנדרשת בו המרה ממט"ח לשקלים כדי לשלם משכורות, תקורות וכו'. בנוסף, בשנתיים האחרונות נכנסו כספים בהיקפים חסרי תקדים בחשבון הפיננסי מתחום של השקעות בניירות ערך.
שכן משקיעים זרים הגיעו לישראל ורכשו לאורך השנה איגרות חוב של ממשלת ישראל, מק"מים, והשתתפו בהנפקות של חברות ישראליות בחו"ל לצד רכישה של מניות בבורסה הישראלית. זאת כאשר פעילות הזרים הייתה ניטרלית כמעט לחלוטין עד שנת 2020, אך קיבלה זריקת מרץ בשנתיים האחרונות.
אחת הסיבות המשמעותיות לכך היא האיתנות והאיכות של שוק ההון הישראלי בעיני משקיעים זרים, באופן שהוביל לצירופה למדדים משמעותיים בעולם, ומכאן להבאת משקיעים וקרנות זרות, שהזרימו לישראל כסף בצורה מאוד מהירה.
לארדואן חסר גרוש ללירה
אך לכל הטוב הזה יש גם נקודה שמנגד, שכן הפעילות שמאזנת את העודפים הללו ואת התיסוף, היא מדיניות בנק ישראל בשוק המט"ח, שבשנתיים האחרונות היו חריגות מאוד ביחס לשלושת השנים לפני כן.
בנק ישראל רכש עד מעל 55 מיליארד דולר, ואפשר להגיד שלולא הרכישות הללו השקל היה מתחזק הרבה יותר.
מכאן, ההערכות לקראת השנה החדשה הן כי השקל ימשיך להיות מטבע חזק, אך פחות ממה שחווינו בשנתיים האחרונות. להערכתנו, הריבית בישראל תישאר נמוכה לאורך זמן, וגם רכישת המט"ח של בנק ישראל תימשך.
הציפיות הן שהשקל יעבור מהלך תיסוף קל, לשער שיעמוד בטווח ממוצע של 3-3.2 שקל אל מול הדולר".
לעומת מטבע ארץ הזבת חלב ודבש, זה של שכנתנו מצפון וצפון מערב - טורקיה, מדמם. הלירה הטורקית אמנם רשמה לפני כשבוע זינוק של 44% בעקבות תוכנית האנטי-דולריזציה של הנשיא ארדואן, אך המטבע עדיין נשאר בתחתית טבלת ביצועי המטבעות ורושם את איבוד הערך הגדול ביותר.
כל זאת גם בצל הגשת תלונות פליליות על ידי המפקח על הבנקים של המדינה כלכלנים ועיתונאים, בהם שני נגידי הבנק המרכזי לשעבר, על הפרת חוק הגנת מוניטין הבנקים. כך על פי בלומברג.
"המדיניות של ארדואן להפוך בשנים האחרונות לשליט יחיד" מסביר לוי "הובילה אותו, בין היתר, להחלפת נגיד הבנק המרכזי, ובעלי תפקידים נוספים, בתומכים ומקורבים, התומכים במדיניותו להימנעות מהעלאות ריבית, בטענה שזה פוגע בכלכלה.
אך טורקיה חווה אינפלציה גבוהה מאוד, שלפי המודלים הכלכליים המקובלים דורשים ריבית גבוהה יחסית. בין היתר בשל כך, המשקיעים הזרים מאבדים אמון בכלכלה הטורקית, והמטבע של המדינה המחברת בין מזרח ומערב הפך לחלש בעולם.
טורקיה היא אמנם בית החרושת של אירופה, אך היא מלווה עם גירעון בחשבון השוטף, שכן היא עדיין יותר יבואנית מיצרנית, בשונה מאוד מסין לדוגמא. וזו בעיה לבנק המרכזי של טורקיה, שאינו מחזיק יתרות מט"ח המתאימות לגודל הכלכלה, ולכן זו האחרונה נמצאת ביתרה שלילית של מט"ח.
הבעיות שמאפיינות את כלכלת טורקיה נוגעות בעיקר לנושא השלטון ותהליכי קבלת ההחלטות ואלה צפויים להימשך. הערכות בעולם, ושלנו בלאומי שוקי הון, הן שיהיה פיחות הדרגתי של הלירה הטורקי עד סוף שנת 2022, וכל עוד הממשל ימשיך באופן פעולתו, פוטנציאל פיחות המטבע יהיה משמעותי וגבוה יותר".