האם NFT הוא "הזדמנות להפגיש את בעלי הזכויות עם כסף" או שהוא "חור שחור ענק שרשויות איסור הלבנת הון ומימון טרור עוד לא מודעות לו בכלל"? אלה חלק משאלות שהתעוררו בכנס ראשון מסוגו שעסק ב-NFT והיבטיו המשפטיים, שערכו משרד עוה"ד פרל כהן בשיתוף עם אוניברסיטת תל-אביב, לזכר עו"ד ועו"פ יוסי ברקאי ז"ל, שותף במשרד שהלך לעולמו השנה.
NFT הוא אסימון דיגיטלי ייחודי המקושר ליצירה בטכנולוגיית בלוקצ'יין, והוא מעיד על היותה מקורית. הוא נכרך לעתים ביצירות שאינן מצויות בדרך אחרת במרחב הציבורי - לדוגמה, הבמאי קוונטין טרנטינו הציע NFTs של קטעים שלא פורסמו מהתסריט לספרות זולה - ונתבע בשל כך.
למרות שעתידו של שוק ה-NFT אינו ידוע, הוא מסעיר לא רק את עולם הטכנולוגיה, אלא גם את עולמות האמנות, הקולנוע, המוסיקה והתרבות. יצירות NFT, מאמנות דיגיטלית ייחודית ועד ציוץ של מייסד טוויטר ג'ק דורסי, מוצעות למכירה במיליוני דולרים לכל המרבה במחיר, ומבטיחות לשנות את כל מה שידענו עד היום על שיווק אמנות והקשר בין יוצר לקהל. NFT תופס תאוצה גם בתעשיית המשחקים הדיגיטליים, במודל של P2E (Pay to Earn - שחק כדי להרוויח).
במקביל, המטבעות הווירטואליים שמשמשים לרכישה של יצירות ה-NFT, מתחילים לקבל הכרה בקרב רגולטורים שונים בעולם. לאחר זמן רב התבשרנו השבוע כי בכוונת בנק ישראל להנחות את הבנקים להימנע משלילה גורפת של מתן שירותים לנותני שירות במטבעות וירטואליים שקיבלו רישיון. המשמעות היא שחברות הסוחרות במטבעות וירטואליים לא ייאלצו להתמודד עם סירובים גורפים בעסקאות קריפטו, מה שצפוי להקל גם על משקיעי ה-NFT אשר סוחרים דרכן.
עו"ד חיים רביה, שותף בכיר וראש קבוצת האינטרנט, הסייבר וזכויות היוצרים בפרל כהן, ציין במענה לשאלה מה מקבל אדם שרוכש NFT, כי התשובה נראית לעתים קרובות כמו חידת זן יפנית - "אדם שרוכש NFT מקבל NFT". עם זה ציין כי פרוייקטים מצליחים להשתמש ב-NFT לא רק לגיוס כספים אלא גם ליצירת קהילה מחויבת של תומכים ומשתמשים. הוא הביא כדוגמה סדרת אנימציה מצליחה של אשטון קוצ'ר ומילה קוניס.
לדברי פרופ' ניבה אלקין-קורן, מומחית בקניין רוחני ומשפט טכנולוגיה מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב, "במרבית המקרים שאנחנו רואים בזירות המסחר, הזכויות של ה-NFT הן לא בלעדיות ונוצרות ביחס ליצירות או לקבצים דיגיטליים באיזושהי סדרה מוגבלת, כאשר החוזה החכם מאפשר לסחור בהן. אחת הבעיות שמטרידות אנשים בתחום היא שהחוזה לא תמיד מופיע ביחד עם ה-NFT, אלא מופיע באתר אחר וצריך לחפש אותו כדי להגיע לזכויות שה-NFT המדובר מקנה לנו".
שאלת הזכויות על היצירות מדירה שינה גם מעיניהם של חברות התקליטים ואולפני הסרטים. יוריק בן דוד, מנכ"ל אקו"ם לשעבר וכיום מלחין ויזם בתחום ה-NFT התייחס במהלך הכנס לאפשרות שה-NFT יחתוך את שרשרת המתווכים, כך שהיוצר יוכל לקבל תמורה ישירה על השימוש ביצירה שלו. לדבריו, "אני רואה ב-NFT הזדמנות להפגיש את בעלי הזכויות עם כסף, והתקווה שלי שאנחנו פותחים פה משהו חדש שבשלב הנוכחי לא נוגס בארגונים כמו אקו"ם או במוציאים לאור אלא פותח שדה חדש של זכויות". בן דוד הוסיף כי "בשוק ה-NFT במוסיקה יש כבר קהילה עולמית של 400 אלף איש שכבר סוחרים ב-NFT של יצירות מוסיקליות".
מתי מריאנסקי, אמן NFT ויזם בתחום הבינה המלאכותית התייחס להיקף הפעילות בתחום: "קצת מפתיע אבל כל הרעש שאנחנו שומעים על ה-NFT מסתכם כיום במיליונים בודדים של אנשים בכל העולם. עד לא מזמן היו פחות ממיליון אנשים ב- OpenSea שנחשב לאתר הגדול בתחום. האם זה אומר שאין פה כלום ועוד מעט זה ייעלם או שמדובר בתחום שנמצא בחיתוליו ויפרוץ בענק?".
במושב נוסף שנערך בכנס והתמקד בתופעת המטבעות הקריפטוגרפיים, התייחס המנחה עו"ד גיא לכמן, שותף בכיר בקבוצת ההייטק של משרד פרל כהן, לטיוטת ההוראה שהפיקוח על הבנקים פרסם השבוע ובה נכתב כי כל עוד מקור הכסף הוא של גוף בעל רישיון, הבנקים לא יוכלו לסרב לקבלו רק בגלל שמדובר בקריפטו. לדברי עו"ד לכמן, "ההנחיה של הפיקוח על הבנקים היא קריאת כיוון לגבי איך הרגולטור מצפה שהבנקים יתמודדו עם סוגיות כבדות בעולמות איסור הלבנת הון. מי שאי פעם ניסה לקנות קריפטו מבין שהקושי האמיתי הוא להפוך את הקריפטו לכסף סחיר (פיאט) משום שהבנקים מסתכלים עליך כפושע והסיכוי להשלים את ההעברה הוא מאוד מאתגר".
עו"ד יהודה שפר, לשעבר המשנה לפרקליט המדינה לאכיפה כלכלית שהקים את הרשות לאיסור הלבנת הון התייחס לטיוטת ההוראה של הפיקוח על הבנקים, וציין כי בבתי המשפט מתפתחת פסיקה רחבה עם ביקורת על הבנקים שמנסים למדר את עולם התוכן של הקריפטו משיקולי תחרות, טכנופוביה וחוסר רצון או יכולת לנהל סיכונים. לדבריו, "הסירוב של הבנק לקבל קריפטו, צריך להיות סביר, מכיוון שאין בישראל תחרות בין הבנקים ולכן יש ביקורת שיפוטית נוקבת כלפי הבנקים במקרים שהם מסרבים לקבל מטבעות וירטואלים".
עו"ד שפר התייחס לחששות שהקריפטו וה-NFT מעוררים בקרב רגולטורים ברחבי העולם. לדבריו, "אנשים עושים רווחים אדירים ממסחר ב-NFT ובשתי מדינות שאני מייעץ להם יש כבר תיקי הלבנת הון של סוחרי סמים שמכרו NFT וניסו להציג אותו כערך לגיטימי. ברור לכולם שברגע שיש לנו יצירה שאי אפשר לכמת את הערך שלה מתעורר חשש של הלבנת הון, מה שקיים בכל סחורה ובוודאי בכזו שאפשר לשחק בערך שלה כמו יצירות אמנות או יהלומים ו-NFT, שאין לנו דרך לדעת מהו השווי האמיתי של היצירה".
עו"ד שפר הוסיף, "כרגע ה-NFT הוא חור שחור ענק שרשויות האכיפה עוד לא מודעות לו בכלל. אני רואה את היתרונות של ה- NFT אבל אני קצת חשדן לגבי היכולת שלו לשמש כמטבע או משהו סחיר. כאשר מישהו קונה אוויר במחיר של כמה מיליוני דולרים ומוכר אותו כעבור כמה דקות ברווח עצום, המוח שלי אומר לי שיש כאן מניפולציה וניסיון לייצר ערך מדומה".
אוריאל אוחיון, מייסד משותף ומנכ"ל של חברת ZenGo שפיתחה ארנק קריפטו מאובטח ללא מפתח התייחס למהפכה של יצרני התוכן העצמאיים. "בתעשיית התוכן היוצרים מתמודדים עם גופים מרכזיים ששולטים על חייהם כמו טוויטר, ספוטיפיי, גוגל, אפל וה-NFT מעניק להם הזדמנות ראשונה להפיץ תוכן ולמכור אותו ללא תלות בצד שלישי. זו מהפכה למי שאי פעם ניסה לייצר תוכן וגם לחיות ממנו, כיוון שהפלטפורמות הטכנולוגיות כמו פייסבוק ודומותיה שולטות על חיינו והתוכן שאנחנו מפרסמים שם שייך להן והן מרוויחות ממנו כסף ואנחנו לא מקבלים שום דבר, אלא נותנים להן את כל הזכויות על התוכן".