קורונה: מחסור מדומה אינו סיבה לבהלת קניות

מסתמן שנגיף האומיקרון משפיע לא רק על בריאותנו אלא גם על כיסנו, הוצאות משק הבית בסימן עליה, ועל כן נשאלת השאלה: האם אנחנו חוזרים למרץ 2020?

למה הכוונה? קצב ההדבקה המהיר בווריאנט האומיקרון משפיע על המשק כולו. בעיות עליית המחירים בשל גידול בהוצאות הייצור ובמחירי ההובלה הימית, כבר נטחנו עד דק. אלא שעם כל הכבוד לאלה, נדמה שלא למדנו כלום מימי ראשית המגפה: זוכרים איך שילמנו 50 שקלים למסכה אחת מסוג 95-N, או 100 שקלים על אריזה בת ארבע מסכות פשוטות, שלא לדבר על קרבות בין מדפי המרכול השכונתי על כל אריזה של כפפות חד-פעמיות, אי שם לפני פחות משנתיים?

מבלי לשים לב, נראה כי חזרנו לדפוסי הצריכה המבוהלים של מרץ 2020. אז קנינו מכל הבא ליד, ושילמנו כל מה שדרשו. ובכן, מן המפרסמות היא שפראיירים אינם מתים הם רק מתחלפים, אבל הפעם הפראיירים הם אותם הפראיירים, כלומר אנחנו - ורק המוצרים שאנו נדרשים לרכוש התחלפו.

ערכות לבדיקות אנטיגן ביתיות נמכרות לנו במחירים לא ריאליים: ערכה הכוללת שתי בדיקות, נמכרה לצרכן עד לפני כמה ימים במחירים של 69-99 שקלים. עם התגברות הצורך והביקוש, לצד התחרות שגדלה, המחירים ירדו ל 50-60 שקלים וכעת אנו רואים מחירים שנעים בין 20-40 שקלים לערכת זוגית, אם לא למטה מכך.

על כן שוב נשאלת השאלה: איך המחיר צנח מ- 50 שקלים ליחידה ל- 10 שקלים ליחידה? איך באופן קבוע התופעות האלו חוזרות על עצמן בזמן שאין גוף שמפקח לא רק עלינו אלא גם על עצמו - כי גם הגופים הממשלתיים שילמו סכומים לא מבוטלים: על פי דיווח של יועצי היבוא בתחום, המחיר ליחידה עומד על פחות מדולר אחד לאחר הוצאות יבוא.

לכן קרוב לוודאי שהמחירים בתחילה היו גבוהים יותר ומסחר בימים של ביקוש גבוה מול היצע נמוך הוליד עסקאות במחירים לא ריאליים, והקולות ששמענו מהצרכנים אמרו רק משהו כמו: "תנו לנו סחורה כי מדובר במוצר לצורך קיומי ובהיעדר פיקוח נשלם גם מאות שקלים עבורו".

מחירי הבדיקות, מחירי המסכות בעבר לצד תכשירי החיטוי במחירים לא ריאליים הם חלק מבעיית היעדר הצרכנות הנבונה של כולנו. אנו צועקים ומוחים על 5% של התייקרות, אך בפועל יכולים לשלם גם כפול בלי להבין לעומק את כוחו של הצרכן. בעבר חקרתי רבות מה גרם להיסטריה העצומה (בכל העולם) סביב נייר הטואלט עם תחילתו של משבר הקורונה, האם נייר טואלט מונע מחלה או מרפא? כמובן שלא - זו פשוט תופעת העדר.

למה אני נדרש לזה דווקא עתה, כשמחירי הבדיקות הוזלו מאוד? כי הבעיה הממשית כעת היא חשש לבהלת קניות חוזרת.

למה? כי התעשיות המקומיות מצמצמות את הייצור בגלל הגידול החד במספרי המאומתים או המבודדים. חשוב לציין שהם לא עושים זאת בכוונה - יכולת הייצור שלהם קטנה באמת. כך גם בכל הקשור לעובדי התובלה והשילוח, נהגים, מלקטים, מחסנאים ואחרים, שנמצאים בבידוד ויוצרים צוואר בקבוק בשרשרת האספקה.

הבעיה אינה נגמרת כאן וממשיכה גם לעובדי רשתות המזון: קופאים, סדרנים, קצבים ונותני שירות אחרים שמקשים עוד יותר, שלא באשמתם כמובן, על הזמינות של מוצרים מסוימים.

כך החלו מנהלי רשתות השיווק לתגבר הזמנות על מנת שלא להגיע למצב של חוסרים והפסד מכר, שוב מתחילים לראות ביקוש לסחורה מצד הקמעונאים עת מדפי החנויות אינם מלאים ושופעים כבשגרה, מסיור בחנויות מדווחים המנהלים שאינם מצליחים לעמוד בקצב סידור החנות בשל חוסרים באספקה או בעובדי הרשת עצמה.

במקביל, הם מדווחים גם על זינוק משמעותי בהזמנות מהאתרים המקוונים, עד כדי הגבלת כמות ההזמנות ודרישה לשינויים בזמני המשלוח המצוין באתר. הזינוק נובע מהימנעות של לקוחות לצאת לחללים הומי אדם, או בגלל שהם חלק ממספר המבודדים העצום.

כבר למדנו שכאשר הביקוש מתחיל לעלות על ההיצע, ופוגש בעיות אספקה, מחסור בכוח אדם, זינוק בקניות המקוונות וחרדת מחסור, הסימפטום הראשון יהיה זינוק במחירים: כשנעמוד מול מדפים ריקים, הדבר האחרון שיעניין אותנו הוא האם הפסטה של אסם עולה 5 שקלים או 7 שקלים, או אם יש מבצע. מה שיהיה חשוב לנו הוא רק למלא את העגלה - ואם יספרו לנו שיש מחסור בנייר טואלט או בביצים, נעמיס שוב על העגלה הרבה יותר מכפי שאנו מסוגלים לצרוך - ואחר כך נעלה פוסט מתבכיין על יוקר המחייה...

אז בואו ננסה להיות הפעם חכמים מבעוד מועד: בימים ובשבועות הבאים ייתכן מחסור במוצרים מסוימים בסופרמרקטים. אולי יתפתחו גם תורים ארוכים יותר - לא כתוצאה מהתנפלות לקוחות (שרק מגבירה את ההתנפלות הבאה, בתהליך שמתדלק את עצמו) אלא בגלל שכמה מהקופאיות הקבועות נמצאות בבידוד.

במקביל אנו ניחשף לחוסרים זניחים בחנויות, אבל אל דאגה: איש מאתנו לא עומד למות מרעב. לכן בואו לא נתנפל, בוא לא נקנה כאילו אנו עומדים לפני סגר ממושך, בוא נזכור שאפשר להעביר כמה ימים ללא מוצר כזה או אחר. כי אם נרכוש מתוך היסטריה, כמו שאירע לנו בעבר, נאבד את הזכות לקונן על העלאת מחירים מצד היצרנים או היבואנים.

הכותב הוא מנכ"ל המכון לחקר הקמעונאות