טניה רות ביידר עלתה לארץ מאוקראינה בגיל 3. היא גדלה כיהודייה והתחנכה במוסדות דתיים עד שעולמה התהפך עליה כאשר הרבנות קבעה שאמה אינה יהודייה. עד גיל 12 היא למדה בגן ובבית ספר דתי. בהמשך שירתה בצבא, סיימה את לימודיה האקדמיים ורכשה מקצוע כווטרינרית. מסלול אותו עוברת כמעט כל ישראלית ואזרחית רגילה. במהלך הגירושין של הוריה נודע לטניה כי לא ניתן להוכיח את יהדותה של סבתא מצד האם שהייתה ניצולת שואה (כל האחים של הסבתא נספו בשואה ומשפחה נוצרית הצילה אותה), ולכן עליה להתגייר אם היא רוצה להירשם כיהודייה.
טניה התחילה תהליך גיור מלא הכולל לימודים באולפן במשך שנה, ליווי של משפחה דתית מארחת ועוד דרישות רבות אותן עברה בהצלחה. ממש לפני סיום התהליך הודיעו לטניה על דחיה וסירוב בשל חשד מוטעה כי יש לה בן זוג ולא סיפרה על כך, (בתהליך הגיור אם יש בן זוג, הוא חייב לקחת חלק בתהליך). "עברתי את כל המבחנים ובעצם כבר כמעט סיימתי, ואז אמרו שאני לא יכולה לקבל תעודה ולהיות יהודייה לטענתם, כי חשדו שיש לי בן זוג - ובכלל לא היה לי בן זוג. הרגשתי שלקחו לי את הזהות באמצע החיים".
טניה לא התייאשה, וסיימה את התהליך דרך רשת בתי הדין הפרטיים האורתודוקסים של גיור כהלכה ובהמשך התחתנה כדת משה וישראל. "עשיתי את זה בשביל עצמי, בשביל לסגור מעגל ולהקים משפחה יהודית", מסכמת טניה.
ליצירת קשר עם גיור כהלכה>>
הסיפור של מרים "מירי", מזכיר מבחינות רבות את סיפורה של טניה. מרים בת 24, נולדה ברוסיה לאב יהודי מבית דתי ואם לא יהודייה. בבית שמרו כשרות ושבת, שמרו על קשר עם קהילת חב"ד, אביה ניהל מפעל של בשרים כשרים והמשפחה הייתה חלק מקהילה יהודית גדולה ברוסיה.
בגיל 12 מירי ומשפחתה עלו לארץ וכעבור מספר שנים הוריה נפרדו ומירי נשארה עם האם. עד גיל 14 כלל לא הבינה שהיא לא נחשבת יהודייה.
"תמיד הבית היה בית יהודי, אני אפילו זוכרת שכילדים היינו רצים ומשחקים בבית הכנסת, ואחרי שעלינו לישראל שאלו אותי 'את יהודייה?', עניתי בטח שאני יהודייה, אני שומרת שבת וכשרות מגיל אפס! ואז הבנתי שאמא שלי לא יהודייה. לפני הגיוס לצה"ל, התחלתי לקבל הודעות עם הזמנה להצטרף לקורס "נתיב", אבל גם הרגשתי לחץ כבד מצד מפעילי הקורס וגם אחותי סיפרה לי על החוויות הלא נעימות שהיא עברה בתהליך הגיור שלה - ולכן נמנעתי מלהצטרף".
ככל שהתבגרה, מירי התחילה תהליך של חזרה מחדש אל המסורת. שוב היא שמרה כשרות ושבת כהלכתה, צמה בכיפור, הקפידה על כל הלכות פסח ומכאן עלה הצורך שלה בגיור. היא בחרה להתגייר בגיור אורתודוקסי דרך גיור כהלכה, סיימה קורס הכנה לגיור והתגיירה בבית הדין במגדל עוז.
"זה ענה על כל הציפיות ולא קרה שום דבר שהפתיע אותי. החוויה הייתה חיובית ומרגשת, הרבנים היו מאוד נדיבים ומאוד התעניינו בתהליך שעברתי ובמה שאעשה אחרי הגיור. יהדות בשבילי זה דרך חיים ואמונה ואווירה של שולחן שבת וחג. הרגשתי את זה כבר מקודם אבל עכשיו אני באמת חלק מזה", מסכמת מירי.
טניה ומרים שכבר כמעט נואשו מדרישות לא הגיוניות וטירטור רב, זכו לסוף טוב לסיפור שלהן, לאחר שהגיעו לגיור כהלכה. "גיור כהלכה" היא רשת בתי דין עצמאיים אורתודוקסים לגיור מבית "עתים" המציעה גיור נגיש, ללא תשלום, מכבד ומכיל ועפ"י כל דקדוקי ההלכה. "היום יש פתרון לאלפי משפחות ישראליות שרוצות לעבור תהליך גיור לפי ההלכה היהודית ושיתנהל בצורה מכבדת - תהליך בגובה העיניים", אומרת יעל בלנקי, מנהלת בתי הדין "גיור כהלכה".
"במסגרת בתי הדין שלנו פועלים, כבר למעלה מ-6 שנים, עשרות דיינים, מנהיגי קהילות מוכרים בציונות הדתית - תלמידי חכמים שביניהם ראשי ישיבות ורבני ערים גדולות בישראל, שרואים בגיור ערך לאומי ויודעים לדבר עם המתגיירים באופן קשוב ורגיש לצד שמירה על נאמנות מוחלטת להלכה היהודית".
ליצירת קשר עם גיור כהלכה>>