הכנ"ר: "בעלי מניות ומנהלים משתמשים לעתים בהליך הקפאת הליכים לפירוק חברות"

"בעלי מניות ומנהלים בעלי אינטרסים משתמשים לעתים בהקפאת הליכים למטרה של פירוק 'החבילה' בצורה איטית ונוחה יותר", כך טוען היום כונס הנכסים הרשמי, עו"ד שלמה שחר, בכנס בנושא הבראת חברות בישראל שערכו גלובס ייזום ואוניברסיטת תל אביב. שחר אמר כי בהקפאה "היאוש נעשה יותר נוח" עבור הנושים, ועל מנת למנוע מצבים מסוג זה משמש הכנ"ר כזרועו הארוכה של בית המשפט.



שחר טען היום כי יש לפתוח את תפקיד הנאמן לאנשי מקצוע חדשים שאינם נמנים עדיין על אותה קבוצה סגורה ומצומצמת ממנה מתמנים נאמנים בדרך כלל. במצב הנוכחי, חלק מבעלי התפקיד הם בעלי אינטרס. במצב הקיים, לטענתו, הנושים המובטחים הם בעלי הממון, בעלי חברות, בנקים ואחרים שיכולים להיעזר בעורכי הדין הטובים ביותר על מנת לדאוג לאינטרסים שלהם, ומי שנשאר לא מוגן הוא הציבור הרחב - ספקים ונותני שירותים קטנים, לקוחות ואחרים.



תפקיד הכנ"ר הוא להגן על הנושים הבלתי מובטחים, אמר שחר, ועל בית המשפט להשתמש בסמכותו למינוי רו"ח/כלכלן נייטרלי חיצוני שיבחן האם החברה נועדה לפירוק או הבראה.



עו"ד אריה דנציגר, שותף במשרד עו"ד גרוס, קלינהנדלר, חודק, גרינברג ושות', הציג היום את המקרה של גילת רשתות לוויין , בו הכיר לראשונה בית משפט אמריקאי בצו הקפאת הליכים של בית משפט מחוזי בישראל שניתן עבור חברה ישראלית. בית המשפט האמריקאי אכף את הצו בארה"ב כנגד תביעות אפשריות מבעלי האג"ח להמרה של החברה בארה"ב, שיכלו להגיש תביעות בארה"ב ולממש את נכסי גילת שם.



תקדים נוסף במקרה גילת היה השגתו לראשונה של צו הקפאת הליכים חלקי שחל רק על הנושים הפיננסיים של החברה, בעוד יתר נושי החברה - בעיקר ספקים - הורשו לתבוע את החברה. כמו כן, במקרה גילת נותרה הנהלת החברה על כנה, ובעלי התפקיד שמינה בית המשפט לגילת לא עסקו בניהול החברה, אלא שימשו כגוף המפקח על הדירקטוריון. שימור כוח ההנהלה היה המפתח להצלחת ההסדר וההקפאה, אמר דנציגר.



עו"ד איתן גרינברג טען כי היעדר קיומו של מאגר מידע פתוח המשרת את הציבור, מקשה לבחון את היעילות הכלכלית של תהליכי ההבראה. גרינברג קרא להקים מאגר מידע מסודר, שיסייע לבעלי תפקיד בניהולם הליכי הבראה בחברות.



גרינברג, כמו גם דוברים אחרים, שם את הדגש על העובדה שיעילות הליך ההבראה עלולה להיפגע במקרה של פנייה מאוחרת של חברה בקשיים לבית המשפט. גרינברג הציע את השארת ההנהלה הקיימת על כנה, מתן הגנה מוגברת לבנק שייעץ לחברה בבקשת הקפאת ההליכים, ומתן הגנה טובה ומוגדרת לחברה מפני פעולות חד צדדיות של נושים שעלולות להביאה להתמוטטות כגון ביטול הסכמים, מימוש ערבויות וקיזוז.



המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, עו"ד דוידה לחמן מסר, אמרה היום כי משרד המשפטים שוקד על תיקון חקיקה דחופה בנושאים דוגמת מעמד אשראי חדש, חוזים של החברה, ובדיקת האפשרות לעריכת תוכנית שיקום. עם תיקון נושאים אלה יעוצב הסדר המתאים לשיטה הישראלית, שלא כמו צ'פטר 11 שהוא דין זר המתאים לארה"ב ולתנאיה.