בנק ישראל מפרסם דוח שסוקר את המדיניות המוניטרית במחצית השנייה של 2021 ובתחילת המחצית הראשונה של 2022, הדוח מעלה על נס דברים שכבר ידענו, למשל כאלה שלפיהם במהלך המחצית הנסקרת ולאחר היציאה מהסגר השלישי התאושש המשק הישראלי בקצב מהיר, ונראה היה שהמשק חוזר לשגרה, זאת על רקע יעילות החיסונים, שהביאה לירידה חדה של שיעורי התחלואה, ואפשרה הקלה נרחבת של המגבלות על הפעילות.
לעומת זאת, בהמשך המחצית התפשט זן הדלתא של נגיף הקורונה, ועלה מספר החולים הקשים, לצד מבצע ההתחסנות במנת החיסון השלישית. התמודדות המשק עם גל תחלואה זה אופיינה במיעוט הגבלות לעומת גלי הקורונה הקודמים. עם זאת עדיין שוררת אי-ודאות רבה לגבי הפעילות הכלכלית במשק, בגלל ההשפעות של נגיף הקורונה, ובפרט התפשטות זן האומיקרון בשלהי המחצית (וכמובן, אל תוך 2022 שאינה נסקרת כמובן בדוח).
ביחס לניהול מדיניות המוניטרית, בבנק המרכזי מזכירים כי במהלך המחצית השנייה של 2021 הושארה הריבית ללא שינוי בשיעור של 0.1%. עוד הוחלט על הפסקת הפעלתם של כל הכלים המיוחדים שעליהם הכריזה הוועדה בעיצומו של משבר הקורונה בשנת 2020.
בבנק מסבירים כי ביחס לפעילות הריאלית המקומית: הנתונים והאינדיקטורים שהוצגו בפני הבנק העידו כי קצב ההתאוששות של התוצר והתעסוקה מהיר יחסית, וכי התוצר מתקרב לרמות שהיו צפויות לולא פרץ משבר הקורונה. זאת לאחר התמודדות עם שלושת הסגרים אשר הוטלו במהלך 2020 ובמחצית הראשונה של 2021 ועם גל הקורונה הרביעי במחצית הנסקרת, שלווה במיעוט יחסי של מגבלות על הפעילות.
יחד עם זאת, בסיום המחצית הנסקרת טרם הוסרו כל המגבלות - ובפרט נותרו מגבלות משמעותיות על התיירות הנכנסת לאחר אישור מתווה, שהיה אמור לאפשר הגדלה משמעותית של התיירות הנכנסת, הביאה תפוצת הזן אומיקרון לסגירה משמעותית של השמיים באמצעות הטלת הגבלות ניכרות על פעילות נתב"ג.
שיעור האבטלה יציב אך האינפלציה גבוהה יחסית
ביחס לשוק העבודה בבנק הפנו לנתוני סקר כוח האדם של חודש נובמבר בגילאים 15+ שהצביעו על יציבות של שיעור האבטלה הרחבה ברמה של כ- 6.5%, וכן לשיעור התעסוקה, שעמד על כ-60%, לעומת כ-61% טרם המשבר, ב-2019.
בבנק המרכזי דיווחו כי מספר המשרות הפנויות במחצית הנסקרת הוסיף לעלות - המשך למגמה מתחילת שנת 2021. תופעה זו מאפיינת מדינות מפותחות נוספות שחוו גידול מהיר של מספר המובטלים על רקע מדיניות ממשלתית של חל"ת. עם ההקלה במגבלות והצמיחה המהירה של התוצר נוצרו משרות פנויות חדשות, והן מאוישות בקצב איטי יחסית, מה שעלול להעיד על עלייה של שיעור האבטלה המבנית.
ביחס לאינפלציה בבנק המרכזי דווחו כי המחצית השנייה של שנת 2021 התאפיינה בסביבת אינפלציה גבוהה ביחס לשנים האחרונות. בראשיתה שיעור האינפלציה השנתי נכנס לתחום היעד, במהלכה הוא הוסיף ועלה מעל למרכז היעד עד 2.5%, ולקראת סיומה התמתן מעט, ל-2.4%. הציפיות לאינפלציה לשנה הקרובה לפי כל המקורות עלו, והן נמצאות בסביבת אמצע תחום היעד.
עם זאת ניכר פער בין הציפיות הנגזרות משוק ההון לתחזיות של החזאים ולציפיות הנגזרות מהריביות הפנימיות של הבנקים, שהן נמוכות יותר. נראה שפער זה משקף את פרמיית הסיכון. על פי התחזיות השונות קצב האינפלציה צפוי להתמתן מעט בהמשך, אך צפוי להישאר בתוך תחום היעד לכל הטווחים.
מגמה פחות אופטימית נרשמה במחירי הדיור, שם נמשכת מגמת ההאצה של עליית מחירי הדירות, שהחלה לקראת סוף שנת 2020 וגברה בשנת 2021, נמשכה גם במחצית הנסקרת, מחירי הדירות עלו בשנים עשר החודשים האחרונים ב-10.3% (הנתון לספטמבר-אוקטובר). הוועדה דנה בעליות המחירים בשוק הדיור, שהתפתחו על רקע הורדת מס הרכישה למשקיעים ביולי 2020, והפסקת התוכנית "מחיר למשתכן".
במהלך המחצית נכנסו לתוקף תוכניות חדשות של הממשלה, שנועדו לבלום את העלייה המשמעותית של מחירי הדיור, ביניהן העלאת שיעור מס הרכישה למשקיעים. לצד אלה נמשך ברוב המחצית הנסקרת קצב מתון יחסית של עליית מחירי השכירות, דומה לקצב במחצית הקודמת והמשך להתמתנות הניכרת שהייתה במהלך שנת 2020. לקראת סוף המחצית ניכרה האצה מסוימת: עד נובמבר עלה מדד שירותי הדיור בבעלות בשיעור שנתי של כ-2.9%.