מה דעתכם להיות דירקטורים בחברה ממשלתית?

בסוף החודש יסתיים המועד להגשת מועמדות לתפקיד דירקטור בחברות הממשלתיות. איך מגישים, מהם תנאי הסף, ולמה ברשות החברות רוצים את שיתוף הציבור? כל הפרטים בפנים

11/01/2022

מה דעתכם לכהן במועצת המנהלים של חברה ממשלתית? אם אתם בעניין, ייתכן שזו ההזדמנות שלכם. חדי העין שבינכם ודאי שמו לב למודעות שמתפרסמות בעיתונים, באתרים וברשתות החברתיות, ושקוראות לכם להגיש מועמדות לנבחרת הדירקטורים.

מדובר בפרסום של רשות החברות הממשלתיות שמחפשת לאייש לחברות הממשלתיות דירקטורים שיכנסו למאגר מקצועי, ממנו השרים שמופקדים על החברות יוכלו למנות אותם.

שמה של נבחרת הדירקטורים זכור לציבור בעיקר בשל התעקשותו של ח"כ דודי אמסלם (הליכוד) שהיה מופקד בממשלה הקודמת על רשות החברות הממשלתיות, למנות דירקטורים ששמם לא הופיע במאגר של הנבחרת.

מי שהתעקשה ועמדה מולו היא המשנה ליועץ המשפטי הממשלה (לשעבר), עו"ד דינה זילבר, שהוציאה חוות דעת בעלת 17 עמודים ו-48 סעיפים שבו היא קבעה כי דירקטור לחברה ממשלתית ימונה רק מתוך המאגר של "נבחרת הדירקטורים".

לפי חוות הדעת ששיגרה זילבר לאמסלם, נכתב כי הבחירה בדירקטורים לחברות הממשלתיות צריכה להיעשות בהליך פומבי, תחרותי ושוויוני. ובמקרים חריגים אם המועמד לא מופיע בנבחרת אך הוא ראוי, וקיימת "הצדקה עניינית", שהיא לפי זילבר מועמד "בעל ניסיון משמעותי בתחומי הפעילות של החברה, או בעל כישורים בולטים באופן מיוחד בתחומים הרלוונטיים לכהונתו בחברה", הוא יוכל לעבור הליך חריג ומצומצם של "תואם נבחרת", שבו יוכיח כי הוא עומד בקריטריונים הנדרשים מחבריה.

הרעיון להקמת נבחרת הדירקטורים היה של שר החוץ, יאיר לפיד, בימיו כשר האוצר בממשלת נתניהו. הכוונה הייתה ליצור מאגר איכותי של אנשים שכישוריהם הניהוליים אינם מוטלים בספק, כדי לצמצם את מרחב התמרון של מי שמבקשים לבצע מינויים על בסיס פוליטי ולאו דווקא מקצועי.

אפשר לברך על היוזמה או לומר שהיא פוגעת במשילות שניתנה לנבחרי ציבור, אבל על דבר אחד אין עוררין: לימים דווקא הנבחרת שהקים היא זו שקמה על לפיד ואנשיו, כאשר ביקשה שרת האנרגיה, קארין אלהרר, למנות את אמי פלמור, לשעבר מנכ"לית משרד המשפטים כיו"רית חברת החשמל מאחר שאינה נכללת בנבחרת הדירקטורים.

יש לציין גם את המינוי, בהליך חריג, של עמיר פרץ לתפקיד יו"ר התעשייה האווירית, לאחר שנקבע כי אינו יכול לשמש בתפקיד בשל היעדר כישורים מתאימים. אגב, אחד ממובילי המאבק נגד המינויים היה ח"כ אמסלם, שלא הצליח לפרק בשעתו את הנבחרת.

עוד בוואלה!

5 הנקודות הכי טובות בארץ לפיקניק לא שגרתי

וואלה! רכב בשיתוף דאצ'יה
ח"כ אמסלם ומלחמתו מול המשנה ליועמ"ש (לשעבר), עו"ד דינה זילבר(צילום: פלאש 90, יונתן זינדל)

כמה מאות שקלים לישיבה

זוהי הפעם הרביעית שרשות החברות מגייסת דירקטורים מהציבור המהלך החל בשנת 2014, אך בשנים האחרונות לא היה גיוס לדירקטורים.

הרציונל של רשות החברות הממשלתיות ברור, "המטרה היא להביא אנשי ציבור שמומחים בתחומם כדי ל'מקצע' את החברות הממשלתיות ולהכניס לתוכם כמה שיותר אנשי מקצוע." אמר גורם בכיר ברשות החברות לוואלה! כסף, אחרי שנשאל על המהלך הנוכחי.

ומה האינטרס של המועמדים? חלקם רוצים לתרום מזמנם הפנוי למען חברות שמשפיעות על המשק, בתוכם ניתן למצוא את קצא"א או את רכבת ישראל. חלקם גם יודעים שמדובר ב"מקפצה" לא רעה דרכה ניתן להתברג לעולם העסקי. בכל אופן, כסף גדול הם לא יראו שם, שכן דירקטור זכאי לגמול ההשתתפות לישיבה שסכומו נע בין 375-750 שקל לישיבה.

מכשול אחר בפני חברי הנבחרת הוא הדרג הפוליטי, שכן לא תמיד נבחרי הציבור רואים את הרעיון לפיו הם מוכרחים לבחור מועמדים מתוך נבחרת מוגבלת ולא לפי ראות עיניהם. עם זאת ברשות ידעו להגיד לנו כי "הם לא צופים בעיות במינוי הדירקטורים השנה". בכל אופן, במידה ואחד השרים ינסה להתחכם ולא למנות מישהו באמצעות הנבחרת זוהי תהיה עילה לעתירה לבג"ץ.

קמפיין גיוס קודם לנבחרת הדירקטורים, לפני כמעט 5 שנים(צילום: מערכת וואלה! NEWS, משרד האוצר)

מה לעשות כדי להצטרף לנבחרת?

אז איך זה עובד? לפני שבוע עלה האתר של נבחרת הדירקטורים לאוויר. באמצעות האתר ניתן להגיש קורות חיים. סיום המועד להגשת מועמדות הוא בסוף החודש הקרוב (31.1.2022) ולפי רשות החברות הממשלתיות אלפים כבר הגישו את מועמדתם.

מי שרשאי להגיש מועמדות הוא תושב ישראלי שמלאו לו לכל הפחות 25 שנים, כמו-כן המועמדים יצטרכו להצביע על ניסיון רלוונטי בניהול עסקים ובניסיון בסקטור הציבורי. לחלק מהחברות יצטרכו המועמדים להצביע על ניסיון ביעוץ משפטי או בעיסוק טכנולוגי ואפילו בטחוני. בסוף התהליך צפויים להיבחר כ-1,100 דירקטורים חדשים.

ברשות עמדו על כך שהם מכוונים לכך שההרכב החברתי של הדירקטורים יהיה לפי ההתפלגות של 50% גברים ו-50% נשים, כאשר מתוכם 10% מהדירקטורים יהיו מתוך קבוצות גיוון מקבוצות המיעוט בחברה הישראלית.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully