תופעת "הדלתות המסתובבות", הכינוי שניתן לעובדים בסקטור הציבורי שעוברים לסקטור הפרטי נפוצה למדי בשוק העבודה הישראלי. בחודש ספטמבר האחרון עבר הממונה על אגף התקציבים במשרד האוצר, שאול מרידור, לענף ההייטק, גם יהודה בר-און, מנכ"ל נת"ע (נתיבי תחבורה עירוניים) לשעבר עבר לסקטור הפרטי כאשר מונה לסמנכ"ל בחברת יפה נוף.
היום מפרסם בנק ישראל צמד מחקרים שערך ד"ר נועם מיכלסון מחטיבת המחקר, שעוסקים בסוגיית הקשרים של חברות עסקיות למינהל הציבורי בישראל, ובמעבר של עובדים מהמגזר הציבורי אל המגזר העסקי.
באופן כללי, תופעת הדלתות המסתובבות והמעברים בין עובדים בשירות הציבורי למגזר הפרטי, מהווים נושא לדיון ציבורי רחב בארץ ובעולם ולעיסוק של ועדות וגופי ביקורת שונים מתוך השירות הציבורי ומחוצה לו.
הביקורת שנמתחת בד"כ על המעברים האלה נוגעת לעובדה שהם עלולים להביא למתן יתרון לא הוגן לחברות המעסיקות את אלו שעברו אליהן מהשירות הציבורי, בשל הידע והקשרים שצבר עובד השירות הציבורי לשעבר והיכולת שלו ללחוש על האוזן של מקבלי ההחלטות , לפעמים העובד עצמו מכיר והיה חשוף למידע פנים אודות רגולציות עתידיות או מצבן של החברות המתחרות, דבר שבא על חשבון טובת הציבור.
בנוסף, אפשרויות העסקה עתידיות של עובד השירות הציבורי בחברות המושפעות מהחלטותיו עלולות להשפיע על פעולותיו והחלטותיו על מנת שלא לפגוע בסיכויי העסקתו בהמשך, וזוהי למעשה הביקורת שנמתחה על כמעט כל ראשי הרשות לתחרות בעבר.
מהצד השני, מניעת מעברים כאלה עלולה גם היא לפגוע בטובת הציבור. זאת מפני החשש שכוח אדם איכותי לא יהיה מעוניין להצטרף לשירות הציבורי מחשש לפגיעה באפשרויות העסקה עתידיות.
שווה להעסיק עובד ציבור
לפי המחקר, הספרות הכלכלית מצביעה על יתרונות הגלומים ביצירת קשר של חברה עסקית למינהל הציבורי במדינה. אחת הדרכים ליצירת קשר כזה היא על ידי העסקה של עובד לשעבר מהשירות הציבורי, בין אם זה מהשירות הציבורי בכללותו ובין אם מדובר בנבחר ציבור. עובדים אלו, לרוב, מתמצאים בנבכי השירות הציבורי, מכירים את דרכי פעולתו ומחזיקים ברשת קשרים עם שותפים לעבודה לשעבר. ניסיונם הייחודי עשוי לסייע לחברה בקבלת החלטות עסקיות יעילות יותר ובכך להשיא ערך לחברה.
נתונים מעניינים מתוך המחקר שבנק ישראל מפרסם היום, מראים ש-60% מהחברות הציבוריות בישראל בין השנים 2007-2015 העסיקו עובד ציבור לשעבר וש-8% אחוז מכלל המנהלים הבכירים וחברי מועצת המנהלים הם בעלי עבר בשירות הציבורי.
ניתוח ההתאמה בין עובדי השירות ציבורי לשעבר לחברות ציבוריות מעלה דפוסי מעברים התלויים בניסיון התעסוקתי של עובד השירות הציבורי וסוג הפעילות העסקית של החברה הציבורית. בפרט, מהניתוח עולה כי חברות נוטות לשכור את שירותיו של עובד השירות הציבורי שהוא בעל ניסיון באחד מהגופים המאסדרים או המפקחים של הענף בה פועלת החברה.
נתון נוסף שעולה מן הניתוח מעלה כי מינוי של עובד לשעבר בשירות הציבורי משפיע באופן חיובי על שווי השוק של החברה: בעקבות מינוי נצפית תשואה עודפת של בין 0.75%-1% במניית החברה. ההשפעה קיימת גם בעת מינוי של עובד לשעבר מדרג לא בכיר, ולא נמצאה השפעה עודפת למינוי של עובד לשעבר שהיה בדרג בכיר.
לעומת זאת, מרווחי האשראי מצטמצמים רק בעקבות מינוי של עובד לשעבר בשירות הציבורי שהיה בדרג בכיר, בעוד למינוי של עובד לשעבר שהיה בדרג לא בכיר לא נמצאה השפעה.
עוד נמצא כי עוצמת ההשפעה הן על שווי השוק והן על מרווחי האשראי תלויה בשני מאפיינים חשובים: האחד, כמות העובדים לשעבר בשירות הציבורי המועסקים בהנהלת החברה בעת המינוי - ככל שמספרם גבוה יותר, השפעתו של עובד השירות הציבורי לשעבר שמונה חלשה יותר.
המאפיין השני הוא הזמן שעבר מאז עזב העובד לשעבר בשירות הציבורי את השירות הציבורי - ככך שכל שהזמן רב יותר, ההשפעה חלשה יותר.