וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

הייטק ישראלי: הזדמנות שווה לכל ילד, או רק לאשכנזים מהמרכז?

עודכן לאחרונה: 17.1.2022 / 15:10

מה משפיע יותר מכל על הסיכויים של ילד ישראלי להגיע לעבודה בענף ההייטק? למה החינוך בישראל נמצא מתחת לרמה של מדינות עולם שלישי - ומדוע העובדה שהישגי התלמידים בישראל נמוכים מאלה של העולם המוסלמי, הפכה כבר לאיום קיומי? כל התשובות בפנים

את ריזיק פגשתי בשבוע שעבר ביוניקורן וותיק בת"א. הוא מפתח אוטומציה אנרגטי בן 33 מכפר קטן בצפון. העברית שלו קצת משובשת, אבל הראש היזמי עובד שעות נוספות וכבר יש לו ברזומה שני סטארט אפים שלא התרוממו ועוד המון המצאות בשרוול. ריזיק הוא סיפור הצלחה פנטסטי.

בכפר שלו אין מודעות לעולם ההייטק. רק שלושה חבר'ה מהיישוב הלכו ללמוד מחשבים והעובדה שכילד הגיע לחוג מחשבים בנצרת, התקבל לתכנית נוער מצטיין ומשם הגיע לטכניון, היא לא פחות מפלא.

גם לרן, 33, היה מזל. מחשבים לא היו בכלל בתודעה בשכונת ילדותו באשדוד. הוריו, שזיהו שהוא נמשך לתחום הטכנולוגי, קנו מחשב פשוט הביתה והוא חקר אותו לעומק ולמד לבד לתכנת. מכיוון שלא הייתה אז מגמת מחשבים בתיכונים בעיר, הוא הסתפק בביולוגיה ורק אחרי השחרור משירות קרבי בצבא, התחיל ללמוד מדעי המחשב. היום הוא מנהל קבוצת פיתוח ביוניקורן תל אביבי.

אנחנו מתפעלים מסיפורי הצלחה יוצאי דופן כאלה, וכמו של הקיבוצניקית מהצפון שהתגלגלה בדרך לא דרך להייטק, או המושבניק מהדרום שעבר מחיי הלילה בתל אביב בעקבות חבר למשרת QA, והשתלב בחברה גלובאלית. אבל אין לאף אחד אין מושג כמה אנשי טכנולוגיה מבטיחים אנחנו מפספסים בדרך בגלל פערי ההשכלה, מערכת חינוך כושלת, המצב הסוציואקונומי בבית והמיקום הגיאוגרפי.

נתוני הלמ"ס מוכחים אמפירית את מה שכולנו רואים סביבנו: צעירים שגדלו בבתים מבוססים להורים משכילים במרכז הארץ, לומדים לתארים טכנולוגיים, (חלקם אחרי שירות צבאי ביחידה טכנולוגית), משתלבים בהייטק, והאופק התעסוקתי שלהם מובטח ומרופד בלא מעט כסף.

לעומתם, מי שגדל בפריפריה החברתית או הגיאוגרפית, למשפחה קשת יום, שהוריו אינם משכילים, נדון לעמוד מהעבר השני של גדרות היוניקורנים, להשתכר פחות, הרבה פחות, ולהשתייך למה שנדיר האקרמן, ההייטקיסט הגנרי של "ארץ נהדרת", מכנה מעמד "היוזרים", אלה שמשתמשים בטכנולוגיה (ואפילו זה לא תמיד), אבל לא עובדים בה.

משרד עובדי הייטק. ShutterStock
מה למדת באוניברסיטה היום, ילד הייטק שלי?/ShutterStock

נתוני למ"ס: הדרך להייטק עוברת ביישוב מבוסס

הרחבת הפערים בין עשירי הטכנולוגיה לעניים המודרים ממנה, מדאיגה מאוד את המומחים. פרופ' דן בן דוד, שעומד בראש "מוסד שורש", למחקר כלכלי וחברתי באוניברסיטת ת"א, טוען שאם הם לא יטופלו ובמהירות, תהיה פה קטסטרופה. ד"ר טלי רגב, מרצה בכירה בב"ס טיומקין לכלכלה באוניברסיטת רייכמן מסכימה אתו ומזהירה, "חייבים לצמצם את הפער, כי בעוד כמה עשורים מדינת ישראל תהפוך למדינת עולם שלישי".

דו"ח הלמ"ס שפורסם בתחילת ינואר, ובדק את נתוני הסטודנטים שלמדו בין 1995 ל- 2021 לתואר ראשון בתחומי המדע והטכנולוגיה, לפי אשכול חברתי - כלכלי, קובע שהסיכוי של צעירים שגדלו בישובים פחות מבוססים להשתלב בענפי הטכנולוגיה ולהרוויח שכר גבוה, נמוכים בהשוואה לאלה שגדלו בישובים מבוססים.

שליש מכלל הסטודנטים לתואר ראשון בתחומי המדע והטכנולוגיה הם מאשכולות חברתיים-כלכליים גבוהים ורק חמישית מתוכם מגיעים מאשכולות נמוכים. 10% מאלה ששייכים לאשכולות הגבוהים לומדים את מקצועות ההייטק, לעומת רק מחצית, 5% מהסטודנטים שבאים מאשכולות נמוכים.

הפער המשמעותי בין הקבוצות נמצא בפילוח לפי סוג תעודת הבגרות. כמחצית מהזכאים לתעודת בגרות מוגברת במקצועות המדע והמתימטיקה, שהתגוררו בישובים מאשכולות סוציו-אקונומיים גבוהים, המשיכו לתואר ראשון במדע וטכנולוגיה, לעומת כרבע מהזכאים מאשכולות נמוכים. ואם זה לא הספיק, גם הפערים בציוני המבחנים הפסיכומטריים לא מעודדים: 17% מהנבחנים מחתך סוציו-אקונומי גבוה קיבלו ציון שמעל 700, לעומת 7% בלבד בקרב נבחנים מאשכולות נמוכים.

הני זובידה. אוליבר פיטוסי, פלאש 90
ד"ר הני זובידה: "הפער בדור השני והשלישי בין יוצאי עדות המזרח לאשכנזים מעמיק"/פלאש 90, אוליבר פיטוסי

אשכנזים מרוויחים יותר

פרופ' ינון כהן מאוניברסיטת קולומביה, הוביל מחקר שבדק את פערי ההשכלה וההכנסה בדור השני והשלישי בין יהודים ממוצא מזרחי, אשכנזי ומעורב בהתבסס על נתוני הביטוח הלאומי, בקרב ישראלים בני 25-43. הממצאים הראו שהיתרון של האשכנזים בהשכלה הגבוהה והכנסה לא הצטמצם בדור השלישי: יותר אשכנזים למדו באוניברסיטאות והרוויחו יותר מיוצאי עדות המזרח.

עוד עולה מהמחקר שפערי ההכנסה מעבודה, כשכיר או עצמאי, לא השתנו משמעותית במעבר בין הדורות. ההכנסה החציונית של גברים מזרחיים בני 30-43 שעבדו לפחות שמונה חודשים בשנה, נעה בין 81% ל-91% מהכנסתם של עמיתיהם האשכנזים.

"פרופ' כהן ועמיתיו מצאו שלעשירונים הסוציואקונומיים הנמוכים, שרובים נמצאים בפריפריה, יש צבע", אומר ד"ר הני זובידה, מרצה בחוג למדע המדינה במכללה האקדמית עמק יזרעאל. "רובם בני עדות המזרח, ויש בהם גם ערבים ויוצאי ברית המועצות. איך התגאו בבית שאן בטייס הראשון שיצא משם אחרי 30 שנה, איזה יופי, וזה קרה בשנת 2021.

"אפשר להמשיך לטמון את הראש בחול ולהתכחש לכך שבחינוך הממלכתי יש מנעד עצום ברמת הלימודים, ויש פער עצום במה שלומדים הילדים בפריפריה הגיאוגרפית והחברתית, למה שלומדים ילדים יוצאי עדות אשכנז במרכז. לא בכדי אין דוקטורים מזרחיים באקדמיה. הדיון המרכזי הוא שהשכלה והפער בדור השני והשלישי בין יוצאי עדות המזרח לאשכנזים מעמיק".

אילוסטרציה בית ספר תלמידים מורה. ShutterStock
פער עצום בין מה שלומדים במרכז לבין מה שלומדים בפריפריה, בעיקר בגלל החינוך המשלים/ShutterStock

פחות המוצא ויותר רמת ההשכלה של האם

פרופ' דן בן דוד לא מסכים עם הקביעה העדתית של ד"ר זובידה. "עשינו עבודה במשותף עם פרופ' אייל קמחי מהאוניברסיטה העברית והשווינו את השפעת השכלה של ילדים מהפריפריה ומהמרכז על השכר העתידי שלהם. מצאנו את הפער שהלמ"ס מדבר עליו, והוא נובע מהפערים ברמת הלמידה בבתי הספר ובתיכונים. המקצועות המובהקים שמשפיעים על השכר העתידי הם מתימטיקה ואנגלית".

מתמטיקה מובילה למצקועות טכנולוגיים

"מתימטיקה היא שפה כמו אנגלית. היא פותחת את הדלתות לשוק העבודה. הפתיע אותנו שכמות הילדים בפריפריה, שלומדים 4-5 יחידות במתימטיקה, דומה לזו שבמרכז, אבל רמת הלימודים יותר נמוכה ולכן היכולת שלהם להתקבל ללימודים גבוהים במקצועות מדעיים וטכנולוגיים היא נמוכה ובהתאמה גם הכניסה למקומות עבודה שנותנים שכר גבוה".

גם אתם מצאתם הלימה בין מוצא עדתי לבין פערי השכלה והכנסה?

"ממש לא. אנחנו התבססנו נתונים שאסף עבורנו הלמ"ס, על כל מי שנולד בישראל לאורך כמה שנים טובות, במאה משתנים שונים, ביניהם מה למדו בבית הספר, מוצא ההורים, דת, גודל משפחה, מה שאפשר לנו לעשות בקרה ולבחון מה תרומתו של כל משתנה על יכולת ההשתכרות העתידית.

"הדבר המרכזי שמשפיע הוא השכלת ההורים, כשהשכלת האם חשובה מזו של האב - וזה נכון בכל העולם. מי שאמו לא למדה בתיכון, הישגיו יהיו נמוכים ב-6%, מי שנולד לאם אקדמאית, הישגיו יהיו גבוהים ב-6%. במדינת ישראל זה מוקצן. הישגיו של מי שאימו לא סיימה תיכון יהיו נמוכים ב-20% ומי שלאימו יש תואר אקדמי הישגיו יהיו גבוהים ב-20%.

"הפערים העצומים האלה נובעים בגלל שמערכת החינוך כאן ירודה והמדינה לא מצליחה לצמצם אותם. לא רק שהרמה פה נמוכה יותר בידע, מתימטיקה, מדע וקריאה, היא בליגה אחרת מזו של שאר העולם - וזה כשהנתונים לא כוללים את החרדים שלא לומדים לימודי ליב"ה. התפקיד של מערכת החינוך היא לתת הזדמנות, וזה הכשל הענק שלנו".

אמא וילדה מול מחשב במשרד. ShutterStock
הפרמטר המרכזי לניבוי כושר ההשתכרות: רמת ההשכלה של האם/ShutterStock

פחות עניין של הורים עשירים ויותר הורים משכילים

ד"ר טלי רגב מציינת את דבריו של פרופ' ג'וש אנגריסט, זוכה פרס נובל לכלכלה ב-2021, שקבע ש-10% בשכר שווה לשנת לימודים בתיכון. "וזה בלי שדיברנו על איכות הלמידה שלו", היא אומרת. "הפער בין הפריפריה למרכז יבוא על חשבון היכולת להשתכר. זה פחות אבא עשיר וילד עשיר, אלא אם ההורים משכילים, מה שמנבא את השכלת הילדים ותואם את ההכנסה העתידית שלהם.

"בישראל חינוך יסודי הוא בחינם וגם ההשכלה הגבוהה מאוד מסובסדת. בניגוד לארה"ב, הורים עשירים לא קונים עבור ילדיהם חינוך בבתי ספר פרטיים, למעט במקרים מיוחדים במרכז, אבל הורים משכילים מעבירים את חשיבות ההשכלה לילדיהם. אסייג ואגיד שלהכנסת ההורים יש השפעה על המשאבים של הרשות המקומית והם שקובעים את רמת החינוך".

ברשות מקומית עשירה, שנמצאת באשכול סוציו-אקונומי יותר גבוה, החינוך יהיה איכותי יותר.

"בהחלט. דרך תשלומי ההורים לרשות ולבתי הספר, וכאן יש פערים מאוד גדולים, למרות התקציב דיפרנציאלי, לפיו אשכולות נמוכים מקבלים תקציב גבוה יותר. יש חסך שבא לידי ביטוי ברשויות הערביות, אבל לא רק בהן. אנחנו לא מצליחים לתת שוויון הזדמנויות. מי שמגיע מפריפריה גיאוגרפית וחברתית, בלי תמיכה בבית ובלי השכלה, התקצוב העודף לא מצליח לסייע לו.

"לכאורה, יש את אותם בתי הספר ואותם מורים, אבל מה שמשפיע על איכות חינוך זה הערך המוסף שהתלמידים מקבלים. יש כמה תכניות להתערבות ממוקדת בחברה הדרוזית שהצליחו מאוד ומוכיחות שעם מורים טובים יותר לפריפריה, ניתן לצמצם פערים".

יחידת 8200. דובר צה"ל,
יחידת המודיעים 8200: מומלץ לעודד גיוון בגיוס ליחידות הטכנולוגיות/דובר צה"ל

מה עושות הרשויות? בעיקר לא משתפות פעולה

דוח של מכון המחקר של הכנסת, שהתפרסם בסוף השנה שעברה, מתמצת את המציאות העגומה: אם אתה צעיר מהפריפריה החברתית גיאוגרפית, הסיכוי שלך להשתלב בהייטק הישראלי נמוך מזה של צעיר ממעמד סוציו-אקונומי גבוה. הפערים מתחילים במערכת החינוך, ממשיכים בהשכלה הגבוהה, ובאים לידי ביטוי בהתפלגות למגזרים במשק וביכולת ההשתכרות.

על פי הדו"ח צריך להשקיע תקציב ומשאבים גבוהים ולהתרכז בחינוך שהוא המפתח להצלחה, כיוון שבפריפריה ההורים והרשויות לא יכולים להרשות לעצמם לתת לילדים שיעורים פרטיים והעשרות מחוץ לשעות הלימודים, ואין להם את היכולת לתקן את מערכת החינוך. תפקידה של המדינה הוא להנגיש חינוך מתקדם ואיכותי ולהעניק מעטפת רחבה וארוכת טווח לצעירי הפריפריה.

לקראת הדיון בוועדת הכלכלה שהתקיים בסוף נובמבר, חיברה בת חן רוטנברג, כלכלנית מרכז המחקר של הכנסת, המלצות לכלי מדיניות אפשריים לצמצום הפערים והגדלת משקל המועסקים בהיי טק בפריפריה החברתית כלכלית.

ב- 26 בנובמבר 2018, השיק משרד הכלכלה את התכנית "שמים את הפריפריה במרכז". כדי לשים אותה שם, תוקצב התימרוץ לפתיחת מרכזי מו"פ מרשות החדשנות בסכום המגוחך של 240 מיליון שקלים, ובתום התקופה הנקובה בתכנית, יכולות החברות להתחלק בעוד 100 מיליון שקלים.

בהקמת מבנים להשכרה להייטק בפריפריה השקיעה מדינת ישראל 30 מיליון שקלים. התקצוב הנמוך הוא הסיבה שב-2019, 6% ממיזמי ההייטק בישראל הוקמו בצפון, בחיפה 7%, בדרום 3% ובמרכז, הפתעה גדולה, 53%. אגב, לפי הדו"ח, רשות החדשנות, האמונה על צמצום הפערים, לא מכירה בכלל את "שמים את הפריפריה במרכז" משום מה, ולכן לא פעלה על פיה, ובמקום הקימה את "מסלול 15", שלא התרומם ונסגר.

על פי הדו"ח צריך להשקיע תקציב ומשאבים גבוהים ולהתרכז בחינוך שהוא המפתח להצלחה. בפריפריה ההורים והרשויות לא יכולים להרשות לעצמם לתת לילדים שיעורים פרטיים והעשרות מחוץ לשעות הלימודים, ואין להם את היכולת לתקן את מערכת החינוך. תפקידה של המדינה להנגיש חינוך מתקדם ואיכותי ולהעניק מעטפת רחבה וארוכת טווח לצעירי הפריפריה.

בפועל זה כמובן לא קרה. הממצאים מוכיחים שהסיכוי של צעיר עד גיל 30 להגיע ללימודי מדעים וטכנולוגיה באשכולות 7-10 גבוה פי 8.8 מצעיר בישוב באשכולות 1-2. ההמלצות של מרכז המחקר של הכנסת מקיפות את שלל תחומי ההשכלה: עידוד לימודי חמש יחידות במתימטיקה, פתיחת מסגרות להכשרות מקצועיות, הקמת חממות ליזמות טכנולוגית, הגדלת התקציבים ללימודי מקצועות הייטק בבתי הספר, במוסדות להשכלה גבוהה ובהכשרות מקצועיות בפריפריה.

בנוסף, מומלץ לעודד גיוון בגיוס ליחידות הטכנולוגיות ולהרחיב את האפשרות לעבודה מהבית ולתקצב ישירות חברות הייטק במענקים, או לתת הטבות מס למשקיעים וקרנות הון סיכון על מנת שישקיעו בפריפריה, כדי לשפר את המצב העגום שבו בשנת 2019 פעלו בצפון 306 סטארטאפים, בדרום 181 ובמרכז 2,041. המסקנה של הדו"ח חד משמעית: ההייטק מרחיב את הפערים החברתיים והכלכליים בישראל, וכדי לצמצם אותם חייבים לשים דגש על החינוך.

דן בן דוד. גל בן דור, ויקיפדיה, אתר רשמי
פרופ' דן בן דוד: "מי שמקבל השכלה של עולם שלישי לא יוכל להחזיק משק, לתחזק מערכות בריאות רווחה וצבא"/אתר רשמי, גל בן דור, ויקיפדיה

הסיכון הקיומי למדינת ישראל

"אם כל זה לא יקרה, מזהיר פרופ' דן בן דוד, זה יהיה סוף המדינה". כמחצית מהילדים היום מקבלים חינוך של עולם שלישי - והם שייכים לחלק של האוכלוסיה שגדל הכי מהר".

הממוצע של תלמידים דוברי ערבית בישראל במתמטיקה, במבחני ה'פיזה' הבינלאומיים הם לא רק מתחת למדינות העולם השלישי, הם מתחת לתשע המדינות המוסלמיות. אם אין בכך די, אליהם מתווספים כ-22% מהתלמידים בכיתה א', תלמידים חרדים שמרביתם כלל לא לומדים את החומר".

מי שמקבל השכלה של עולם שלישי לא יוכל להחזיק משק, לתחזק מערכת בריאות, רווחה וצבא. בניגוד למדינות אחרות בעולם, הסיכון שלנו קיומי. לא רק שיהיו פה פערים עצומים בהשכלה ובהכנסה, גם היכולת שלנו להגן על עצמנו תיפגע וכך תיווצר סכנה לקיומה של מדינת ישראל".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    6
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully