קשת בקלאוד: סוגרים שבוע של עבודה ב"תופין"

יצאנו להפי-האוור בתופין, שמספקת כלים לניהול מאובטח ואוטומציה של רשתות תקשורת ארגוניות. פתחנו ארונות, שמענו על קוד הלבוש ובסוף גם אנחנו התרגשנו מזה ש"הולכים לקלאוד", גם אם לא בדיוק הבנו מה זה אומר

05/01/2022

מה עושים: תופין טכנולוגיות תכנה מספקת כלים לניהול מאובטח ואוטומציה של רשתות תקשורת ארגוניות. המוצר של החברה מפשט את ניהול הרשתות הגדולות, שמורכבות מרשתות ותשתיות ענן היברדיות מתפתחות, ונועד להגביר את הגמישות של החברה מול הדרישות העסקיות שמשתנות כל הזמן, תוך שמירה על אבטחת המידע.

משתתפים:

ליאת שמואל בת 36, נשואה + 2, גרה בפ"ת. תפקיד: Director of IT Services and Infrastructure, שנתיים בתופין.

רועי אלון בן 32, נשוי + 1, גר בחולון. תפקיד: Senior Product Manager, תשע שנים בתופין.

טל אנדלמן, בן 26, רווק, גר בגבעתיים. תפקיד: Escalation Engineer , ארבע שנים בחברה.

טוב לדעת (מקודם)

לא ייאמן מה קרה לו ב-10 שבועות בלבד

מוגש מטעם TI SWIM
משמאל לימין: רועי אלון, ליאת שמואל וטל אנדלמן(צילום: ראובן קסטרו)

לוקיישן: במגדל "תוהא" בת"א, שזכה בשנה שעברה בתואר "מגדל המשרדים הטוב בעולם", בתחרות של המועצה הבינלאומית של גורדי השחקים, מתפרש מרכז המו"פ הישראלי של תופין על פני שתי קומות. עיצוב הפנים לא מבייש את הייחוס ומעניק ל - 280 העובדים שזוכים להגיע אליו, סביבת עבודה על בסיס צבעוניות של כחול, סגול, בורדו ואפור, רובה ממוקמת באופן ספייס.

במסדרונות יש מרבצים מכל מיני סוגים, הדומי ישיבה וספרייה וחדרי שקט, שהם חדרונים קטנים סגורים, נעימים, עם כורסא ושולחן, שאפשר לעבוד או לדבר בהם באינטימיות. יש גם שולחן פינג פונג וכדורגל שולחן, מכונת "ארקייד" עם המון משחקים אלקטרוניים של פעם, וגם סוני פלייסטיישן.

הפסקת קפה: המטבחון ממוקם בקצה אולם גדול המשמש כחדר אוכל, ויש בו שולחנות עץ וסביבם כסאות לבנים. מעל תלויים שרכים מלאכותיים על מעין רשת לבנה ואהילים בצבעים מאופקים. האי הגדול צבוע בתכלת ומחופה בעץ. יש שני מקררים שקופים, באחד חלב רגיל, יוגורטים בטעמים, ממרח פסטו, לימון כבוש, וארטישוק, גבינת שמנת דלת קלוריות ושמנה, ריקוטה למריחה, לאבנה, קוטג' ומיץ תפוזים בכמות מסחרית ופירות. בשני - חלב סויה, שיבולת שועל ואורז, חומוס, סלט כרובית בטחינה, סלט חצילים במיונז ופלפלים, גבינה צהובה רגילה, מוצרלה, ממרח על בסיס סויה, למאה ולחמים מלאים.

על השיש הבהיר מכונת קפה, קפה מגורען מכמה סוגים, קפה טורקי ושוקו, ובצנצנות זכוכית מונחים עוגיות שוקולד, עוגיות גרנולה, וופלונים, תמרים, תערובת אגוזים, חמוציות, ארבעה סוגי קורנפלקס, וחטיף יפני חריף. יש גם שני טוסטרים לחיצים, שניים עומדים ושני מיקרוגלים, מגירה מלאה תיונים ומקרר שכולו ירקות. לא מצאנו ממתקים, כי האסטרטגיה הקולינרית בריאותית ברובה.

קחי לך ופלונים ותמרים. יש על השיש במטבחון(צילום: ראובן קסטרו)

CV: רועי למד בתיכון במגמת טכנולוגית מידע, ועשה 15 יחידות מחשבים, למרות שלא היה בטוח מה מעניין אותו יותר, התחום הטכנולוגי או הביזנס. כצפוי מצא את עצמו, כמתבקש, בחיל התקשוב, כמדריך טכנאי מערכות מחשוב. חודש אחרי השחרור כבר עבד בתמיכת הלקוחות של ECI, כשחלק מהזמן היה בפרבר שכוח אל וקר נורא בדנמרק, מה שהפך את חוויית הטיסות לחו"ל לחביבה פחות. את התואר הראשון במנהל עסקים ושיווק, והשני במנהל עסקים ומערכות מידע, השלים בשנים האחרונות תוך כדי עבודה.

"אחרי שנתיים ב - ECI", הוא אומר, "ראיתי מודעה שפרסם מישהו מתופין, שמחפשים אנשים ל - QA. כשהגעתי למשרדים, שהיו אז בבורסה בר"ג, היה באוויר ווייב טוב, שקשה להסביר. כל עובד שהבאתי לחברה, ויש עשרה כאלה עד עכשיו, מספר שעבר את אותה החוויה. אנשים שעזבו אומרים שאין מקום כזה מבחינת החומר האנושי והאווירה. זה מתחיל בפאונדרים, רובי וראובן, אנשים צנועים בגובה העיניים. אין מעמדות, פוזה או שופוני. עברתי שלושה תפקידים ב - QA, ובדיוק בשבוע שבו אמרתי שאני רוצה לעבור לביזנס, התפנה מקום בפרודקט והיום אני מנהל שני אנשים".

ליאת למדה ביולוגיה, חלמה להיות עורכת דין ולא היתה שום נגיעה למחשבים עד ששובצה ליחידה 180, היום "אופק", יחידת המחשוב של ח"א, שם נוצר החיבור לתחום. מיד אחרי השחרור התחילה לעבוד בצוות תמיכת IT בקומברס, אחרי ארבע שנים עברה לתפקיד ניהולי. משם עברה לנהל צוותי IT ב - HP, ואז היתה כמעט שבע שנים באמדוקס.

"ניהלתי באמדוקס קרוב ל - 120 עובדים רחבי העולם ולא היתה לי שום כוונה לעזוב. הייתי ממוצבת ומוערכת, ואז אחת המנהלות שלי הציעה לי לבוא איתה לתופין ולהקים איתה קבוצת IT מובילה. אחרי שתי חברות גדולות, דגדג לי לחוות חברה קטנה, שוק אחר, קרבה אנושית. ממקום היררכי, שבו הטיטלים מאוד משמעותיים, הגעתי למקום שבו הכל נגיש. זה היה בדיוק שהתחילו השמועות על הקורונה והספקתי לעבוד חודש - חודשיים מהמשרד והיה משהו מאוד מחבק ומקבל. ביום הרביעי בא אלי מישהו עם כפכפים ושאל, את החדשה? ורק אח"כ הבנתי שזה ראובן, הפאונדר".

בניגוד לשניים האחרים, טל תמיד היה איש טכני ולמד מחשבים וכימיה בתיכון. כמו טל, גם הוא הגיע לחיל התקשוב, ונשאר לתפקידי פיקוד כנגד בבה"ד 7. כשהגיע לקצה שירות הקבע, הוא התייעץ עם רועי, שהכיר קודם, מה כדאי לעשות וגוייס על ידו. "לא ידעתי אז שהוא מקבל עלי בונוס", הוא צוחק. "גם אני הגעתי למשרדים בר"ג ואהבתי מה שהיה שם, היה קליק.

התחלתי כ - QA, עם צוות של חבר'ה שהכירו בצבא, ותוך כדי תנועה התחלתי ללמוד ניהול מערכות מידע. אחרי שלוש שנים אמרתי, חבר'ה, מה האתגר הבא? ועברתי לצוות אסקלציות שמתעסק בתקלות ובעיות שמגיעות מהתמיכה ואנחנו גם סוג של צוות פיתוח. כיף לי".

בקורונה הוכפל הציוד ההיקפי(צילום: ראובן קסטרו)

בשביל הנשמה: בתחילת הקורונה ליאת התחילה לגדל סוקולנטים, סוג של קקטוסים, בגלל ששום צמח אחר לא החזיק אצלה מעמד. התחביב הפך עם הזמן לאוסף מרשים, שכולל גם צמחים אחרים שהיא מחלקת לחברים. במעט הזמן הפנוי שיש לה, ברווח שבין העבודה לגידול ילדים קטנים, היא מתרגלת יוגה ומתעניינת במיינדפולנס ומדיטציה.

בגלל שסיבוך הכבלים של האוזניות הוציא אותו מדעתו, החליט רועי לפתור את הבעיה, המציא מוצר שמתלבש על האוזנייה ומחבר את הקצוות וככה אפשר לזרוק אותן לתיק בלי שיהפכו לפקעת מעצבנת. טל לא דיבר על גיל שלוש. כשהתאשפז בגלל בעיה אחרת, האחות התקרבה אליו עם האינפוזיה ופתאום הוא התחיל לדבר שוטף. יש כאלה שטוענים שמאז ועד היום לא סתם לרגע את הפה.

קורונה: כשבחברה ראו שהעובדים חוששים מהקורונה, הוחלט שהם יתרגלו עבודה מהבית. ליאת: "הגדלנו קווים ושיפרנו את החיבור מרחוק מאחורי הקלעים והוצאנו מייל עם בקשה שיתחברו לכל מה שיש במשרד וידווחו איך הכל עבד. התרגיל היה ביום חמישי וכבר לא חזרנו למשרד.

הכפלנו את הציוד ההיקפי, מי שהיה זקוק לציוד נוסף על זה שלקח מהמשרד, שלחנו לו הביתה וכולם קיבלו 500 דולר להצטיידות". רועי אומר שכשבאו לאסוף ציוד, המראה היה אפוקליפטי, כאילו הכל נעזב באמצע. פה כוס קפה חצי מלאה, שם משהו זרוק על השולחן.

כדי לשמור על המורל והגיבוש, ארגנו בחברה לכבוד שבועות תחרות בישול בשום, ערכו "האפי אוור" וירטואלי שבו למדו איך להכין סנגריה, שלחו פיג'מות, מארזי גלידה וחבילה של הקונדיטורית אור שפיץ. טל לא שוכח את אירוע סיכום השנה וההערכות לשנה הבאה, שצוין ברוח של מרוץ מכוניות. "שלחו לנו מחזיק מפתחות, בקבוק מים וחולצה. היתה לנו הרצאות על איך יראה העולם החדש, התנהלות פיננסית, ארגונומיה מציאת איזון מנטלי".

בתופין יזמו חודש בריאות גלובאלי לכלל החברה, עם הרצאות, שיעורי יוגה, מיינדפולנס, והרצאות פנימיות של עובדים על הרגלי הספורט והתזונה שלהם המיוחדים שלהם. היתה גם סדנת בישול בריא עם תום פרנץ ונפתח במיוחד ערוץ שבו שיתפו כולם בפעילות ובתזונה היומיומית.

קוד לבוש: מחליפות ועד לכפכפים וברמודה(צילום: ראובן קסטרו)

מאיפה עובדים: רועי אומר שבתופין היו זהירים בחזרה לשגרה והוא חזר לעבודה במשרד הרבה אחרי אשתו, שגם היא הי טקיסטית. "ביקשו שנבוא יומיים בשבוע, אבל תרגישו נוח ואין חובה". אצל ליאת המצב שונה, "בקבוצה שלי היינו חייבים שלפחות מישהו אחד יהיה במשרד ופעם בשבו כולנו מגיעים ביחד". טל אומר שיש כאלה שבאים כל יום מתוך רצון וכיף.

ערך מוסף: כנראה שלא בכדי זכה מגדל תוהא בתואר הנחשק, כי יש בו חדר כושר מטורף שעובדי תופין נכנסים אליו בחינם. מאז החזרה לשגרה, בימי שני ורביעי, שבהם באים רוב העובדים למשרד, עושים "האפי אוור" עם גלידות ואלכוהול, פריקסה, פרעצלים, חלה ושניצל, כל פעם משהו מפתיע אחר. בחצי הגמר של המונדיאל ארגנו הקרנה על הגג עם פיצות ובירות וביקשו מהעובדים להביא חברים. בפרק הזמן הקצר שבו כולם חשב שהקורונה מאחורינו, היתה מסיבת קיץ בפארק דרום, עם סקי מים, דוכני אוכל שווין והופעה של להקת פול טראנק.

כל תחילת שנה יש מפגש של כל עובדי החברה מרחבי העולם, עם כנסים, ארוחות וטיול מושקע בסופ"ש. ממש על גבול התפרצות המגפה, בינואר 20, כל החברה נפגשה ביוון, הם גם היו בגליליון ובאילת, אבל הקורונה קלקלה את המסורת. במסיבת ההנפקה הופיעו פורטיס וסחרוף. בתופין יש גם קבוצת כדורגל פעילה עם אימונים קבועים ויוגה פעם בשבוע. כל עובד יכול לבחור בין "תן ביס" ל"גודיס" ואפשר להשתמש בתקציב גם לקניות בסופרמרקט.

מה לובשים: טל אומר שאנשים מרגישים נוח להסתובב בנעלי בית או חליפות וסימן ההיכר של ראובן, הקו פאונדר, הם הכפכפים והברמודה. רועי: "ליום ההולדת קנינו לו כפכפים ממוסגרים ופטיש, שיוכל לשבור המקרה חירום".

תופין 6(צילום: ראובן קסטרו)

שכר: יחסית לשוק, אומרת ליאת, משלמים סכומים גבוהים יחסית. היא מכירה את זה מקרוב, כי היא בעצמה מגייסת עובדים., ורועי מוסיף, "השתחררנו יחד עשרה אנשים מבה"ד 7 וב - QA שילמו בתופין הכי הרבה ובפער. חוץ מזה יש מדיניות של בונוסים, העלאות שכר ולכל עובד יש מניות והוא רוצה שהחברה תצליח".

מה הלאה: הצוות של רועי הכפיל את עצמו ממש עכשיו, מעובד אחד לשניים, מה שמאוד מרגש אותו וגם העובדה שהמוצר שלו נמצא במוקד תשומת הלב של החברה גורם לו לרצות להישאר בה, ליאת לא מרגישה תחושת מיצוי, "אנחנו הולכים לכיוון הקלאוד וזה מרתק אותי", היא אומרת, וטל פשוט מת על תופין.

"הולכים לכיוון הקלאוד וזה מרגש"(צילום: ראובן קסטרו)
  • הייטק
  • קורונה
  • happy hour

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully