השנה הראשונה לפרוץ הקורונה, 2020, הייתה שנה רעה לגופים פילנתפרופים שסבלו ממחסור בתרומות, נוכח החלטת עסקים רבים וכן גורמים פרטיים לצמצם את החלק החברתי שבפעילותם. למרות זאת, מי ששינס מותניים והבין שלא רק הסחר באונליין התחזק, אלא גם האפשרות לפעילות למען מטרות טובות, הצליח לגייס לא מעט תרומות.
מחקר חדש של אוניברסיטת תל אביב בשיתוף JGive בחן בפעם הראשונה את תופעת התרומות באינטרנט בישראל. המחקר נכתב על ידי ד"ר אסנת חזן מהמכון למשפט ופילנתרופיה בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב, וברק צור מצוות המחקר של
JGive שהיא יוזמה טכנולוגית ללא כוונת רווח, שנוסדה בשנת 2014 ע"י קרן עשור במטרה לחזק את תרבות הנתינה בישראל. בנוסף, JGive משמשת כפלטפורמה אינטרנטית לגיוס תרומות מקוונות באינטרנט.
המחקר מתבסס על נתונים שהצטברו ב-JGive בין השנים 2015 עד לאמצע שנת 2021, והוא מעלה נתונים מעניינים לפיהם הגידול בתרומות דרך האינטרנט חורג בהרבה מהגידול השנתי השגרתי בסך התרומות שעמותות מגייסות, ולכן הוא מצביע על כך שפוטנציאל התרומות המקוונות בישראל נמצא בשלבי גדילה משמעותיים. המחקר אף מעלה שהגידול בתרומות המשיך אף בצילה של מגפת הקורונה ובפרט, בשנת 2020 שבה נתרמו דרךJGive למעלה מ־300 אלף תרומות מישראל בסכום כולל של כ־76 מיליון שקל.
לא להזניח את גיוס התרומות אונליין
התובנה החד משמעית המסתמנת ממחקר זה היא שמספר התרומות המקוונות הוא הקובע, מספר התרומות הוא הגורם המשמעותי ביותר המסביר את סך התרומות הכולל שנתרם דרך הפלטפורמה, את תנודתיות סך התרומות לאורך השנה, ואת ההבדלים בסך התרומות בין עמותות שונות, ובין שנים שונות באותה עמותה.
כותבי המחקר ממליצים לעמותות שלא להזניח את גיוס התרומות המקוונות זאת משום שלפי המחקר עולה כי בכוחן של הפלטפורמות האינטרנטיות להגיע למספר רב של תורמים פוטנציאלים במהירות וביעילות ובכך לאפשר לעמותות להגדיל את מספר התרומות, ולכן היקף התרומות שיצליחו לגייס, הרבה תרומות קטנות מצטברות למספרים גדולים.
לאילו מטרות אנו תורמים הכי הרבה? לפי המחקר עולה כי התחומים בהם אנו ממעטים לתרום מספרית אך ממוצע התרומה הוא גבוה, נמצאים פעילות לעידוד עליה וקשר עם התפוצות וכן עמותות לעידוד יזמות עיסקית.
לעומת זאת כמעט מחצית מהתרומות הקטנות מ-500 שקל התקבלו למטרות רווחה, חינוך, דת, פילנתרופיה התנדבות, בריאות ותרבות ספורט ופנאי.