גביית המס בעקבות אישור הרפורמה עומדת על קצב של כ-100 מיליון שקל בשנה. רוב הגבייה, כ-70 מיליון שקל, נובעת ממיסוי הריבית על פקדונות הציבור. לדוגמא, מיליארדי השקלים המופקדים בפק"מים ממוסים בשיעור של 10% על הריבית. גביית המס מתוכניות חיסכון עדיין לא משמעותית.
גביית 30 מיליון השקלים הנוספים מתחלקת בין מס על ניירות ערך הנסחרים בבורסה, ומס על נכסים לא סחירים. כ-18 מיליון השקלים שנגבים על הנכסים הלא סחירים מקורם בעסקות בחוזים לא סחירים. אחת הדוגמאות היא הנפקת אופציות מעבר לדלפק על ידי הבנקים.
כאמור, 12 מיליון שקל נוספים נגבים ממיסוי ניירות הערך הנסחרים בבורסה - בינהם מניות, כתבי אופציה ואג"ח. מדובר בסכום נמוך, לאור רמת הפעילות הנמוכה המתבטאת במחזורי מסחר נמוכים מאוד. הפעילים בשוק ההון מייחסים את ירידת נפח המסחר להחלת הרפורמה.
רפורמת המס נכנסה לתוקף ב-1 לינואר 2003, ולפיה מוטל מס על האפיקים השקליים בשיעור של 10%, ומס בשיעור של 15% על האפיקים הצמודים. גביית המס משפרת את נתוני הכנסות ממיסים, ומקזזת את ההפחתה בהכנסות אגף מס הכנסה הנובעת מהירידה בפעילות הכלכלית במשק.
כ-70% מגביית המס בעקבות הרפורמה - ממיסוי הריבית על פקדונות
ליאור כגן
11.2.2003 / 14:10