לפני כמה שבועות, כשרשת שופרסל "נתפסה" מפעילה חנות "סודית" (לכאורה) וזולה לחרדים, היא חטפה על הראש מצרכנים כועסים והבעירה את סוגיית תיאום המחירים בין הרשתות. או אז רשות התחרות הפועלת תחת משרד הכלכלה, נכנסה לתמונה בכל הכוח והצעידה בסך בכירים לחקירה, במה שבדיעבד נראה יותר כניסיון לקושש "לייקים" מאשר להגן עלינו מפני עליית מחירים.
לעומת זאת אסם, שהודיעה על ייקור רוחבי של מאות ממוצריה וחוטפת אש מכל הכיוונים, ממשיכה לצחוק כל הדרך אל הקופה ושמה פס על כולנו, אולי כי היא יודעת ששום דבר לא יקרה לה, לפחות לא מכיוונה של מדינת ישראל.
די היה לצפות אתמול בשרת הכלכלה, אורנה ברביבאי, מתראיינת ב"פגוש את העיתונות" בקשת 12, כדי להבין למה באסם מצפצפים על הציבור הישראלי, מתוך ידיעה ששום חרב רגולטורית לא תונף עליהם:
"אסם כבר מזמן לא חברה ישראלית", הזכירה השרה את מה שכולנו יודעים, שאסם היא חברה שווייצרית בבעלות מלאה של נסטלה, ואין לה סנטימנטים לדגל הכחול לבן, "יש לה 600 עובדים בשדרות ו - 700 בקריית גת. נסטלה יכולה להעביר את המפעלים שלה למקום אחר, ולמרות זאת אני קוראת לה לא להעלות מחירים".
אלופה במיל, שרה בשקל
מדהים ששרת הכלכלה של מדינת ישראל מפחדת מאסם, במקום שאסם תשקשק ממי שהייתה אלופה בצה"ל.
כשרינה מצליח הזכירה לה שראש ועדת הכלכלה קרא להחרים את מוצרי החברה, ברביבאי, שהייתה הראשונה לזרוק את קופסת בן אנד ג'ריס לפח ולקרוא להחרים אותה (בלי שהיה לה מושג שהיא ישראלית בכלל) ענתה, "אני חושבת שחרמות הם לא הדבר הנכון. אנחנו רוצים תעשייה חזקה. הצרכנים צריכים לקנות בתבונה ולהחליט מה הם צורכים, אבל אני לא מטילה עליהם את האחריות".
זה הרגע שבו קברניטי אסם, יש להניח - הביטו במסך, התפקעו מצחוק ותקעו איזו במבה חגיגית בין שתי כוסות שמפניה: הרי היה מצופה משרת הכלכלה שתעמוד על רגליה האחוריות ותבהיר לאסם, שהוכרזה כמונופול בתחום הפסטה כבר בשנת 1998 (ונחשבת כזו עד היום), שהיא תבחן את הכרזתה כמונופול גם בתחום החטיפים, הקפה ותחליפי הבשר המעובדים. במקום זאת, היא בוחרת לדון ולברר על מי צריך להטיל את האחריות - על המדינה או על הצרכנים.
השרה יכולה להפנות מיידית את תשומת ליבה של המנכ"לית החדשה שמינתה בסוף השבוע האחרון לרשות התחרות, לנתחי השוק שאסם מחזיקה בתחומים אלה, ולהציע לזמן אותם לסאשן נחמד במשרדי הרשות כדי לעבור ביחד על המספרים. אני מוכנה לחתום שההתלהבות של אסם לגבות בין 3% ל - 7% יותר על הסל שהיא מוכרת, תפחת בצורה משמעותית.
ומה עם רפורמת היבוא, שאמורה לפתוח חסמים על יבוא מקביל לארץ ולייצר תחרות כואבת לחברות מונופוליסטיות כמו אסם? ברביבאי הודיעה שהיא יצאה לדרך וממש עכשיו היא מגייסת פקחים שיבדקו אם היבואנים לא מרמים (לכאורה כמובן) את המדינה.
שוב רפיון וגרירת רגליים: חוק ההסדרים עבר לפני יותר מחודש, המחירים מזנקים לשמיים והציבור ממתין לפקחים. במקום להחיל את הרפורמה מיידית, ואחר כך לגייס כוח פיקוח, כדי לא לתת לחברות כמו אסם להשתולל, שרת הכלכלה מחפשת את הג'ינג'י עם המפתחות.
את עליית המחירים אנחנו מרגישים בכיס - ומיד
שתי תרופות במינונים קטנים יחסית יכולות להילחם ביותר המחיה - ושתיהן נמצאות על המדף של משרד הכלכלה: הכרזה על אסם כמונופול בתחומים נוספים ופתיחת המשק לייבוא - ומייד.
הבעיה היא שכנראה יש לשרה שיכולה לספק אותן, סדר עדיפויות אחר. כנראה הרבה יותר דחוף לרהט את הלשכה ב- 30,000 שקל, במקום לשמור על כיסם של הצרכנים.
אז לתשומת ליבה של השרה והאלופה במיל': בניגוד לנתונים "שגויים" על גיוס חרדים לצה"ל, שמהם עוד אפשר לחמוק בחסדיה של ועדת בדיקה (זוכרים?), את עליות המחירים כולנו מרגישים בכיס - ומיד, ואנחנו תובעים ממי שהמשרד שבראשותה זכה לכל כל הרבה סמכויות במסגרת הארגון מחדש של "ממשלת השינוי", להפסיק לנסות ולהיות בסדר עם "הגדולים" ולהתחיל להיאבק למען האזרח הקטן.
אחרת, גבירתי השרה, הציבור שעדיין חושב -ולא רק בסיסמאות -עוד עלול להצביע ברגליים ולוודא שהקריירה הציבורית שלך תהיה קצרה הרבה יותר בהשוואה לקריירה הצבאית המרשימה.