מסעות השיווק שעורכות חברות הסלולר לשירותים מתקדמים כ"חווייה גדולה מהחיים" אינם מצליחים להסתיר את עובדות החיים. כבר שני עשורים מספקות החברות בעיקר שירותי שיחות קול, באיכות משתפרת והולכת, אך לא הרבה מעבר לכך. המכשירים מוזערו עד שכמעט נעלמו, העיצובים השתכללו, אבל בסופו של דבר, כולם רוצים בעיקר לדבר. אפילו הצעירים. רוצים חווייה גדולה מהחיים? צלצלו לאמא ביום המשפחה.
שתיים מחברות הסלולר הישראליות, סלקום ופרטנר, כבר פרסו רשתות מתקדמות שמסוגלות להעביר נתונים במהירות גבוהה. כמה אלפי לקוחות כבר יכולים להעביר תצלומים צבעוניים מטלפון לטלפון, ומהטלפון למחשב האישי, במהירות סבירה. כמה עשרות אלפים מורידים צלמיות צבעוניות, משחקים וקטעי מוסיקה.
אבל ספק אם השירותים האלה מניבים הכנסות שמכסות את עלות הפרסום והשיווק שלהם. אחרי הכל, לא מדובר בשירותים חדשים באמת. הם נפוצים במזרח אסיה זה שלוש שנים ובאירופה זה שנתיים. והישראלים אינם הראשונים שהגיבו באדישות.
בתעשייה הסלולרית מכונים השירותים האלה "דור 2.5". הדור השני היה הדור הדיגיטלי, שאיפשר בעיקר תמסורת אינטרנט איטית ומשלוח הודעות טקסט קצרות. בדור 2.5 הואץ קצב העברת הנתונים פי חמישה. המכשירים השתכללו, בחלקם הותקנו צגים צבעוניים, והם מאפשרים צפייה בקטעי אנימציה והורדת משחקים מהרשת.
השקעה שאינה מצדיקה את עצמה
במעבר לדור 2.5 גילו חברות הסלולר לראשונה כי ההשקעה הגדולה הנדרשת לטיפוס במעלה סולם הטכנולוגיה אינה מצדיקה את עצמה, שכן התמורה מהלקוחות, שסירבו להתרגש מהשירותים החדשים, היתה צנועה. החששות העמומים הפכו לחרדה של ממש כאשר הגיע תור ההשקעות בדור הסלולרי הבא, הדור השלישי. ב-2000 היתה התלהבות עצומה מהדור השלישי. איש לא ידע באיזו טכנולוגיה מדובר וכיצד ישתמשו בה הלקוחות, אך בדירקטוריונים של חברות הענק בכל זאת חשבו שזו השקעה מצוינת. התדרים הנדרשים להפעלת הטכנולוגיה החדשה נמכרו באירופה בכמאה מיליארד דולר.
מקץ כמה חודשים התברר גודל הטעות, שלא היה רחוק מגודל הסכומים ששולמו תמורת התדרים. כעת ממתינים רבים לראות מה יהיה גורלם של שירותי הדור השלישי שמתכוונת האצ'יסון להשיק בקרוב באיטליה ובבריטניה. מקורות מקורבים להאצ'יסון מבטיחים שהשירותים החדשים יהיו חווייה מדהימה, גדולה מהחיים. הגימיק העיקרי: שיחות חוזי. מקורות מרוחקים מהאצ'יסון תוהים מה יציע הדור השלישי שלא מציע דור 2.5.
הביקוש הנמוך לשירותי הדור הנוכחי אינו קשור למגבלות טכנולוגיות, אלא להרגלי צריכה שלא התעצבו כפי שצפו המפעילות הסלולריות. השיפור הטכנולוגי של הדור השלישי אינו רלוונטי לבעיה, ושינוי בהרגלי הצריכה אינו נראה באופק. באירופה נאלצות כמה מפעילות להקים רשתות דור שלישי פשוט מחמת מחסור בתדרים בטכנולוגיה הקיימת.
בעוד המפעילות תוהות על קנקנו של הדור השלישי, מתחילים מהנדסי תקשורת לתכנן את הדור הבא, המכונה, מטעמי נוחות, הדור הרביעי. הנזקקות העיקריות לדור הרביעי הן יצרניות הציוד. הישרדותן תלויה ביכולתן לשכנע לקוחות לזרוק את המוצר שקנו אתמול לטובת המוצר הבא. לא ברור מתי תסתיים ההצטיידות ברשתות הדור השלישי ויש סיכוי סביר שמפעילים רבים יעדיפו להימנע מרכישת המערכות החדשות ויעדיפו לשדרג מערכות קיימות, תוך המתנה לבשורה של ממש בתעשייה.
הרמן יוזף מולר, מנהל ושותף בחברת הייעוץ דטקון (Detecon), סבור שיש לדור הרביעי סיכוי, וסימנים ראשונים לכך כבר ניכרים במולדתו, גרמניה. מולר ביקר בשבוע שעבר בישראל בהזמנת השותפה המקומית, חברת הייעוץ POC. דטקון היא חברה בת בבעלות מלאה של דויטשה טלקום.
קבוצת הטלפוניה הגרמנית הקימה בחודשים האחרונים מיזם סלולרי דור רביעי עם מיצובישי היפאנית. המיזם אפוף מסתורין ונמצא עדיין בשלבים מוקדמים. מולר אינו מדבר על לוח הזמנים: "אחת הסיבות שלא ניתן לחזות איך ומתי היא שאנחנו לא יודעים מספיק אפילו על הדור השלישי. יעבור זמן עד שיהיו חדשות של ממש בתחום זה".
רעיונות שונים לעתיד
הנושא כל כך מעורפל עד שלמפתחים שונים יש רעיונות שונים לגבי מהות השירותים העתידיים וסוג הטכנולוגיה. יש אנליסטים המדברים על יכולת להעביר תמונות ומצגות תלת ממדיות, ועל שילוב טכנולוגיות סלולריות עם טכנולוגיית תקשורת אלחוט נייחת בפס רחב מסוג WLAN.
המיזם שעליו מדבר מולר, מוטראן (Moteran), מציע מהפכה של ממש במבנה הרשת: רשת הדור הרביעי תפעל ללא מערכות מתגים מרכזיות, ולא תזדקק לחלק ניכר מהתשתית של חברות הסלולר. המכשירים הסלולריים ינתבו ביניהם את השיחות, כפי שקורה כיום במידה מסוימת באינטרנט. התדרים שבאמצעותם תפעל הרשת הסלולרית העתידית יהיו כאלה שאינם מחייבים רישיון, 2.4 גיגה-הרץ.
מולר מאשר כי ללא מיתוג מרכזי תהיה הרשת החדשה חסינה יותר מפני התמוטטות במקרה של ביקוש יתר פתאומי.
מוטראן כבר מפעילה רשת דור רביעי קטנה, אבל מולר אומר שחלק מהבעיות המרכזיות טרם נפתרו. לדוגמה, מי אחראי להסדרת תשלומים ברשת או למתן תמיכה ללקוחות. "ההנחה היא שהמערכת תפעל לא כחברה אלא כמועדון חברים", הוא אומר.
זה נשמע חתרני. מערכת בניהול עצמי, ללא מפעיל מרכזי. נראה שחברות הסלולר מאוד לא יאהבו את הרעיון ויש להן מספיק כוח וכסף להכשיל אותו.
"הן ודאי אינן אוהבות את הרעיון, אבל באותה מידה אתה יכול לראות באינטרנט רעיון חתרני שעקף את חברות התקשורת ואת הגורמים שניהלו עד עכשיו את הרשתות. למרות כוחם הם לא יכלו למנוע את התפשטות האינטרנט. גם בדור הרביעי יהיו 'צינורות' ומפעילות שיהיו בעלים של נתיבי התקשורת, אבל הפיתוח של הרשת יהיה בידי המשתמשים וספקי תוכן".
סופן של חברות הסלולר?
הדר חורש
9.2.2003 / 8:44