הסיכויים של צעירים שגדלו ביישובים מבוססים יותר להשתלב בענפי הטכנולוגיה, המזכים בשכר גבוה יותר, הם גדולים מאוד בהשוואה לצעירים שגדלו ביישובים פחות-מבוססים ורוצים לשדרג את הכנסתם.
כך עולה מהנתונים שהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) מפרסמת בנוגע לשיוך הסטודנטים שלמדו בין השנים 1995-2021 לתואר ראשון בתחומי המדע והטכנולוגיה לפי אשכול חברתי-כלכלי.
לפי נתוני הלמ"ס שליש מסך כל הסטודנטים שהתגוררו (ישוב מגורים בגיל 18) ביישובים מאשכולות חברתיים-כלכליים גבוהים לומדים לקראת תואר ראשון בתחומי המדע והטכנולוגיה (STEM). זאת לעומת חמישית מהסטודנטים שהתגוררו ביישובים מאשכולות נמוכים.
10% מסך כל הסטודנטים שהתגוררו ביישובים מאשכולות חברתיים-כלכליים גבוהים, לומדים את מקצועות ההייטק. ואילו רק כ-5% מסטודנטים מיישובים באשכולות נמוכים לומדים את מקצועות ההייטק.
מבוססים לעומת עניים: ציוני בגרות ופסיכומטרי טובים יותר
עוד עולה מהנתונים כי הפער המשמעותי בין הקבוצות נצפה בפילוח לפי סוג תעודת בגרות. כמחצית (45%) מהזכאים לתעודת בגרות מוגברת במתמטיקה ובמקצועות המדע, שהתגוררו ביישובים מאשכולות חברתיים-כלכליים גבוהים, המשיכו ללימודי תואר ראשון בתחומי המדע והטכנולוגיה. זאת לעומת רק כרבע (24%) מהזכאים ביישובים מאשכולות נמוכים.
הפערים החברתיים בין תושבי היישובים מאשכולות חברתיים-כלכליים גבוהים לנמוכים באים לידי ביטוי גם בציוני הבחינה הפסיכומטרית. שבעה עשר אחוזים מהנבחנים בבחינה הפסיכומטרית, מיישובים באשכולות חברתיים-כלכליים גבוהים, קיבל ציון הגבוה מ-700, לעומת שבעה אחוזים בלבד בקרב נבחנים מאשכולות נמוכים.
בקרב הנבחנים בבחינה הפסיכומטרית שקיבלו ציונים הנמוכים מ-700, אחוז הממשיכים ללימודי תואר ראשון בתחומי המדע והטכנולוגיה מיישובים באשכולות חברתיים-כלכליים גבוהים, גבוה ב-40% מזה של נבחנים מיישובים באשכולות חברתיים-כלכליים נמוכים (28% לעומת 20%, בהתאמה).