חגיגת השכר במדים: משלמים הרבה יותר לוותיקים והרבה יותר לגברים

הממונה על השכר והסכמי עבודה במשרד האוצר, קובי בר נתן, מפרסם את דו"ח הוצאות השכר במערכת הביטחון.

מהדו"ח עולה, כי השכר החודשי הממוצע במערכת הביטחון, בקרב משרתי קבע ראשוני בצה"ל הינו 11,061 שקל.

בקרב משרתי קבע מובהק השכר כפול: 22,713 שקל בממוצע לחודש.

בשירות בתי הסוהר השכר החודשי הממוצע הינו 17,895 שקל ובמשטרה - 19,106 שקל.

ביחידות הסמך של מערכת הביטחון, מרוויחים הרבה יותר: 30,036 שקל בממוצע לחודש.

בקרב אנשי הגופים החשאיים, דוגמת מוסד ושב"כ, עומד השכר החודשי הממוצע על 23,212 שקל.

בנוסף, ניתן למצוא בדו"ח, שהוצאות השכר והפנסיה מהוות חלק ניכר מהוצאות גופי הביטחון:

במשטרת ישראל ובשירות בתי הסוהר, הוצאות השכר והפנסיה מהוות 79% ו-76% (בהתאמה) מהוצאות הארגון כולו.

יתר על כן, הפנסיה התקציבית של קציני צה"ל שווה בממוצע פי 5.3 מהפנסיה התקציבית של עובדי שירות המדינה, זאת בשל גיל הפרישה המוקדם של קציני צה"ל ובשל קצבה ממוצעת גבוהה יחסית.

כמו כן, גופי הביטחון מתאפיינים ברוב גברי מובהק ופערי שכר גבוהים יחסית בין נשים וגברים:

על אף הגידול בשיעור הנשים המשרתות בגופי הביטחון בשנים האחרונות, פערי השכר אינם מצטמצמים באותו היקף, זאת בעקבות אופי העיסוק של תפקידי השטח והלוחמה בגופי הביטחון והשוני בין התפקידים.

בשב"ס וביחידות הסמך של משרד הביטחון קיימים פערי השכר הנמוכים ביותר בין נשים לגברים ואילו בצה"ל קיימים פערי השכר הגבוהים ביותר באחוזים ועומדים על מעל ל-20% בממוצע.

השכר בחלק ממערכת הביטחון צמוד לשכר בשירות המדינה. לאור מבנה השכר והתוספות הייחודיות המשולמות בגופי הביטחון, לעיתים שווי תוספות "שהשתרשרו" לגופי הביטחון משירות המדינה גבוה יותר בגופי הביטחון מאשר במדינה, וזו על אף שמטרת ההצמדה הינה להבטיח שהשכר בגופי הביטחון לא יישחק לאור היעדר יכולת התאגדות.

בנוסף, בגלל ההצמדה, גופי ביטחון משלמים תוספות שכר שנקבעו במקור לפקידי הממשלה, שלא בהכרח קשורות לאופי העיסוק בגופי הביטחון.

עוד נמצא בדו"ח, כי פערי השכר בין צעירים לוותיקים בצה"ל גבוהים באופן משמעותי בהשוואה לצבאות זרים. ובכלל, שכרם של אנשי הקבע בצה"ל גבוה בהשוואה לצבאות זרים, לדוגמה: שכרו של פרקליט צבאי בצה"ל גבוה בהשוואה לצבאות זרים כמעט לכל אורך הקריירה ואף גבוה באופן חריג החל מאמצע הקריירה הצבאית.

יחד עם זאת, ניתן לראות כי השכר במקצועות הקצונה בצה"ל נמוך בתחילת הקריירה הצבאית בהשוואה לצבאות זרים, אולם הוא עולה בצורה חדה עם הוותק ועם הדרגות, כך שהמעבר לקבע מובהק בצה"ל גם מזניק את השכר והופך לגבוה מאוד בהשוואה לרוב מדינות המחקר.

גורמים צבאיים מסרו כי "על אף שהמשרתים בצה"ל מצויים בהיעדר בטחון תעסוקתי, בשנים האחרונות צה"ל ביצע התייעלות משמעותית בתחום כוח אדם וגמלאות, בעקבות שינוי מודל השירות. כיום, צה"ל הינו הגוף היחיד במגזר הציבורי שבו היקף אוכלוסיית הקבע הראשוני גדולה מהיקף אוכלוסיות הקבע המובהק. מדובר באוכלוסיה המשתכרת פחות ורק כעשירית ממנה יפרשו מצה"ל ויהיו זכאים לפנסיה מלאה". בנוסף, הדגישו כי הנתונים על הפנסיה הרלוונטית אינם רלוונטיים, מכיוון שצה"ל עבר לפנסיה צוברת בשנת 2004, וכלשונם - "מה שהיה עד כה אי אפשר לשנות, ובעתיד ישתנה המודל".

הממונה על השכר והסכמי עבודה, קובי בר נתן: "מדינת ישראל מתמודדת עם אתגרים ביטחוניים, מבית ומחוץ, המשתנים מעת לעת. המערכת הביטחונית נדרשת להתאים את עצמה תכופות והישגיה מאפשרים את המשך קיום 'החיים עצמם' במדינת ישראל.

אין עוררין שהמשאב העיקרי של המערכת הוא ההון האנושי. הנתונים המוצגים בדו"ח מצביעים על כך שהשכר במערכת הביטחון הינו גבוה ביחס לשכר הממוצע במשק, על כך שהוצאות השכר והפנסיה הינם חלק מרכזי מהוצאות הגופים ועל פערי שכר גבוהים מאוד בין המשרתים הצעירים למשרתים הוותיקים. אנו מכירים בצורך לשמר את המשרתים הטובים אך לצד זאת חלוקים על הדרך להשיג זאת".

מדובר צה"ל נמסר בתגובה: "עוצמתו של צה"ל טמונה באיכות משרתיו. אופי השירות בצה"ל הינו ייחודי ואינו בר השוואה למשק העסקי והציבורי. על מנת להשאיר בשורותיו את המשרתים הטובים והמתאימים ביותר, העושים לילות כימים למען ביטחון מדינת ישראל, צה"ל נדרש לתת תגמול הולם והוגן למשרתיו, ולתמרץ את ההישארות בו לאחר שנות הקבע הראשונות.

"השכר בצה"ל נקבע בהתאם לשכר במגזר הציבורי והגבלות הממונה על השכר, ומושפע בעיקרו מהשכלה, מהוותק וממאפייני השירות הצבאי של כל משרת, תוך תיעדוף משמעותי של לוחמי ומפקדי השדה.

"כפי שנכתב בדוח, שכר המשרתים הממוצע בצה"ל הוא הנמוך ביותר ביחס לגופי הביטחון ואף נמוך ביחס לצבאות אשר נמצאים בחיכוך גבוה עם אויב, כמו צה"ל. השוואת השכר לצבאות אחרים היא מגמתית לאור יוקר המחיה ורמת המחירים בכל מדינה, לאור היקף שעות העבודה בצה"ל ולאור העובדה שצה"ל הוא צבא המתבסס על כוח סדיר. בניגוד לנטען בדוח, אין כל פער בין בשכרם בצה"ל של נשים וגברים בעלי מאפיינים זהים, שכן השכר נקבע אך ורק על פי מסלול השירות.

"צר לנו, כי גם הפעם בחר הממונה על השכר, לפרסם את הדוח מבלי לקבל את התייחסות צה"ל ואנו מגלים את ממצאיו מהתקשורת. בניגוד לכך, צה"ל עובד בשקיפות מלאה עם האוצר ומעביר מידי חודש דוחות שכר מלאים על-פי בקשתם".