תביעות נגד פייסבוק הפכו להיות דבר שבשגרה, חיפוש אגבי במאגר "תולעת המשפט" מעלה כי ישנן עשרות תביעות כאלה. גם תביעות עקב דברים שפורסמו בפייסבוק הפכו להיות חזון נפרץ, בעיקר בדיני לשון הרע. עם זאת, שאלה משפטית אחת נותרה עדיין פתוחה - האם מפרסמים בפייסבוק יוכלו להגיש נגד הרשת החברתית תביעה בארץ או שהם יצטרכו לכתת את רגליהם עד לקליפורניה הרחוקה?
הסוגיה הזאת הוכרעה בימים האחרונים באולמה של שופטת בית המשפט העליון, ענת ברון, שקבעה שמפרסמים יוכלו להגיש תביעות נגד פייסבוק גם בארץ.
ברון נתנה את החלטתה במסגרת בקשת רשות ערעור שהגישה פייסבוק נגד שני מפרסמים, רותם גל וסמיון ולדברג, שהשיגו הישג מרשים בחודש ספטמבר האחרון בבית המשפט המחוזי בת"א, שם נקבע כי יוכלו לנהל תביעה ייצוגית נגד הרשת החברתית בישראל, במידה וזאת תאושר על ידי בית המשפט. בקשתה של פייסבוק נדחתה והיא אף חויבה לשלם הוצאות משפוט בגובה עשרת אלפים שקל.
פערי הכוחות ועמדת רשות התחרות
ולדברג וגל הגישו בקשה לאישור תביעה ייצוגית נגד פייסבוק עוד בחודש ספטמבר 2017, בטענה שהאחרונה הסירה פרסומות של השניים,בלי שבדקה (לפני ההסרה), האם יש בפרסומות הפרה של תנאי השימוש של פייסבוק.
אחד הנימוקים המרכזיים שבו השתמשה ברון על מנת לדחות את בקשת הערעור של פייסבוק הוא פערי הכוחות שבין כלל המשתמשים, בניהם גם שני התובעים לבין פייסבוק. בהחלטתה, הזכירה ברון את נייר העמדה שפרסמה רשות התחרות בשנה החולפת, בו היא ממליצה לאמץ אסדרה ביחסים שבין פלטפורמות מקוונות ובין משתמשים עסקיים בדין הישראלי, בדומה לרגולציה האירופית בתחום.
ברון ציינה כי לפי עמדת רשות התחרות "ככל שפלטפורמה מקוונת נעשית מרכזית יותר עבור תחום עיסוק מסוים, כך גדלה התלות של המשתמשים העסקיים בה. כך שתלות זו מעניקה לפלטפורמה המקוונת יתרון עסקי מובהק אל מול המשתמשים העסקיים העלול להתבטא בפרקטיקות בלתי הוגנות בתנאי הסחר ביניהם".