נציב שירות המדינה, פרופ' דניאל הרשקוביץ, הוציא ביום חמישי האחרון הודעה דרמטית לעובדים בשירות המדינה בה נאמר כי מעתה על עובדים בשירות המדינה יהיה אסור להקליט אחד את השני ועובד שיעשה כן עובר עבירת משמעת.
"בשנים האחרונות הולכת ומתפשטת תופעה בשירות המדינה, בה עובד מקליט עובד אחר כאשר הוא צד לשיחה. תופעה זו יוצרת מצב בו עובדים לא יכולים לדבר באופן חופשי ופתוח במקום העבודה ובתוך כך גורמת לחוסר אמון בין העובדים, פוגעת במרקם יחסי העבודה ועלולה אף לפגום במערך התקין של שירות המדינה". כתב הנציב.
החוק מתיר להקליט, כאשר אתה צד לשיחה
הנציב סייג את החלטתו וקבע כי הקלטה שנעשית על ידי עובד לצורך חשיפת התנהגות פוגענית ביחסי עבודה, או לצורך חשיפת עבירות או פגיעה בטוהר המידות. "הוראה זו נועדה לאזן בין שני אינטרסים חשובים: מחד, לאפשר שיח חופשי ופתוח בין עובדים מבלי שיידרשו לברור את דבריהם שמא ישמשו כראיה נגדם בהליך כזה או אחר ומאידך, לאפשר ביצוע הקלטות לצורך תיעוד דיונים רשמיים או לצורך הגשת תלונה או חשיפת עבירות.
מובהר, כי אין באמור בתיקון זה כדי לגרוע מהאפשרות הקיימת ממילא להגבלת הכנסת מכשירי הקלטה או טלפונים ניידים לחללים סגורים שאינם ברשות הרבים". נכתב בהודעת הנציב.
עם זאת נראה כי החלטתו של הנציב מתנגשת עם החוק ופסיקת בתי הדין לעבודה השונים שכן החוק בישראל מתיר לצד לשיחה להקליט את הצד השני.
כאשר השאלה עלתה על שולחנם של בתי הדין לעבודה אלה קבעו במספר פסקי דין, שהאחרון שבהם ניתן בתחילת החודש הנוכחי, כי הקלטה במקום העבודה אינה דבר שלילי אך עם זאת בתי הדין לעבודה הדגישו וקבעו שרק בנסיבות בהן לא היה לצד מנוס מההקלטה עקב נסיבות מיוחדות, כאשר אחת הנסיבות שראתה הפסיקה כמצדיקה הקלטה היא התעמרות.
כמו כן נפסק כי יש להתחשב בקושי הטמון בהוכחת תביעות הפליה בעת בחינת השאלה אם העובד פעל בתום לב עת ביצע הקלוטות במקום העבודה.
גם ועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין שאוסרת באופן כמעט גורף על עורך דין להקליט עורך דין אחר בכל הנוגע לסכסוך משפטי הקלה בשנים האחרונות בכל הנוגע ליחסי עבודה בין עורכי דין ובמספר החלטות קבעה הועדה כי הקלטה שעסקה בעניינים שבין עובד ומעביד ולא בעניין של לקוחות לא תהווה עילה להעמדה לדין משמעתי.
מקורות שונים איתם שוחחנו ידעו לספר כי הם מאוכזבים מההחלטה והיא מונעת מהם כלי יעיל להגנה מפני התנכלויות שונות במקום העבודה.
"היה נכון לכתוב בצורה ברורה ומפורשת מה הם החריגים"
עו"ד ערן גולן, מומחה לדיני עבודה ויו"ר ועדת חקיקת עבודה בלשכת עורכי הדין אומר לוואלה כי לדעתו הודעתו של הנציב אינה מספקת משום שהיא לא מתייחסת לסייגים שהוכרו בבתי הדין לעבודה. "אמנם הנציב כן מתייחס לכך שהקלטה תהיה מותרת במקרים לצורך חשיפת עבירות או פגיעה בטוהר המידות אלא שהדברים האלה נותרו עמומים ולא מספיק ברור באיזה מקרים בדיוק מדובר. כשם שהאיסור יוצר עבירה משמעתית ברורה, כך גם צריכים להיות החריגים לה, אם כבר מכניסים איסור גורף על הקלטה במקום העבודה היה נכון לכתוב בצורה ברורה ומפורשת מה הם החריגים שבהם הקלטה תהיה מותרת".
גולן הוסיף: "צריך לזכור שהעובדים בשירות המדינה הם אלו שלעיתים חושפים שחיתויות ומגנים על הציבור כולו, בהחלטה כזאת שלא נותנת להם רוח גבית יש תחושה שמדובר בניסיון להשתיק ולמנוע גילוי של האמת. במקום לחזק את חושפי השחיתות ולהעניק להם הגנה מספקת כעת הנציב שם להם רגליים וקשה לומר שהנציבות מתאמצת להגן על חושפי שחיתויות, בשורה התחתונה כמו שהכלל ברור: שאסור להקליט ככה גם החריגים שלו אמורים להיות ברורים."